הפאניקה חזרה בימים האחרונים לשווקים על רקע הופעתו של הווריאנט החדש של נגיף הקורונה. הבהלה הובילה לירידות שערים חדות בכל המדדים המובילים באירופה, ארה"ב והיום גם בישראל, הנפט איבד 10% ומדד הפחד (VIX ) זינק ביותר מ-50%.
"במרץ 2020, העולם הגיע בהיסטריה, (אולי מוצדקת) שאופיינה בסגירת השמיים, כניסה לסגרים, ביטול כל התקהלות ופגיעה דרמטית בכלכלה, משהו שלא הכרנו קודם.
היום, העולם מרגיש בוגר ומנוסה יותר מול המגפה, היכולת להסתגל לשינוים חברתיים כמו הטלת מגבלות, עבודה מהבית, קניות מרחוק, עטיית מסכה וזה עוד לפני שדיברנו על כך שיש חיסונים לנגיף (שאולי תקפים לוראינט החדש), בנוסף, קיים טיפול תרופתי שככל הנראה יעיל לכל תרחיש מהסיבה הפשוטה, אינו קשור להבדל במבנה החלבון של הנגיף. כך שבשורה התחתונה, אין מה להשוות בין המצב היום למצב במרץ 2020.
וריאנט "האומיקרון" מזכיר את הגילוי של נגיף הדלתא ששולט היום בעולם, והעולם למד לחיות לצד זה", כך כותב אייל גורן, מנכ"ל פסגות קרנות נאמנות.
האם הפאניקה מוצדקת?
"גם כאן חשוב לעשות סדר, ועל זה נאמר "אין חכם כבעל ניסיון". נגיף הדלתא התגלה כבר בנובמבר 2020 (לפני שנה) ובמרץ 21 הפך לנפוץ, ביוני 21 הצליח להתפשט ולשלוט בכל העולם. גם אז אמרו שהוא מדבק הרבה יותר, דבר שהתברר כנכון, והיו שאמרו שהחיסון לא יעיל, דבר שבסופו של דבר התברר כלא נכון. בהסתכלות לאחור אפשר לומר שההבדל הגדול ביותר בין מרץ 2020 להיום הוא שאז לקח לעולם שנה לקבל החלטות, בעוד שהפעם , אחרי כמה מאות מאומתים בעולם , מדינות רבות הגיבו מהר וסגרו קלות את המרחב האווירי ,לפחות עד שיקבלו יותר מידע".
כלומר, אומר גורן, "מעבר לכך שרוב העולם מחוסן, היכולת של כולנו להתמודד עם עלייה בתחלואה גבוהה יותר, יש תרופות בדרך, והעולם הגיב מהר, ניתן ללמוד שהתגובה המהירה תשפר את מצב העולם ביחס להתפרצות הדלתא (שבדיעבד לא דומה בכלל למרץ 20, אז בוודאי שגם הפעם אין סיבה לדאגה גדולה מידיי)".
ירידה זמנית או מגמה?
"גם אחרי הפאניקה של השווקים ביום שישי , כמעט כל המדדים נסחרים קרוב (מאד) לשיא , למעשה השווקים בשלים לתיקון טבעי וטריגר הוריאנט "אומירוקון" הוא הזדמנות להוציא קצת אוויר ולנער את הכסף ה"טיפש" שנכנס לאחרונה בתחושה שהשוק תמיד עולה. לכן, סביר להניח שתיקון של כמה אחוזים בודדים יכול להימשך עד שיחלוף ערפל אי הוודאות, ולכן, יש מקום להיות ערניים ולנצל את הירידות אם אלו ימשיכו כדי לשפר את הפוזיציות בעיקר עבור מי שהפחית סיכון לאחרונה והמתין בדיוק לרגע הזה".
הירידות והפחד של היום יהוו שוב את ההזדמנויות של המחר
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, כותב כי "קשה להבדיל כיום בין סובב ומסובב והדבר מקשה על ההתמודדות עם הזן החדש. כך, שווייץ מחליטה בתוך דקות להגביל כניסה של ישראלים ובלגים לשטחה (הם יאולצו לעבור בידוד של עשרה ימים) על אף שבשטחן התגלו מקרים בודדים בלבד (בינתיים) וכלל לא ברורה עדיין מידת העמידות של הנגיף לחיסונים כשבשתי המדינות שיעור ההתחסנות גבוה".
עוד הוא מציין כי הווריאנט החדש התגלה שוב באפריקה ומחדד עוד יותר לרעה את ההבדלים בין שיעורי ההתחסנות הנמוכים מאוד (אחוזים בודדים) במדינות "העולם השלישי" העניות לבין המדינות המפותחות; המדינות העשירות מגלות שוב כי הדרך הטובה ביותר להגן על אזרחיהן וכלכלותיהן אינה בהכרח לפעול ככל הניתן ולהקדיש את כל משאביהן להגברת ההתחסנות בשטחן, אלא לא פחות מכך לפעול במשנה מרץ לסיוע למדינות הנזקקות יותר, עם היכולות והמשאבים הקטנים יותר, ולהאיץ את ההתחסנות של אזרחיהן. זאת, כל עוד תנועות בני האדם, הסחורות וההון ברחבי העולם נמשכות.
"גל התחלואה הרביעי, גל הדלתא, התאפיין אצלנו, בארה"ב ועד לאחרונה גם באירופה ע"י השלכות בריאותיות ניכרות, יחסית, אך פחות מגבלות ואמצעי ריחוק חברתי בהשוואה לשלושת הגלים הקודמים. קוראים לזה "לחיות עם הקורונה". הפעם, איש לא יודע אם הווריאנט החדש מדבק ומורכב יותר והחיסונים יתנו לו פחות מענה, אך כבר מדברים על צורך לנקוט משנה זהירות ולהטיל בזריזות מגבלות חמורות. המילה סגר שבה לראש סדר היום במדינות רבות. היה מי שאמר כי סגר הינו התשובה היחידה וכל השאר פופוליזם. יש לשים לב להלך הרוח הזה".
התקצרות מחזורים
"ככל שאנו ניצבים לפתחו של גל תחלואה חמישי, הולכת ומתחדדת ההכרה כי המרווחים בין גל לגל מתקצרים והפעם, לנוכח ההחמרה במצבן התחלואתי של מדינות אירופה, אנו רואים לראשונה חפיפה בין הגל הרביעי, שטרם חלף, לגל החדש. הדבר עלול להקשות מאוד על ההתאוששות הכלכלית העולמית, על קבלת החלטות עסקיות ועל ביצוע השקעות. מגל לגל, מתערער הסנטימנט העסקי והצרכני ונשאלת השאלה אם ומתי יגיע הקש שישבור את גב הגמל. לא בטוח כי זה המצב כיום, אך הצטרפות גלים חדשים שהגיעו לכאורה "משום מקום" ודאי לא תתרום לכך".
מדד הפחד של שוק המניות בארה"ב קפץ מעל 50% ביום שישי, שהיה יום מסחר קצר. מניות ובורסות באסיה, אמריקה, אירופה ובשאר העולם התחרו זו בזו מי תרד יותר. כולם מחכים בחיל ורעדה לפתיחת המסחר בשבוע הבא לאחר שבסוף השבוע הודיעו רוב המדינות על החמרת ההגבלות.
עם זאת, "היו מספר חוקי משחק שלא נשברו. המניות והסקטורים שהיו "צריכים לעלות" עלו, כולל חברות הפרמצבטיקה וחברות כמו זום, הנהנות בתקופות של מעבר לפעילות מרחוק. אלו שהיו "צריכים לרדת" ירדו, כולל בנקים, חברות תעופה, שייט, פנאי ונופש. אם וככל שיתברר כי הווריאנט החדש אינו כה מדבק, שהשפעותיו אינן כה חמורות ושהחיסונים בשוק נותנים גם לו מענה, ייתכן כי העליות והירידות תתהפכנה, לפחות חלקית, מה שיציב הזדמנויות למשקיעים בעלי אופק נשימה ארוך יותר".
בנקים מרכזיים יצטרכו שוב לחשב מסלול מחדש?
עוד מציין מנחם כי צפירת ההרגעה בעקבות היחלשות גל התחלואה הרביעי והתקדמות ההתחסנות השתקפה בנתוני הצמיחה הכלכלית המשתפרים של מדינות מפותחות רבות וגם במשקי אסיה, מה שהניע בנקים מרכזיים לצמצם את מדיניות ההרחבה המוניטרית שלהם. חלק מהם כבר העלו ריבית פעם או פעמיים, בריטניה בדרך וארה"ב החלה לצמצם את רכישת איגרות החוב ומדברים שם על העלאת ריבית ראשונה כבר באמצע השנה הבאה. עם זאת, בכל המקרים הודגש כי אם הנסיבות הכלכליות תשתנינה, בין השאר לנוכח הרעה תחלואתית חוזרת, הדברים יישקלו מחדש.
"אם אנו אכן לפני גל חמישי וכבר אנו רואים כיצד הממשלות מגיבות מהר ובעוצמה, ייאלצו הבנקים המרכזיים "לחשב מסלול מחדש" ולקטוע די בתחילתה את הורדת הרגל מדוושת הגז. זו יכולה להיות בשורה מעודדת מבחינת המגזר העסקי, שוקי המניות ותשואות הפדיון, לאחר המכה הראשונה שחטפו".
בשורה התחתונה, כותב מנחם, "בשלב זה רב הנסתר על הגלוי והסיכונים השונים קפצו בין לילה. כפי שתיארתי, אנו כבר עדים לשורה של השלכות פוטנציאליות ניכרות על הכלכלות והשווקים ברחבי העולם. ועדיין, אם יתברר כי הווריאנט החדש אינו כה מדבק ומסוכן, הירידות והפחד של היום יהוו שוב את ההזדמנויות של המחר".
"הצרכנים בגוש האירו יהיו זהירים יותר"
ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, מציינים בסקירה שפרסמו כי "הווריאנט הדרום אפריקאי עלול להביא לעלייה גלובלית מחודשת בתחלואה, העולה כבר באירופה, ולהשהות תוכניות של בנקים מרכזיים לצעדי הידוק מוניטאריים. על רקע התחלואה הגבוהה באירופה צפויה דחייה נוספת של צעדים מהדקים, ודחייה לטווח הרחוק של מהלך העלאת הריבית".
"על רקע העלייה במקרי תחלואה והעומס על יחידות טיפול נמרץ בגרמניה ובאוסטריה הוטלו שם מגבלות לאחרונה, הכוללים סגירה של מסחר קמעונאי שאינו חיוני. העלייה המהירה בתחלואה מצביעה על כך שאזורים רבים בגרמנים יהיו "אדומים" בקרוב יחולו עוד צעדים של הידוק ובכלל זה אפשרות של סגירת שווקי חג המולד, ברים, מועדוני לילה, אירועי ספורט ותרבות ועוד".
עוד הם מציינים כי "על סמך ניסיון העבר, הצעדים הללו יכולים גם להימשך אל תוך 2022, זאת תוך כדי הפחתת התוצר של גרמניה ושל גוש האירו כולו . קיים סיכון לגלישה גם למדינות גוש אירו אחרות והחמרת המגבלות בצרפת, באיטליה ובספרד. בעוד ששיעורי החיסון גבוהים יותר במדינות אלו מאשר בגרמניה ובאוסטריה, ממשלותיהן עשויות להדק את המגבלות באופן משמעותי כצעד מנע.
"הצרכנים ברחבי גוש האירו צפויים לשנות את ההתנהלות שלהם לצורה יותר זהירה, תוך האטת הצריכה. בעוד שנשיאת הבנק המרכזי, גברת כריסטיאן לגארד, הצהירה באוקטובר כי תכנית ההרחבה PEPP תסתיים בחודש מרץ, יש סיכוי הולך וגובר לדחיית צעדי כאלו, ובוודאי לדחות לטווח הרחוק מהלך של העלאת הריבית. בנסיבות כאלו, פער התשואות ארה"ב לגרמניה עשוי להמשיך ולהתרחב מן הרמה הנוכחית לכיוון של הרמות הגבוהות יותר אשר נרשמו בעבר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
