בימים האחרונים שוב אנחנו שומעים צליל שקיווינו שלא נצטרך לשמוע עוד לעולם - ארר. מקדם ה-R, זה שקובע האם מגפת הקורונה בדעיכה או בהתפשטות, מתקרב באופן חשוד לקו האדום. זה קצת מבלבל, כי כל עוד ה-R עדיין מתחת לאחד - והיום הוא נמדד על כ-0.95 - הרי שהמגפה ממשיכה לדעוך, אך לו הייתה לנו ערבות שהוא ישאר במצב הזה, ממש לא היינו מודאגים. אבל, בכל פעם עד כה שה-R התקרב ל-1 מלמטה, הוא בסופו של דבר חצה אותו והחל גל קורונה חדש. האם אכן יש סיבה לדאגה? ובכן - בינתיים עוד לא, אבל לא צריך להיות שאננים.
המגפה תחת שליטה, אז למה לדאוג?
המומחים מדברים על "האטה בבלימת המגפה". כלומר, הגענו למצב יציב יחסית. בערך 500 חולים ביום מדביקים 500 חולים נוספים כל יום. המצב הזה רחוק מלהיות מסוכן ליציבות מערכת הבריאות, אבל הוא עדיין מוביל לכ-7 חולים חדשים ביום וכ-2 נפטרים בממוצע. כלומר לו זה היה נמשך ברמה כזו במשך שנה, היינו מאבדים מהקורונה כפול ממספר האנשים שמתים בכל שנה מתאונות דרכים.
זה אולי מצב שמדינת ישראל יכולה 'להכיל', כפי שהיא מכילה מחלות אחרות, וגם את תאונות הדרכים, אבל החשש הוא שלא מדובר במצב סטטי. מקדם R כבר ירד ל-0.7 ועלה בחזרה. משהו גורם לחולים של היום להדביק יותר חולים בממוצע מכפי שהדביקו לפני חודש, ומכאן נובע החשש.
מה יכול להטות את הכף כעת?
במצב שבו ה-R מתקרב ל-1, ישנו משחק משיכת חבל בין כוחות המעוררים את המגפה לבין כוחות הבולמים אותה. הכוח העיקרי שכרגע מעורר את המגפה הוא הפחתה של המגבלות. המדינה אמנם מחייבת כרגע עטיית מסכות בחללים סגורים ובין היתר בבתי הספר, אך ההקפדה על כך היא מינימלית. ניכרת גם התרופפות באכיפת התו הירוק.
גורם נוסף שיכול לעורר את המגפה הוא דעיכה של החיסונים. איננו יודעים אם ועד כמה החיסון השלישי דועך (עוד מעט נגיע לזה), אבל יעילות החיסון השני ממשיכה לדעוך אצל מי שלא התחסנו במנת הדחף, ובין אלה ניתן לכלול את בני הנוער בני 12-15, שבקרוב תעבור חצי שנה מתחילת קמפיין החיסונים שלהם. לא בטוח שכולם יתחסנו בחיסון הדחף.
עוד גורם הוא שובה של תיירות לתוך והחוצה מישראל. בחודש האחרון, מעל 500 מהמאומתים היו אנשים ששבו מחו"ל. יש סיבות לחשוב שהמצב בגזרה הזו יחמיר. התיירות הנכנסת הותרה מחדש רק לפני כשבועיים, ישראלים רבים מתכננים נסיעות סביב עונת החגים של דצמבר, והסיכון להידבק בקורונה בעולם עולה, בגלל העלייה בתחלואה ברוב המדינות.
אבל, ישנם גם גורמים שפועלים לבלימת המגפה. חיסוני הילדים הם אחד הקלפים החזקים בשרוול מאמצי הבלימה בשלב הזה. קמפיין חיסון הילדים אמור להתחיל בשבוע הבא, וראשוני המתחסנים יהיו מוגנים באופן מלא החל מעוד חודש. אפילו אם רק כמה עשרות אחוזים מן הילדים יתחסנו, יהיה בכך כנראה מספיק כדי לדחוק את ה-R מתחת ל-1 לפחות לעוד כמה חודשים. בינתיים, ממשיכים הישראלים להתחסן בחיסוני דחף, אמנם בקצב נמוך אבל בכל זאת נכנסים תחת מטריית ההגנה הנוספת כמה אלפי אנשים בכל יום.
גורם נוסף הוא המודעות לעלייה בתחלואה, שיכולה לשנות מעט את התנהגות הציבור, להשיב את המסכות מן הסנטר לאף באירועים סגורים וצפופים, לעודד הקפדה על בידוד, הימנעות מהגעה לעבודה עם תסמיני מחלה, וכדומה.
כמה זמן יחזיק החיסון השלישי?
אחת השאלות הגדולות לגבי הקורונה היום היא האם גם החיסון השלישי יחל לדעוך משמעותית אחרי חצי שנה. אם כן - אז בעוד כמה חודשים נהיה שוב בבעיה. איננו יודעים בוודאות אם הגנת החיסון השלישי תדעך באותה המהירות שבה דעכה ההגנה משתי מנות. יש סיבות לאופטימיות, כלומר להערכה כי הדעיכה תהיה איטית יותר ואולי הגנה מסויימת תחזיק זמן רב.
הסימן הראשון לכך שהחיסון השלישי אולי שונה מהשני נבעה ממחקר שערכה ד"ר גילי רגב יוחאי מתל השומר במדוכאי חיסון, ובו ראתה כי גם מי שלא הצליחו לפתח כמות גבוהות של נוגדנים אחרי החיסון הראשון והשני, פיתחו רמות נוגדנים גבוהות אחרי השלישי.
הכאבים שחשו מחוסנים רבים בבלוטות הלימפה, גם כשלא הייתה להם תופעת לוואי כזו בעבר, גם הם נתפסים על ידי חוקרים בתחום כעדות ליעילות מוגברת של החיסון ושל פיתוח הזיכרון החיסוני. בנוסף, במצגת של חברת פייזר מול הצט"מ (צוות הטיפול במגפות) הישראלי בדיון בנושא אישור חיסונים לילדים, צויין כי ריווח של מנות החיסון יכול להוביל על פי מחקרי פייזר להגנה טובה יותר מאשר מתן המנות בהפרש של חודש. הבוסטר הוא כמובן מרווח בחצי שנה מהמנה השנייה שניתנה.
עדיין לא עברה חצי שנה מהמועד שבו ניתן חיסון הדחף לבני ה-60 ומעלה. אם אכן גם חיסון הדחף דועך באותו הקצב, ישראל תהיה המקום הראשון בעולם שממנו יגיע סימן ראשון לכך, וזה אמור להתחיל לקרות בפברואר-מרץ הקרובים.
יש לציין כי גם אם החיסון דועך, ההגנה לא מגיעה לאפס. גם מי שחוסן פעמיים עדיין מוגן יותר מהדבקה אבל בעיקר מתחלואה קשה ומתמותה מאשר מי שלא חוסן כלל. מדובר במשחק של איזונים. האם ייתכן שבמצב שבו כל האוכלוסייה כולל ילדים צעירים מחוסנת, מספיקה ההגנה גם של חיסון 'דעוך' כדי לעצור את התפשטות המגפה? אולי. זה לא בלתי אפשרי. תלוי בשיעור ההתחסנות, בקצב הדעיכה וברמת הזהירות שבכל זאת נשמרת באוכלוסייה.
מה מאפיין את החולים בקורונה בשבועות האחרונים?
כל גל של קורונה שעבר על ישראל עד כה היה קצת שונה מהקודם. הגל הראשון אופיין בתחלואה גבוהה יותר בחברה החרדית. השני פרץ מעט החוצה, אך החברה החרדית והחברה הערבית עדיין היו הנפגעות העיקריות. הגל השלישי הושפע מן החיסונים, ויישובים פחות מחוסנים נפגעו יותר.
הגל הרביעי החל להתפשט דווקא מהמגזר הכללי ומיישובים מחוסנים, משום שההתפרצות החלה מאנשים שנסעו לחו"ל ביוני, לרוב אנשי עסקים או משפחות אמידות. ישנה קורלציה בין מצב סוציואקונומי גבוה לבין רמת התחסנות ביישוב. כך ניתן היה לראות כי וריאנט הדלתא יכול להתפשט גם ביישובים בהם כמעט כל האוכלוסייה המבוגרת מחוסנת בשתי מנות. עם הזמן המגפה התפשטה לכלל הארץ, והיום היישובים האדומים הם שוב בעיקר יישובים פחות מחוסנים, ובמתאם - יישובים במצב סוציואקונומי חלש יותר.
נתוני המאומתים היומיים מראים מצד אחד כי המחוסנים במנת דחף נדבקים פחות מאשר המחוסנים פעמיים, אך גם כי המחוסנים פעמיים נדבקים משמעותית פחות מהלא מחוסנים כלל. הדבר נכון באוכלוסיית בני ה-60 ומעלה, שבה שיעורי ההתחסנות גבוהים, אבל גם באוכלוסיית בני ה-60 ומטה, שבה שיעור גבוה של לא מחוסנים, שהינם ילדים.
באשר לתחלואה הקשה, בקרב בני 60 ומעלה הסיכון של לא מחסונים לעומת מחוסן עם מנת דחוף לחלות קשה היה גבוה בערך פי 40. זה כנראה נובע משילוב בין ההגנה הישירה של החיסון לבין רמת התפשטות המחלה הגבוהה יותר ביישובים הלא מחוסנים. עם זאת, גם לא מחוסנים נהנים מההשפעות הלא ישירות של החיסון, ורמת התחלואה הקשה בקרב לא מחוסנים נמצאת בירידה, מאז החלה בלימת המחלה בספטמבר.
באשר לילדים, כ-33% מהמאומתים בחודש האחרון הם ילדים עד גיל 9 (הנתונים מחולקים לפי 0-9 ו-10-19, כך שאי אפשר לבחון את הנתון הרלוונטי של 5-12). זאת, לעומת פחות מ-20% בתחילת הקורונה. שיעור המאומתים הגבוה בילדים נובע גם מכך שאינם מחוסנים, וגם מכך שהם הקבוצה היחידה שעדיין נבדקת בקביעות בעקבות חשיפה למאומתים.
מה קורה בעולם?
מעל 500 מאומתים הגיעו בחודש האחרון במצב זה מחו"ל, כאשר המדינות המובילות מהן אנחנו מייבאים חולים הן טורקיה, אוקראינה, ארה"ב, בריטניה והונגריה. אך תמונה זו יכולה להשתנות לפי רמות התחלואה ודפוסי התיירות לאותן מדינות.
בעולם הקורונה נמצאת במגמת עלייה. הגל הרביעי העולמי החל באוקטובר ועדיין לא הגיע לשיאים העולמיים שנרשמו באפריל 2021. האזור הבוער כעת הוא אירופה, מזרח ומערב, שם ישנה עלייה אקספוננציאלית בתחלואה, וכן ארה"ב ורוסיה. בארה"ב התחלואה שבה לעלות באופן מתון יותר אחרי תקופה של ירידה. בשבוע האחרון חוסנו מעל מיליון ילדים בני 5-12 וכן צפויה הרחבה של הזכאות לחיסוני הדחף, כך שמעניין יהיה לעקוב האם יהיה שינוי מגמה בארה"ב בתקופה הקרובה.
יש לציין גם שבארה"ב ובמערכת אירופה הבדיקות מקיפות והדיווחים אמינים יחסית, כך שייתכן שמתחבאות נקודות התפרצות נוספות שהעולם פחות מודע להן.
האם יש סיכון של-2020?
זה לא נראה סביר. אמנם באוסטריה כבר מדברים על סגר כולל שוב, וגם מדינות נוספות מתחילות להחזיר סנקציות שכבר בוטלו, אך ככל הנראה גם מדינות אלה יצליחו להשתלט על הגל העובר עליהן כעת כאשר יאשרו ויתחילו להתחסן במנת הדחף. אין סיבה כרגע להעריך כי הגל הרביעי שלהן יהיה שונה מזה שעבר על ישראל.
כאמור, גם אם תהיה דעיכה של החיסון, היא כנראה לא תחזיר אותנו לרמות תחלואה קשות שראינו בעבר. במקביל, מתפתחים כלים חדשים להתמודד עם המגפה, כמו תרופות חדשות, שישנו את יחס החולים שהופכים למאושפזים. בנוסף, בקרב הלא מחוסנים, מתרבה כל הזמן מספר המחלימים, שגם להם יש הגנה מסויימת. ואם דעיכת החיסון תוביל לגל חמישי, ניתן יהיה להתמודד באמצעות חיסון רביעי. זה לא תרחיש אידיאלי, אך ייתכן ויהיה דרוש אם הברירה תהיה בינו לבין תחלואה מפושטת, קריסת מערכת הבריאות וסגרים.
מה שיכול לשנות את התמונה הוא וריאנט שחומק מחיסון. חשבנו שזה מה שראינו עם וריאנט הדלתא, אך מתגברות העדויות לכך שווריאנט הדלתא לא חומק מחיסון, אלא משום שהוא מתרבה הרבה יותר מהר, דרושה הגנה חיסונית עוד יותר גבוהה כדי לעמוד בפניו. לכן כאשר הוא פגש אוכלוסייה עם חיסון דועך וילדים לא מחוסנים, הוא ניצח.
רק אם יגיע וריאנט שבאמת חומק מחיסון, ייתכן והוא ישיב אותנו אל נקודת האפס. כרגע אין מזהים בעולם וריאנט כזה. בבריטניה זוהה וריאנט המתפשט מהר יותר מדלתא, שהינו וריאציה על דלתא ושמו AY.4.2, והוא כבר מהווה 12% מהתחלואה בקורונה בבריטניה, אך אין כרגע סיבה לחשוב שהוא חומק מחיסון. ישנן עדויות ראשונות לכך שאולי התחלואה בו קלה יותר מאשר בווריאנט הדלתא, אך עדיין דרוש מידע נוסף.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
