רשות המסים מעלה שוב את חוק מילצ'ן על המוקד

כבר שנים מנסים מנהלי רשות המסים לבטל את הפטור מדיווח על הכנסות ונכסים בחו"ל שניתן לעולים חדשים ולתושבים חוזרים במסגרת החוק המכונה "חוק מילצ'ן". כעת עושה הרשות ניסיון נוסף לבטל את הפטור.

● חובת דיווח על החזקת מטבעות קריפטו ותשלום "מס יציאה": הכל על הרפורמה המסתמנת במיסוי בינלאומי

הוועדה לרפורמה במיסוי הבינלאומי הגישה היום (א') את המלצותיה למנהל רשות המסים, ערן יעקב. בראש הוועדה עמד סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, רו"ח רולנד עם-שלם, והיא כללה נציגים מרשות המסים ומינהל הכנסות המדינה לצד נציגים של הלשכות המקצועיות: לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון ולשכת יועצי המס.

בהודעת רשות המסים על המלצות וועדת הרפורמה צוין כי "בחלוף יותר מעשור לתחולתו של תיקון 168, מצאה הוועדה לבחון האם התיקון לחוק הגשים את מטרתו, האם יש מקום להמשיך ולהעניק את ההקלות לתושב ישראל לראשונה ולתושב חוזר ותיק במתכונתן המקורית או שמא יש מקום לשינוי ולעדכון וזאת על סמך הניסיון שנצבר, הביקורת שנמתחה על מדינת ישראל בנושא והתאמתן לעת הנוכחית".

הוועדה ממליצה לבטל את הפטור מדיווח הקיים היום בחוק לעולים חדשים ולתושבים חוזרים (לשכת עורכי הדין היא היחידה שהותירה את התנגדותה לביטול, וציינה כי היא סבורה כי הדבר יטיל נטל בירוקרטי על העולים והתושבים החוזרים ואין כל תועלת כלכלית בדיווח זה שכן מדובר על דיווח לגבי הכנסות הפטורות ממס).

הניסיון לבטל את חוק מילצ'ן נכשל שוב ושוב

חוק מילצ'ן סובב סביב הפטור מדיווח על הכנסות מחו"ל של עולים חדשים ותושבים חוזרים לישראל. החוק זכה לכינוי "חוק מילצ'ן", לאחר שאיש העסקים ארנון מילצ'ן היה אחד הנהנים המרכזיים מהארכת הפטור בשנת 2018, ונטען כי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו פעל להארכת הפטור לטובתו. מילצ'ן, נזכיר, משמש כעד תביעה במשפטו של נתניהו ביחס לאישום בתיק 1000, הסובב את ההארכה האמורה.

"חוק מילצ'ן", שהעניק לתושבים חוזרים ולעולים חדשים פטור ממס ומדיווח על הכנסות בחו"ל למשך עשור נחקק ב-2008 כדי לעודד עלייה של "כסף" יהודי לישראל. התוצאות לא איחרו לבוא, ובשנים 2009-2010 נהרו לישראל בעלי הון ישראלים שחיו בחו"ל, בהם ארנון מילצ'ן, סמי עופר ושי אגסי. אך הרפורמה הגלומה ב"חוק מילצ'ן" נתקלה בכמה מהמורות בדרך לספר החוקים. זה התחיל בטענה לחוסר שוויון במס בין הטייקונים שבחו"ל לבין תושבי ישראל. "למה הם מקבלים הטבה שאנחנו לא?" שאלו התושבים הישראלים ועבר גם דרך הטענה שהחוק כל-כך מרחיק לכת, שהוא מזמין מכבסות מס - אך ההתנגדויות לא הועילו והחוק עבר את כל שלבי החקיקה.

בינתיים התחלפו הראשים באוצר וברשות המסים, והמנהלים החדשים לא הבינו את ההיגיון שעומד מאחורי החוק וביקשו לבטלו; כך, מרגע שמונה, ניסה מנהל רשות המסים הקודם, רו"ח ועו"ד משה אשר, לבטל את החקיקה בתמיכת שר האוצר דאז, יאיר לפיד, ובהמשך גם לתמיכתו של שר האוצר שהחליף אותו משה כחלון - שני השרים הבכירים תמכו בביטול החקיקה המיטיבה עם העולים החדשים והתושבים החוזרים ומאפשרת להם להיות אלמוניים מבחינה כלכלית בישראל. אולם, ההתנגדות של ראשי האוצר ורשות המסים לא עזרה.

כבר בחוק ההסדרים ב-2013 כלל משה אשר הוראה המבטלת את הפטור מחובת הדיווח לעולים חדשים וכן את האפשרות הקיימת בחוק להאריך את תקופת הפטור מעבר ל-10 שנים ואולם הוא זכה להתנגדות עזה מצד משרד הקליטה. בהמשך, בחוק ההסדרים הבא, כלל מנהלת רשות המסים, שוב, הוראה דומה, אך הבחירות ב-2015 שיבשו את התוכניות. גם הצעת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018 כללה הצעה לבטל את ההטבות לעולים בכללותן; אך למרות שהנושא עלה בדיונים המקדימים לחקיקה, הצעת חוק התקציב המעודכנת, שפורסמה ב-31 באוקטובר 2016, כבר לא כללה התייחסות לסוגית ההטבות לעולים .

שוב ושוב נתקלה רשות המסים בהתנגדות מצד גורמים גלויים - משרד העלייה והקליטה, תחילה בראשות השר זאב אלקין ובהמשך בראשות השרה סופה לנדבר - וכן מצד גורמים לא גלויים. למרות שביטול ההטבות זכה לתמיכת האוצר, נראה היה כי לא ניתן להביא לביטולו.

בין לבין זכה החוק גם לביקורת בינלאומית חריפה על כך שישראל משמשת "מקלט מס" לכסף שחור, וגם ביקורת מבית, ובין היתר מכיוון מבקר המדינה. באוקטובר 2014 פרסם מבקר המדינה דוח על כשלי המדינה בנושא המאבק בהון השחור, כאשר אחד הנושאים עליהם התעכב היו הטבות מס והקלות דיווח המוענקות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים. לדברי המבקר אז, הטבות והקלות אלה יוצרות סיכון למשיכת גורמים עברייניים הזכאים לעלות לארץ מכוח חוק השבות. עוד כתב המבקר, כי הפטור מדיווח פוגע בשקיפות וביכולת להילחם בהון השחור, וציין כי האופן הגורף שבו ניתן הפטור "אינו עומד באמות מידה בינלאומיות של שקיפות וחילופי מידע, וכן קיים חשש שבעקבותיו יוחדרו לישראל כספים שמקורם בפשע".

אחד התירוצים המרכזיים לחקיקת "חוק מילצ'ן" היה הרצון להקים "שואב אבק ענקי", כלשונו של ראש הממשלה נתניהו בעבר, שישאב לכאן חזרה את כל המוחות הבורחים. המוחות שבאו הודות לחוק היו בעיקר "מוחות כלכליים" - מיליארדרים ואנשי עסקים שהבינו את הפוטנציאל של החוק עבורם. הרי המדינה מציעה לאזרחיה לשעבר פטור ממס ל-10 שנים על הכנסות מחוץ לישראל, מתוך תקווה שהיהודים העשירים שיבואו לא יוכלו להתאפק מלהשקיע בישראל.

עוד על-פי החוק, שר האוצר, באישור ועדת הכנסת של הכנסת, רשאי להאריך את הפטור ממס לעולה חדש ולתושב חוזר ל-10 שנים נוספות, מעבר ל-10 השנים הראשונות. התנאי לכך - אם אותו עולה או תושב חוזר השקיע השקעה משמעותית במשק. רשות המסים העריכה בזמנו שבזכות הרפורמה שב"חוק מילצ'ן" ייכנסו לקופת המדינה 4-5 מיליארד שקל בשנה. אולם מאז ועד היום לא נעשה מחקר מקיף בשאלה אם המדינה אכן עמדה בציפיות ההכנסה הללו.

הסעיף המאריך את הפטור ממס ומדיווח על הכנסות הוא הסעיף "שסיבך" לכאורה את נתניהו כאמור.

כעת, כאמור, מנסה רשות המסים לבטל את הפטור בתוך הרפורמה הכוללת שהיא עומדת להעביר למחוקק בקרוב.

***חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות