האם תקציב 2022 כולל מסים חדשים בגובה 2 מיליארד שקל?

המסים שנועדו לחנך אותנו גם יכניסו למדינה לא מעט כסף. אבל כמה בדיוק? • המשרוקית של גלובס

התקציב החדש שעבר לאחרונה בכנסת מאפשר לממשלה לטעון, לפחות במידה מסוימת, שהוא לא כולל העלאת מסים על האזרחים. אמנם, נוספו בו מס על כלים חד פעמיים ו"מס סוכר" על שתייה קלה, אך אלה נועדו - לפחות באופן רשמי - כדי לעודד התנהגות מועילה יותר, לא כדי להעשיר את קופת המדינה.

אבל כשח"כ יצחק פינדרוס דיבר על הנושא הוא דווקא הדגיש את הסכומים שיתווספו לקופת המדינה בשל הצעדים הללו, וצעדים נוספים. "עבר תקציב עם 2 מיליארד שקל מסים", הוא אמר בראיון בכאן 11. "2 מיליארד שקל מסים חדשים, ולא קיצצו בתקציבים הקואליציוניים".

על מה מסתמך פינדרוס כשהוא מסביר כמה כסף צפוי להיכנס לקופת המדינה בגלל הצעדים שנתפסים ככאלה שפוגעים בעיקר בציבור החרדי? הוא הפנה אותנו לניתוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שמבוסס על תחזית של האוצר שפורסמה באוגוסט 2021. לפי הנתונים בדוח, המס על כלים חד פעמיים צפוי להכניס למדינה כ-600 מיליון שקל בשנה ו"מס הסוכר" יכניס 380 מיליון שקל. סך הכל כמעט מיליארד שקל. לכך צריך להוסיף גם את התוכנית להעלאת הבלו על דלקים במסגרת רפורמה שאמורה להילחם בתופעת "מהילת הדלקים" (שבינתיים, מאז הראיון עם פינדרוס, הכנסת דחתה את מועד תחילת יישומה), ואת רפורמת צמצום השימוש במזומן.

 
  

הגענו כבר ל-1.64 מיליארד שקל, לא רחוק מהשני מיליארד עליהם דיבר פינדרוס, אלא שכאן מתחילות הבעיות. באותו דוח של מרכז המחקר של הכנסת, שנכתב כאמור באוגוסט, מופיעה למשל גם הכנסה של 350 מיליון שקל ממע"מ על "שירותים דיגיטליים" (כמו נטפליקס לדוגמה). אלא שהצעד הזה, שנכלל בתחילה בחוק ההסדרים, הוצא ממנו לבסוף. ויש עוד דוגמאות כאלה שלא נזכיר כאן את כולן.

במקביל, יש גם הכנסות ממסים שצפויות לפחות. הורדת המכסים בחקלאות צפויה לגרוע 150 מיליון שקל מהכנסות המדינה, ושינוי שקשור להסכמי הסחר יגרע 290 מיליון שקלים נוספים.

איפה זה משאיר אותנו? עם עלייה בהכנסות המדינה ממסים שמסתכמת ב-1.2 מיליארד שקל בלבד. ייתכן כמובן שבהמשך השנה יאושרו העלאות מסים נוספות שהוצאו בינתיים מחוק ההסדרים, אך כרגע לא ניתן לדעת זאת בוודאות. כמובן, ייתכן שבחודשים הקרובים הרפורמות האלו כן יעברו, אבל פינדרוס דיבר על תקציב שכבר עבר, ולכן לא ניתן להתבסס על אפשרויות עתידיות.

ומה לגבי הקישור שהוא עשה בדבריו בין ההכנסות מהמסים החדשים לבין העובדה שהכספים הקואליציוניים לא קוצצו? בהקשר הזה נציין רק שמבדיקה קודמת של המשרוקית עולה כי - לטוב ולרע - הכספים הקואליציוניים בתקציב הנוכחי דומים בהיקפם להוצאות על הסעיף הזה בממשלות הקודמות שבהן הייתה חברה יהדות התורה.

בשורה התחתונה: דבריו של פינדרוס הם חצי נכונים. אכן הייתה תחזית של משרד האוצר שלפיה המדינה צפויה להגדיל את הכנסותיה ממסים בכ-2 מיליארד שקל ב-2022. עם זאת, מאז פרסום התחזית חלק מהרפורמות הוצאו מחוק ההסדרים. ייתכן שחלקן יאושרו בהמשך, אך כעת התחזית המעודכנת עומדת על 1.2 מיליארד שקל.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: יצחק פינדרוס
מפלגה: יהדות התורה
תוכנית: הכל פוליטי, כאן 11
תאריך: 6.11.2021
ציטוט: "עבר תקציב עם שני מיליארד שקל מסים [חדשים] ולא קיצצו בתקציבים הקואליציוניים".
ציון: חצי נכון

ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) התארח בתכנית "הכל פוליטי" של כאן 11, ונשאל האם זו הייתה טעות שלא עבר תקציב לשנת 2020, שהביא לבחירות והקמת ממשלה ללא המפלגות החרדיות בתוכה. כדי לנסות לשכנע אותו שזה היה צעד שגוי מבחינת יהדות התורה, המראיינים סולימאן מסוודה פירטו בפני פינדרוס רשימה של רפורמות שמנוגדות לתפישת העולם של מפלגתו. פינדרוס טען שמפלגתו פונה לציבור המסורתי נגד הרפורמות האלו והוסיף: "כנראה שבנט לא מחובר לציבור המסורתי. אתה רואה ממה שהוא העביר, תקשיבי, עבר תקציב עם שני מיליארד שקל מסים ולא קיצצו בתקציבים הקואליציוניים. שני מיליארד שקל מסים חדשים".

בתגובה לפניית המשרוקית, פינדרוס הפנה לניתוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), שמבוסס על תחזית שמופיעה בעיקרי התקציב לשנים 2021-2022, כפי שפורסמו באוגוסט 2021, ושם דגש על המסים על כלים חד פעמיים ומשקאות מתוקים ועל העלאת הבלו. עמ' 227 במסמך של עיקרי התקציב כולל אומדן מההכנסות של "צעדים המשפיעים על היקף ההכנסות הצפוי" לשנת 2022. לפי הלוח הזה, בשנה הנ"ל המס על כלים חד פעמיים צפוי להכניס למדינה כ-600 מיליון ש"ח, מס על משקאות מתוקים עוד 380 מיליון - בסה"כ 980 מיליון ש"ח.

אבל אלו לא הצעדים היחידים שנכללים במס. סעיף נוסף הוא מהילת דלקים, שמוגדרת לפי הממ"מ כ"הפחתת הכדאיות של רכישת חומרים ממיסים המשמשים למהילת דלק" ובכך מאפשרים התחמקות מחלק מהבלו על הדלק. מדובר באחד הצעדים במלחמה בהון השחור. לפי חישובי האוצר, הצעד אמור להכניס עוד 510 מיליון ש"ח לקופת המדינה, מה שמעלה את סך ההכנסות הצפויות ל-1.49 מיליארד. ואולם, ב-23 בנובמבר ועדת הכספים הסכימה לדחות את מועד כניסת הצו על הבלו לתוקף בחודש, לתוך 2022, כדי לדון על סעיפים שונים בו, כך שכעת פחות ברור כמה כסף מהסעיף הזה אמור להיכנס ב-2022. עם זאת, הדבר קרה אחרי הריאיון של פינדרוס, ולכן לא שוקלל בציון.

עוד 350 מיליון היו אמורים להיכנס ממע"מ על שירותים דיגיטליים (לדוגמה, נטפליקס) שנכלל בהצעה הראשונית של חוק ההסדרים. ואולם, כאמור, התחזית הזו נכתבה באוגוסט 2021. באוקטובר 2021 הוסכם בוועדת הכספים שהמס המדובר לא ייכלל בחוק ההסדרים ויועבר בחוק נפרד כדי לאפשר בו דיון מעמיק יותר. ואכן, בחוק ההסדרים הסופי המס לא נכלל. עוד הכנסה צריכה להיות מצמצום השימוש במזומן. בנובמבר נכנסו לתוקפן תקנות לחוק לצמצום השימוש במזומן, העוסקות בעיקר בקנסות למי שיבצעו עסקאות במזומן בסכומים מעל המותר. לפי חישובי האוצר, הדבר אמור להוסיף 150 מיליון ש"ח להכנסות המדינה, עד כה 1.64 מיליארד.

הכנסה נוספת שהמדינה צפתה הייתה מחובת התקנת דלקנים בכל רכב שבעליו היה מעוניין בניכוי מס תשומות על רכישת דלק (במטרה למנוע הונאות בתחום הדלק), שהייתה אמורה להניב למדינה 280 מיליון ש"ח. בשל זעם ציבורי, הוחלט לבסוף לחייב רק רכבים מעל 3.5 טון ולא רכבים פרטיים. פירוש הדבר הוא שכעת הצפי צריך להיות נמוך יותר, אך טרם פורסמה תחזית מעודכנת בהתאם לגרסה הסופית של התקציב. ההכנסה האחרונה, על סך 200 מיליון ש"ח, נוגעת להסדרה של מיסוי שותפויות וקרנות השקעה שהייתה אמורה לעבור במסגרת חוק ההסדרים, אבל בדומה למע"מ על שירותים דיגיטליים פוצלה ממנו.

לפי התחזית, ישנן גם הפחתות בהכנסות המדינה בסך כולל של 440 מיליון ש"ח. הדבר אמור להיעשות כתוצאה מהסכמי סחר (290 מיליון) והורדת המכסים בחקלאות (150 מיליון).

לכך ניתן להוסיף גם הכנסות חד-פעמיות, בגובה של 1.74 מיליארד ש"ח נוספים. עם זאת, החלק הארי של ההכנסות האלו, בסך של 750 מיליון ש"ח, הן ממסים על רווחים כלואים, כך שלא מדובר במס שיושת על האזרחים. הכנסה נוספת כזו, על סך 420 מיליון ש"ח, היא מניכוי במקור של מס יסף, מס שמוטל על יחידים בעלי הכנסות גבוהות מאוד, של 640,000 ש"ח בשנה. מדובר בהכנסה של יותר מ-53,000 ש"ח בחודש. מאחר שלפי הלמ"ס תשעת העשירונים התחתונים של משקי הבית מכניסים בממוצע קצת יותר מ-35,000 ש"ח בחודש, פירוש הדבר הוא שמשקי הבית שיושפעו מכך הם מהעשירון העליון בלבד. הסעיף החד-פעמי האחרון, בסך 570 מיליון ש"ח, הוא על תשלום שומה לפני ערעור. אבל לפי חוק ההסדרים כפי שהונח לקריאה ראשונה, הדבר רלוונטי רק לחברות עם מחזור עסקאות של יותר מ-30 מיליון ש"ח. לכן, כל ההכנסות החד-פעמיות האלו אינן צפויות להגיע מכיסיהם של רוב רובם של האזרחים. בכל מקרה, גם ההכנסה הזו לא נכנסה לחוק ההסדרים הסופי. יש לציין שהתחזית המקורית, בניכוי ההכנסות החד-פעמיות האלו, חוזה הכנסה של 2.03 מיליארד ש"ח ממסים חדשים ב-2022.

כלומר, ההכנסות היחידות למדינה שאנחנו יודעים עליהן באופן מוצק ושרלוונטיות למסים שכל האזרחים משלמים, ניתן לדבר על 1.2 מיליארד ש"ח שצפויים להיכנס למדינה ממסים ב-2022 (0.69 מיליארד בניכוי מהילת הדלקים, שכרגע לא ברור מה יקרה איתה). ייתכן, כמובן, ששאר השינויים במיסוי ייכנסו בחודשים הקרובים. עם זאת, לא ניתן לדעת אם ילבשו את אותה צורה, ובמקרה של שינוי האם זה ישנה גם את התחזיות. אמנם לא ניתן לדרוש מפינדרוס לדעת מה התחזית המעודכנת, אך כן ניתן לצפות ממנו לדעת שחלק מהסעיפים בתחזית בסימן שאלה. בגלל שמילותיו הן ש"עבר תקציב", השאלה הרלוונטית לציון היא אילו מסים כבר עברו, ולא אילו ייתכן שעברו.

לגבי הכספים הקואליציוניים, פינדרוס צודק שלא היה קיצוץ בכספים הקואליציוניים. עם זאת, כפי שהראתה כתבה קודמת של המשרוקית, הם גם לא חריגים בסכומיהם משנים קודמות.

לסיכום, תחזית של משרד האוצר מאוגוסט מראה שנחזו ל-2022 הכנסה של 2.03 מיליארד ש"ח (בניכוי הכנסות חד-פעמיות, שלא יתבטאו במסים על רוב רובם של האזרחים). עם זאת, מאז פרסום התחזית חלק מהרפורמות במיסוי הוצאו מחוק ההסדרים והוחלט לדון עליהן בנפרד, ולא ברור כיצד ישפיעו על ההכנסה אם וכאשר יעברו. בלעדי הסעיפים האלו, מדובר בהכנסות של 1.2 מיליארד ש"ח ל-2022 ממסים חדשים, או 0.69 בהתחשב בכך שכניסת צו הבלו על הדלק נדחתה ע"י ועדת הכספים. הכספים הקואליציוניים אכן לא קוצצו ביחס לשנים קודמות. לכן דבריו של פינדרוס חצי נכונים.

תחקיר: אוריה בר-מאיר