מזרח תיכון חדש: ישראל ורשת האנרגיה החדשה

הסכמי אברהם הם הרבה מעבר לסתם נורמליזציה, הם משנים אסטרטגית במובנים מדיניים, כלכליים וביטחוניים את המצב במזרח התיכון ואת מצבה של ישראל. ההסכם המשולש בין ישראל, ירדן ואיחוד האמירויות ממחיש זאת: על פי ההסכם יוקם שדה אנרגיה סולארי במדבריות ירדן שיספק חשמל לישראל, שתרחיב את אספקת המים לירדן, במימון חברות מהאמירויות.

לפי גורמים שהיו מעורבים בדיונים, מי שהתעקשו על ההיבטים האזוריים הם האמירתיים, בהתאם לאסטרטגיה המנחה אותם להרחיב את השלכות ההסכמים לכמה שיותר מדינות באזור.

התגובות בעולם הערבי היו מעורבות. קודם כל הפתעה, ומצד הגורמים המתנגדים להפשרה עם ישראל ביקורת קשה ודרישה לביטול ההסכם. אבל מה שמעניין יותר הוא התגובות האחרות. כך למשל בעיראק הדיווחים הרשמיים היו קורקטיים, ללא ביקורת כפי שהיה בעבר, והרשתות החברתיות שם מלאו בקריאות לממשלה שלהם להצטרף, בשל המחסור גם אצלם הן באנרגיה והן במים.

הדרישות האלה מתברר אינן מופרכות כלל. הגורמים המעורבים אומרים כי כבר ההסכם על השדה הסולארי פותח בסיס לכך שהתוצר, החשמל לא יהיה יעודי לישראל בלבד. בפועל משמעותו כניסה של ישראל לרשת האנרגיה של המזרח התיכון כולו. מי שסובל ממצוקת אנרגיה היא בראש וראשונה לבנון, ובהקשר הזה בחודשים האחרונים מנסים לקדם קו אספקת גז מצרי להפקת אנרגיה עבור ירדן וסוריה. סוריה שמלחמת האזרחים בה טרם הסתיימה היא עוד לקוח נזקק, וגם עיראק כאמור שתלויה כעת באספקת חשמל מאיראן. לפי אותם גורמים, המסקנה המתבקשת היא הרחבה של אותו שדה סולארי לממדי ענק, שיספקו את צרכי המדינות מסביב, ובכך יסייעו להקטנת התלות בנפט ובאנרגיה מאיראן.

הדברים הללו אינם חזון עתידי רחוק. מתחת לפני השטח יש לא מעט הצעות, דיונים ומגעים, גם עם מדינות שאין להן קשר אלינו כדי להביא מיזמים. התועלת הכלכלית והאזרחית חשובה מאוד לכמה מהמדינות הללו, שרובן, למעט המפרציות, סובלות ממשבר כלכלי מתמשך, מתשתיות רעועות ומשירותים גרועים לאזרחיהן. אבל מעבר לכך היעד הוא גם פוליטי-מדיני. ראשית אפשרויות להסכמים אזרחיים-כלכליים עם מדינות נוספות באזור, ושנית באמצעות הטבת רמת החיים של האזרחים במדינות אלה, גם הורדת העוינות כלפי ישראל, והכשרת השטח להפשרה מדינית מלאה.

לכל אלה מתנגדת נחרצות ההנהגה הפלסטינית, וגם איראן והארגונים השיעים המסונפים אליה. לגבי הפלסטינים, אם בהתחלה באמירויות היו אלה שביקשו לצרפן להסכמים הכלכליים, היום כבר לא. דווקא הממשלה הנוכחית בישראל היא זו שמבקשת להכליל גם את הפלסטינים, אבל בשלב הזה לפחות, הם מתרחקים מכל מה שקשור בהסכמי אברהם.