מקורונה ועד זעזועים בהנהלה: הכירו את העובדים שמרוצים גם בזמני משבר

ברשימת 150 המעסיקים הטובים בישראל מופיעות גם חברות שחוו משברים כלכליים, תדמיתיים ומנהיגותיים • מומחים לתרבות ארגונית מנתחים את הפער שבין מצב החברה לאופן שבו העובדים תופסים אותה • פרויקט מיוחד 

העובדים שמרוצים גם בזמני משבר / צילום: Shutterstock
העובדים שמרוצים גם בזמני משבר / צילום: Shutterstock

איך בוצע הדירוג ומה נשאלו המשתתפים

דירוג המעסיקים הטובים ביותר בישראל 2022 הוא מחקר רחב היקף המנתח את האטרקטיביות של מעסיקים שונים בישראל על סמך סקר עובדים עצמאי. במהלך הסקר הובאו בחשבון חוות דעת של אלפי עובדים, ובהתבסס עליהן ניתנו ציונים לכל מעסיק. 150 המעסיקים שקיבלו את הציון הגבוה ביותר נכנסו לרשימה המובילה ל- 2022.

מי ביצע את הסקר?

הסקר בוצע על ידי חברת המידע הבינלאומית סטטיסטה, אחת מפלטפורמות המידע המובילות בעולם לניתוח שוק אסטרטגי, סטטיסטיקה ועריכת תוצאות מחקרים. Statista.com הוא פורטל מרכזי המעניק גישה לנתונים, תובנות ומגמות ביותר מ-80 אלף נושאים ו-170 תעשיות. הפורטל מורכב מסקרים קנייניים, מקורות משניים בלעדיים ונתונים מצטברים מ-22,500 מקורות.

החברה, שמרכזה בגרמניה, פועלת מאז 2007, מעסיקה יותר מ-1,000 עובדים ועובדות ב-12 ערים ברחבי העולם. מחלקת Statista Research & Analysis מבצעת ניתוחים ומחקרים עבור לקוחות. עם לקוחותיה נמנים תאגידים רב-לאומיים, יותר מ-2,000 אוניברסיטאות ובתי ספר טכניים, משרדי ייעוץ ניהולי מובילים, משרדי פרסום, ארגוני סחר, בנקים ומוסדות פיננסיים, עמותות פוליטיות וגופים רבים נוספים.

בענף העיתונות והתקשורת, לסטטיסטה יש שותפות, בין היתר, עם The Financial Times ,Forbes ,The Independent ,El Mundo, Frankfurter Allgemeine Business Insider ,LinkedIn.

מה הייתה המתודולוגיה?

סטטיסטה ערכה מחקר מקדים במטרה לגבש רשימת 1,800 מעסיקים הזכאים להשתתף בדירוג, כלומר חברות המעסיקות יותר מ-200 עובדים בישראל.

לאחר זיהוי 1,800 החברות והגופים המעסיקים יותר מ-200 עובדים, ביצעה סטטיסטה סקר אנונימי באמצעות שלושה פאנלים מקוונים, המסופקים על ידי חברות סקר מקצועיות ומשמשים לעתים קרובות כלי עזר במחקר צרכנים בקרב קבוצות יעד ספציפיות. בפאנלים כאלה המשתתפים נרשמים ומוזמנים להשיב על שאלות הסקר, בהתאם לנתונים הסוציו-דמוגרפיים שלהם.

לצורך מחקר המעסיקים הטובים בישראל, הוזמנו משתתפים בעלי רקע סוציו-דמוגרפי מגוון, שניתן להפיק באמצעותם מדגם מייצג של עובדים במשרה חלקית או מלאה בקרב חברות גדולות בישראל. בפועל, השתתפו בשלושת הפאנלים 6,000 משיבים .

בתקופת הסקר (5 ביולי עד 15 באוגוסט 2021), קוראי גלובס הוזמנו גם הם להשתתף ולמלא את הסקר, שהיה זמין ב-globes.co.il. יותר מ-1,500 איש השלימו את הסקר דרך האתר, כך שסך הכול השתתפו בסקר 7,500 מועסקים.

מדוע נקבע רף מינימלי של 200 עובדים?

לפי הניסיון של סטטיסטה בעולם, זהו סדר הגודל המינימלי של חברה היכולה להרשות לעצמה לבנות מחלקת משאבי אנוש משמעותית, העוסקת בתהליכי גיוס מורכבים ובטיפוח עובדים וסביבת העבודה. כמובן, יש הרבה יוצאים מהכלל לכאן או לכאן, אבל היה צורך לקבוע "רף כניסה". במדינות בעלות אוכלוסייה ומשק גדולים יותר, רף הכניסה עמד על 300-500 מועסקים.

איך נקבע הדירוג?

בסקר התבקשו העובדים לדרג את נכונותם להמליץ על המעסיק שלהם (להלן: המלצות ישירות) בפני החברים ובני המשפחה. התגובות נותחו בסולם של 0 עד 10: 0 פירושו "לא הייתי ממליץ על המעסיק שלי כלל" ו-10 פירושו "בהחלט הייתי ממליץ על המעסיק שלי".

כמו כן, עובדים נשאלו על נכונותם להמליץ על מעסיקים אחרים הפעילים בענף שבו הם עובדים (להלן: המלצות עקיפות). למשיבים הוצגה רשימה של מעסיקים אלה, שסווגו מראש על ידי סטטיסטה לכל אחד מ-25 הענפים השונים, ואלה התבקשו למסור חוות דעת לאלה שבלטו באופן חיובי או שלילי (האפשרויות כללו: "אמליץ", "לא אמליץ", "אין דעה").

בהתבסס על הערכות המשיבים, המעסיקים קיבלו ציון כולל, שחושב על סמך ההמלצות הישירות והעקיפות, כאשר משקל רב יותר ניתן להמלצות הישירות (כלומר, נכונות המשיבים להמליץ על המעסיק שלהם). לבסוף, המעסיקים דורגו לפי הציון הכולל שלהם. הציונים יכולים להגיע באופן תיאורטי למקסימום של 10 ולמינימום של 0.

מדוע נבחרו 150 חברות מתוך 1,800?

כי כך סטטיסטה מתחילה במדינה שלא פעלו בה בעבר. בסינגפור, למשל, התחילו ב-150 חברות והשנה עברו ל-200. באירלנד מדורגות 150 חברות ובארה"ב הרשימות הן מדינתיות, ומספר החברות המדורגות נע בין כמה עשרות ל-100 חברות בכל מדינה.

מדוע הדירוג הוא לפי ענפים?

לחלוקה לענפים חשיבות מיוחדת בתהליך ההמלצות. אין הרי שוויון בתנאי העבודה בענפים שונים – אבל זו לא סיבה שעובד/ת בחברה שאינה עשירה במשאבים לא יחשוב שמעסיקו ראוי להערכה, ביחס למעסיקים אחרים באותו ענף. זאת גם אחת הסיבות לכך שמספר החברות בענפים השונים ברשימת ה-150 אינו שווה. משתתפי הפאנלים דירגו את החברות ביחס לענף שבו פועלת החברה. הכניסה לרשימת 150 החברות היא רק לפי הציון הזה - מה שמביא לכך שיש ענפים עם ייצוג קטן וכאלה עם ייצוג גדול.

האם נאסף מידע נוסף על ההמלצות?

לצורך ניתוחים נוספים, התבקשו המשיבים להביע את דעתם על כ-25 הצהרות הקשורות לסביבת העבודה שלהם. הם התבקשו לדרג את המעסיק שלהם בהיבטים שונים (משכר ואיזון בין עבודה לחיים הפרטיים ועד פוטנציאל ההתפתחות ואפשרויות הקידום); את סביבת העבודה (עמיתים, מבנה ההיררכיה בחברה, ציוד טכני); ומוניטין המעסיק (תדמית וצמיחת החברה). מידת ההסכמה/ההתנגדות להצהרות אלה נמדדת בסולם של 1-5. תהליך זה לא הובא בחשבון בציון וכל מטרתו היא לגבש הבנה עמוקה יותר של שוק התעסוקה הישראלי. תכנים אלה מוצגים בנפרד בגיליון זה.

גילוי מלא. כדי להימנע, ולו למראית עין, מניגודי אינטרסים עם גלובס, חברות המשתייכות לענף המדיה והתקשורת לא נכללו בדירוג.

בחודשים האחרונים כיכבה חברת הביטוח מגדל בכותרות העיתונים הכלכליים על רקע המאבקים בצמרת שלה: בין דירקטוריון החברה לבעל השליטה ולשלושת היו"רים שהתחלפו בתוך פחות משנתיים, ובין היו"רים למנכ"ל הקודם רון עוז, שפרש לאחרונה. אבל כל הטלטלות האלה בהנהלה לא הפריעו לעובדים לתת לחברה המלצות חיוביות, שהכניסו אותה לרשימת 150 המעסיקים הטובים בישראל. בקטגוריית הפיננסים והביטוח היא אף נבחרה ראשונה.

לצד מגדל אפשר למצוא ברשימה עוד שורה של חברות שעשויות להפתיע לאור המשברים שחוו. לדוגמה, ארקיע, שבשנתיים האחרונות, מאז פרוץ הקורונה, פעלה תחת עננה כבדה של חוסר ודאות באשר לעתידה. או רשת המלונות אטלס, שהבעלים שלה, דני ליפמן, אמר רק בתחילת החודש "לא אגיד שאני על סף פשיטת רגל, אבל זה לא תרחיש בלתי אפשרי. הענף נמצא בקריסה". חברות התעופה והתיירות היו מהנפגעות הגדולות במגפה, ובכל זאת עובדיהן ככל הנראה מרגישים שהם עובדים אצל מעסיק טוב.

לאורך רשימת המעסיקים הטובים שזורות חברות שלא בהכרח נתפסות ככאלה בתודעה הציבורית - אם משום שיש להן תדמית של מיושנות ואם משום שהן חוות באמת משברים מנהיגותיים או ענפיים - ובכל זאת, העובדים המליצו עליהן. איך מסבירים את הפער הזה?

חיפוש:
דירוג שם החברה ציון תחום פעילות
1גוגל8.18אינטרנט, מסחר אלקטרוני וגיימינג
2וויקס7.91אינטרנט, מסחר אלקטרוני וגיימינג
3קבוצת שטראוס7.89תעשיית מזון, משקאות ותמרוקים
4ארקיע7.86תעופה ותחבורה
5תנובה7.84תעשיית מזון, משקאות ותמרוקים
6אייבורי מחשבים7.84קמעונאות
7צים7.82תעופה ותחבורה
8אינטל7.78מוליכים למחצה, אלקטרוניקה, הנדסת חשמל וחומרה
9המשביר לצרכן7.70קמעונאות
10קבוצת דור אלון7.62תעשיית הגז והנפט, כרייה וכימיקלים
11ג'ונסון אנד ג'ונסון7.61ביוטכנולגיה, פארמה ומד-טק
12נסטלה אסם7.56תעשיית מזון, משקאות ותמרוקים
13קבוצת תדהר7.55בנייה ונדל"ן
14קבוצת מגדל7.50שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
15מיקרוסופט7.48מחשוב ותוכנה
16חברת החשמל7.45חשמל ומים
17רשת מלונות אטלס7.44תיירות, מסעדות ופנאי
18דלק7.42תעשיית הגז והנפט, כרייה וכימיקלים
19אגד תעבורה7.40תעופה ותחבורה
20איקאה7.35קמעונאות
21גולף אנד קו7.33קמעונאות
22אנבידיה7.30מוליכים למחצה, אלקטרוניקה, הנדסת חשמל וחומרה
23יוניליוור7.29תעשיית מזון, משקאות ותמרוקים
24רכבת ישראל7.28תעופה ותחבורה
25יוחננוף7.27רשתות המזון
26קבוצת SQLink7.26מחשוב ותוכנה
27עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים7.26חינוך ומחקר
28קידום7.23חינוך ומחקר
29פיצה האט7.22תיירות, מסעדות ופנאי
30H&M7.19קמעונאות
31אפלייד מטריאלס7.19מוליכים למחצה, אלקטרוניקה, הנדסת חשמל וחומרה
32אלביט מערכות7.18תעשייה בטחונית
33האוניברסיטה העברית7.16חינוך ומחקר
34התעשייה האווירית לישראל7.14תעשייה בטחונית
35הראל חברה לביטוח7.14שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
36ביו-טכנולוגיה כללית7.11ביוטכנולגיה, פארמה ומד-טק
37רפאל מערכות לחימה מתקדמות7.10תעשייה בטחונית
38אל על7.10תעופה ותחבורה
39מכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב7.09חינוך ומחקר
40קוקה-קולה7.09תעשיית מזון, משקאות ותמרוקים
41מובילאיי7.08רכב ואוטו-טק
42אוניברסיטת בן גוריון7.07חינוך ומחקר
43לוריאל7.07תעשיית מזון, משקאות ותמרוקים
44אוניברסיטת תל אביב7.06חינוך ומחקר
45ארומה7.04תיירות, מסעדות ופנאי
46בנק הפועלים7.04שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
47טבע תעשיות פרמצבטיות7.03ביוטכנולגיה, פארמה ומד-טק
48H&O7.03קמעונאות
49בנק ישראל7.02מוסדות ציבור
50מכון ויצמן למדע7.01חינוך ומחקר
51אדמה7.01תעשיית הגז והנפט, כרייה וכימיקלים
52המרכז הרפואי שיבא – תל השומר7.01בריאות ורווחה
53סודהסטרים6.98תעשיית מזון, משקאות ותמרוקים
54לאומית שירותי בריאות6.96בריאות ורווחה
55מנורה מבטחים ביטוח6.95שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
56צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה6.94אבטחת סייבר, נתונים וניתוח מידע
57מלם תים6.94מחשוב ותוכנה
58מדטרוניק6.87ביוטכנולגיה, פארמה ומד-טק
59אלקטרה6.87חברות אחזקה
60מנועי בית שמש6.86רכב ואוטו-טק
61מכבי שירותי בריאות6.86בריאות ורווחה
62קבוצת שלמה6.86חברות אחזקה
63האוניברסיטה הפתוחה6.84חינוך ומחקר
64אורמת מערכות6.84הנדסה, ייצור ומוצרי תעשיה
65תאגיד NCR6.83מחשוב ותוכנה
66מקורות6.82חשמל ומים
67כלל חברה לביטוח6.80שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
68קימברלי-קלארק6.80תעשיית מזון, משקאות ותמרוקים
69טמבור6.77הנדסה, ייצור ומוצרי תעשיה
70אפל6.76מחשוב ותוכנה
71בנק ירושלים6.75שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
72Ten חברה לדלק6.73תעשיית הגז והנפט, כרייה וכימיקלים
73ויקטורי6.73רשתות המזון
74פרטנר6.73טלקומוניקציה
75בי. אמ. סי. תוכנה6.72אבטחת סייבר, נתונים וניתוח מידע
76המכללה האקדמית לחינוך על שם קיי בבאר שבע6.72חינוך ומחקר
77נייס6.72מחשוב ותוכנה
78איכילוב: המרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי6.72בריאות ורווחה
79הקריה האקדמית אונו‎6.71חינוך ומחקר
80איירונסורס6.71מחשוב ותוכנה
81מאיר חברה למכוניות ומשאיות6.70רכב ואוטו-טק
82HP - Hewlett Packard6.70מחשוב ותוכנה
83איכות קייטרינג שולץ6.70תיירות, מסעדות ופנאי
84סונול6.68תעשיית הגז והנפט, כרייה וכימיקלים
85אוניברסיטת בר-אילן6.68חינוך ומחקר
86אורט ישראל6.68חינוך ומחקר
87בנק דיסקונט6.68שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
88בזק6.67טלקומוניקציה
89פיליפס6.67ביוטכנולגיה, פארמה ומד-טק
90הסוכנות היהודית לארץ ישראל6.66מוסדות ציבור
91KLA6.64מוליכים למחצה, אלקטרוניקה, הנדסת חשמל וחומרה
92Gett6.63תיירות, מסעדות ופנאי
93מתן שרותי בריאות6.63בריאות ורווחה
94אמזון6.62אינטרנט, מסחר אלקטרוני וגיימינג
95Dell6.61קמעונאות
96א.ד.י. מערכות סטריאו ואזעקות לרכב6.61רכב ואוטו-טק
97כאל6.59שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
98אוניברסיטת חיפה6.59חינוך ומחקר
99מלונות ישרוטל6.58תיירות, מסעדות ופנאי
100פז6.58תעשיית הגז והנפט, כרייה וכימיקלים
101קבוצת תדיראן6.58הנדסה, ייצור ומוצרי תעשיה
102ויצו6.57מוסדות ציבור
103המסלול האקדמי המכללה למינהל6.56חינוך ומחקר
104מיטרוניקס6.56מוליכים למחצה, אלקטרוניקה, הנדסת חשמל וחומרה
105המכללה האקדמית עמק יזרעאל6.55חינוך ומחקר
106דקסל פארמה6.54ביוטכנולגיה, פארמה ומד-טק
107א.ל. אלקטרוניקה - שירותי הנדסה וייצור6.54מוליכים למחצה, אלקטרוניקה, הנדסת חשמל וחומרה
108בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים6.52חינוך ומחקר
109אלדן6.52רכב ואוטו-טק
110אקרשטיין6.52הנדסה, ייצור ומוצרי תעשיה
111ישקר6.51הנדסה, ייצור ומוצרי תעשיה
112ג'נרל מוטורס6.50רכב ואוטו-טק
113טכנולוגיית DXC6.49מחשוב ותוכנה
114קבוצת ICL6.47תעשיית הגז והנפט, כרייה וכימיקלים
115טויוטה ישראל - יוניון מוטורס6.47רכב ואוטו-טק
116קפה קפה6.46תיירות, מסעדות ופנאי
117KPMG6.45שירותים מקצועיים (ייעוץ, חוק וחשבונאות)
118אמדוקס6.43מחשוב ותוכנה
119מכללות אורט6.43חינוך ומחקר
120א. של פרויקטים שיקומיים6.43בריאות ורווחה
121המרכז האקדמי פרס6.43חינוך ומחקר
122החברה למתנ"סים מרכזים קהילתיים בישראל6.40מוסדות ציבור
123סופר-פארם6.40קמעונאות
124איתוראן6.40רכב ואוטו-טק
125EY ישראל6.38שירותים מקצועיים (ייעוץ, חוק וחשבונאות)
126סטימצקי6.37קמעונאות
127חילן6.37שירותים עסקיים
128שופרסל6.35רשתות המזון
129מגנוליה6.35קמעונאות
130הספרייה הלאומית6.34מוסדות ציבור
131קופת חולים מאוחדת6.34בריאות ורווחה
132yes6.34טלקומוניקציה
133אם-גרופ6.34שירותים מקצועיים (ייעוץ, חוק וחשבונאות)
134הפניקס6.30שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
135סיוה די.אס.פי.6.30מוליכים למחצה, אלקטרוניקה, הנדסת חשמל וחומרה
136יינות ביתן6.29רשתות המזון
137ביטוח ישיר6.29שירותים פיננסיים, פינטק וביטוח
138מודיעין אזרחי6.29שירותים עסקיים
139ברימאג שירות6.27קמעונאות
140הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל6.25חינוך ומחקר
141SAP6.24מחשוב ותוכנה
142עמותת מטב6.20בריאות ורווחה
143קווים6.20תעופה ותחבורה
144מחסני תאורה6.19קמעונאות
145קבוצת רד-בינת6.19מחשוב ותוכנה
146מיגל מכון למחקר מדעי בגליל6.18חינוך ומחקר
147AT&T6.17מחשוב ותוכנה
148המכללה האקדמית ספיר6.16חינוך ומחקר
149סלקום6.16טלקומוניקציה
150רמי לוי6.14רשתות המזון
הצג עוד

1. מחויבות ארגונית בשוק רעוע

שורה של מחקרים הצביעו על הקשר בין תחושת הביטחון של עובדים במקום עבודתם למידת המחויבות הארגונית שלהם, אבל מחקר מ-2015, שפורסם ב-Southern African Business Review, הצביע גם על אפשרות אחרת, ולפיה יש קשר חיובי בין חוסר ביטחון תעסוקתי למחויבות הארגונית. המחקר, שנעשה בקרב עובדים במוסד של לימודים מרחוק, הראה שעובדים לא תמיד מפחיתים את רמת המחויבות שלהם לעבודה בתנאים של חוסר ודאות, לדוגמה במקרים של חשש מאבטלה והעדר אלטרנטיבות תעסוקתיות.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

"זה לא הממצא השכיח, אבל הוא אפשרי בתנאים מסוימים, למשל כאשר שוק העבודה רעוע ואנשים מפחדים שלא ייקלטו בעבודה אחרת", אומרת פרופ' ליאת קוליק, מומחית לחקר האנשים העובדים, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן. היא מציינת בהקשר זה מחקר נוסף, שנעשה בישראל בחברת תקשורת שעמדה לפני הליך הפרטה והיה חשש שעובדיה יגלו חוסר שביעות רצון. "בניגוד למשוער, נמצא במחקר הזה קשר בין חוסר ביטחון תעסוקתי לבין מחויבות ארגונית. כלומר, נמצא שככל שהעובד חש אי-ביטחון תעסוקתי, הוא חש מחויב יותר לארגון".

לדברי קוליק, "עובדים מפתחים מחויבות לארגון, לעתים מחויבות רגשית אפקטיבית, מחויבות של המשכיות, כי הם רוצים להמשיך להחזיק במקום העבודה, או מחויבות נורמטיבית, כלומר, העובד לא 'ילכלך' על הארגון שלו. הוא מחויב לו כי הארגון השקיע בו. עובדים חושבים לעתים, 'אני צריך להמשיך לשמור על השם הטוב של הארגון'. זו 'אזרחות ארגונית טובה' לשווק תדמית טובה של הארגון, גם אם יש בו קושי".

2. האדרה לשם הרגעה עצמית

קוליק מציעה הסבר נוסף לשביעות הרצון של עובדים בארגון במשבר. "לעתים דירוג גבוה שנותנים עובדים לארגון הוא למעשה מנגנון לוויסות עצמי של הלחץ שהם נמצאים בו", היא אומרת. "במצבים שבהם ארגונים הם פגיעים בגלל טלטלה בהנהלה או בגלל משבר אחר, ונוצר חוסר ביטחון תעסוקתי, עובדים מגיבים באופנים שונים: יש כאלה שעוזבים, יש כאלה שממורמרים ויש כאלה שדווקא מאדירים את הארגון.

"התגובה השכיחה בקרב עובדים לאי-ביטחון תעסוקתי היא לפתח עמדות שליליות כלפי הארגון, אבל במקרים מסוימים, בייחוד במשבר שאינו תלוי בחברה כמו משבר הקורונה, אנשים מתגוננים מפני התחושה הזאת באמצעות ויסות תחושת הלחץ של עצמם - הם האדירו את הארגון בעיני עצמם וההאדרה הזאת באה לידי ביטוי גם החוצה . האדרת מציאות מסוימת מסייעת לאזן תפיסות שאינן מיטיבות עם העובד".

פרופ' ליאת קוליק / צילום: איל יצהר
 פרופ' ליאת קוליק / צילום: איל יצהר

3. מחוברים וסולחים

לדברי אימי עירון, מנכ"לית משרד הפרסום ליאו ברנט וחברת לייק א ריינבו המתמחה במיתוג מעסיק, תחושות העובדים תלויות קודם כול בשאלה איך המעסיק מתייחס אליהם בזמן שגרה ועד כמה הם מרגישים "בבית".

"הפקטור הכי משמעותי הוא 'מחוברות'", היא אומרת. " העובדים מוכנים לסלוח למקומות עבודה שנכנסים למשברים אם הם מרגישים שייכות, מחוברות וקשר למקום העבודה . במקרים שיש התחושות האלה, משבר לא בהכרח פוגע באהבה ובשביעות הרצון ממקום העבודה.

"בשוק העבודה רואים את התופעה הזאת כל הזמן, וראינו אותה גם בקורונה, שמחוברות עובדים גבוהה, אמון ותחושת שייכות מייצרים חוסן ארגוני וכך גם בעתות משבר לא נפגעת המחוברות. העובדים מרגישים שהם חלק מהמקום".

פרופ' מרים ארז, מומחית בהתנהגות ארגונית מהטכניון, מוסיפה: "אחד הדברים שרואים במקומות עבודה בתקופות משבר הוא שאם הסיבה למשבר היא גלובלית ולא תלויה בהנהלת החברה ובהתנהלות שלה, כמו הקורונה, אז שביעות הרצון של העובדים תלויה מאוד בשאלה איך החברה מתנהלת מול העובדים .

"במהלך הקורונה ראינו בכמה ארגונים שחברה שידעה איך לטפל בעובדים בתקופת המשבר, שמרה על קשר עם העובדים, הייתה שקופה וגם סייעה לעובדים לקבל סכומי כסף שיעזרו להם לעבור את התקופה, אז העובדים נרתמו למאבק משותף כדי לעבור את המשבר".

4. לא כל משבר מחלחל למטה

"משברים וטלטלות בצמרת יכולים להשפיע על שביעות הרצון בקרב העובדים, אבל לפעמים שינויים כמו התפטרות של מנכ"ל או של בכירים אחרים בחברה אינם מחלחלים למטה ולא משפיעים על העובדים באופן ישיר, והחברה נותרת יציבה", אומרת ארז. ולפעמים, היא מזכירה, העובדים דווקא מרוצים מהחילופים בהנהלה והשינוי אפילו משפיע עליהם לטובה.

פרופ' מרים ארז / צילום: תמונה פרטית
 פרופ' מרים ארז / צילום: תמונה פרטית

בכל מקרה, המרואיינות לכתבה זו מסכימות שאין נוסחה אחת שיכולה להסביר את שביעות הרצון של עובדים מהמעסיקים שלהם, במיוחד על רקע משברים. "ללא ניתוח כלכלי ארגוני ובחינת התהליכים שהם עברו, קשה לדעת מה גורם לעובדים להמליץ על המעסיק. יכול להיות שאותם ארגונים משקיעים משאבים בהון האנושי, מתמודדים נכון בתוך הארגון עם המשבר, גם אם הוא משתקף כשלילי מאוד בציבור או בתקשורת", אומרת קוליק. "ארגונים שמספקים לעובדיהם תמונה ריאלית של המצב, גם אם היא כואבת, יכולים לזכות באמונם. שקיפות הופכת את הארגון למקום טוב להיות בו עבור העובדים ומיטיבה עם הארגון בעיני האנשים המועסקים בו".

פרופ' ארז מסכימה ומסכמת: "בכל ארגון משבר או טלטלה בהנהגה משפיעים בצורה אחרת. בסופו של דבר, האמון בין ההנהלה לעובדים הוא המפתח".