מתים לדעת כמה מרוויחים הקולגות? מחקרים מראים שלא בטוח שכדאי לכם

בשנת 2015 העלה אחד מעובדי חברת גוגל מסמך אקסל שיתופי ובו הזמין את כל עובדי החברה להזין את השכר, הדרגה והבונוסים שלהם באופן אנונימי. המסמך חשף פערים משמעותיים בין שכר נשים לגברים והצית קריאות לשקיפות בשכר המשולם לעובדים, מתוך אמונה כי בהיעדר שקיפות קיימת סבירות גבוהה יותר של אפליה וחוסר שיוויון על בסיס מגדר, גזע, גיל וכדומה.

אלה שקראו לשקיפות בשכר פעלו מתוך ההנחה ששקיפות תבטל את האפליה ובכך תביא לעלייה בשביעות הרצון של העובדים ממקום העבודה, שהיא אלמנט משפיע לחיוב על מוטיבציה ושימור עובדים. בנוסף, לשקיפות יתרונות נוספים: היא משדרת תחושת הוגנות, יוצרת תחושת אמון בין העובדים להנהלה ועשויה להיות לה גם השפעה חיובית עבור הארגון במו"מ על שכר עם מועמדים חדשים.

יש לזה גם מחירים

אולם למעבר לשקיפות בשכר עשויים להיות גם מחירים. בקרב אלה המגלים ששכרם גבוה ביחס לאחרים שביעות הרצון אכן עולה ואיתה גם ההערכה עצמית, אבל בקרב אלה המגלים ששכרם נמוך יותר משל חבריהם למשרד יורדת רמת שביעות הרצון ואיתה גם ההערכה העצמית.

יותר מכך, מחקר שפורסם באוקטובר האחרון ב-Journal of Organizational Behavior על ידי החוקרת קתרין שנאופר ושותפיה למחקר, מצא שהמעבר לשקיפות בשכר עורר בקרב אלה שגילו כי הם מרוויחים פחות מאחרים רגשות קנאה, חוסר שביעות רצון והתנהגויות בינאישיות הרסניות. רגש הקנאה עשוי אף לגרום לאנשים לפגוע בעבודה של האנשים בהם הם מקנאים וכן לבטא תחושות תסכול והאשמות כלפי המערכת.

החוקרים ערכו שלושה ניסויים, שניים מהם אונליין וניסוי שדה אחד בחברה גרמנית שעברה תהליך לשקיפות בשכר, ובהם בחנו החוקרים את ההשפעה על רגשות קנאה ושביעות רצון בעבודה.

בניסויים המקוונים הוצגו בפני הנבדקים סיטואציות היפותטיות. המשתתפים התבקשו להניח שהם עובדים בארגון IT בינוני. ניתן להם מידע על תנאי השכר ורמת הביצועים שלהם. על בסיס זה הם התבקשו להעריך את היחס בין השכר שלהם לזה של עובדים אחרים בדרגה זהה. בנוסף, מילאו הנבדקים שאלון למדידת תחושת הקורבנות שלהם ומשתנים דמוגרפיים שונים.

לאחר מכן הם עודכנו כי החברה החליטה לגלות שקיפות בשכר ונאמר להם כמה הם מרוויחים ביחס לאחרים. בעקבות זאת נמדדה תחושת הקנאה שלהם, כמו גם תחושת שביעות הרצון מהעבודה באמצעות שאלונים מותאמים. השאלונים כללו היגדים כמו "אני חש קנאה כלפי עובדים המרווחים יותר ממני" ו"אני מרגיש עצבני".

תוצאות שני הניסויים חשפו את ההיבט השלילי שיוצרת השקיפות בשכר ביחס לשביעות רצון בעבודה, במיוחד בקרב אנשים שמגלים פער בין השכר המצופה לזה שציפו לו.

ומה עם אלה שתמיד חשים שמקפחים אותם?

עוד בחנו החוקרים את השפעתה של שקיפות השכר על אנשים שאופיינו כבעלי תחושת קורבנות גבוהה לעומת נמוכה, כמשתנה מתערב. תחושת קורבנות היא המידה בה נוטים אנשים להניח מראש במצבים של חוסר ודאות שהם מופלים לרעה. היעדר שקיפות בשכר היא סיטואציה כזו, אך נמצא כי דווקא לאנשים אלו ייטב כאשר יקבלו מידע באשר לשכר שלהם והשוואתו מול אחרים.

לעומתם, דווקא בעלי תחושת קורבנות נמוכה (אנשים שאינם נוטים לחשש מעין זה) הגיבו בהפתעה גמורה לגילוי שהם מרוויחים פחות מעמיתיהם המקבילים להם בדרגה, ובאופן לא מפתיע היו לכך השפעות שליליות על שביעות רצונם בעבודה.

את ניסוי השדה ערכו החוקרים בחברת תוכנה גרמנית בת 800 עובדים, הפועלת בכמה מדינות באירופה. החברה תכננה מעבר לשקיפות בשכר, והחוקרים זכו למדוד את העמדות של העובדים לפני ואחרי השינוי.

לעובדים נשלחו שני סקרים, הראשון בחודש אפריל, לפני השינוי במדיניות השכר, והשני בחודש אוגוסט, כשלושה חודשים אחריו. תוצאות הסקרים הראו, בדומה למחקרי האונליין, שהעובדים שגילו שהם מרוויחים פחות מאחרים התמלאו בתחושות קנאה שהפחיתו את שביעות הרצון שלהם. גם כאן, ההשפעה הייתה חזקה יותר על עובדים עם תחושת קורבן נמוכה, שלא ציפו לפערים הללו.

החוקרים הסבירו שעובדים בעלי רגישות גבוהה לאי שוויון חברתי הם בעלי סובלנות נמוכה לחוסר ודאות באשר לשכר, ותהיה להם נטייה גבוהה יותר לפרש ארגונים שאינם מגלים שקיפות בתחום השכר כאילו ניסו להסתיר משהו. גם אלו שיש להם נטייה לקורבנות נמצא כי נוטים לדאגנות יתר שלא להיות קורבן ליחס לא הוגן שאי השקיפות בשכר מאפשרת לארגון. לכן עבורם המעבר לשקיפות ישפיע באופן חיובי על שביעות הרצון בעבודה.

פרופ’ גרינשטיין מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון yanashechterman.com