חברת שליחויות או טכנולוגיה? הקרב הגדול על מודל ההעסקה של וולט הגיע לאולם בית המשפט

החל שלב ההוכחות בתביעה נגד הענקית הפינית, על סך 24 מיליון שקל • התובע טוען ליחסי עובד-מעביד בין החברה ל-10,000 שליחיה, ולכן מגיעות להם זכויות סוציאליות • וולט מצידה מציגה עצמה כפלטפורמה טכנולוגית וטוענת: "נדרשת גמישות מחשבתית"

שליח וולט / צילום: Shutterstock, Karolis Kavolelis
שליח וולט / צילום: Shutterstock, Karolis Kavolelis

הדרישה להכרה ביחסי עובד-מעביד ופגיעה בזכויות: הקרב הגדול על מודל העסקה של חברת משלוחי האוכל וולט, שעתידה להימכר לחברה האמריקאית Door Dash  מתנהל מתחת לרדאר בבית הדין לעבודה בבת ים. מדובר בתביעה ראשונה בישראל נגד מודל ההעסקה של החברה המכונה גם "כלכלת החלטורה" (Gig Economy). במסגרת התביעה, שליח לשעבר טוען כי החברה הפינית צריכה להכיר ביחסי עובד-מעביד עם 10,000 שליחיה בארץ, במקום מודל ההעסקה הקיים היום, לפיהם הם פועלים כעצמאים.

לטענת התובע הייצוגי, גולן חזנוביץ, שליחי וולט הם אוכלוסייה מוחלשת המורכבת ברובה מצעירים, חיילים משוחררים וסטודנטים. לטענתו, השליחים משתלבים באופן ברור ומובהק בליבת עסקי החברה, והם חלק אינטגרלי מהמערך שהיא מפעילה.
וולט נכנסה לישראל בשנת 2018, וכבשה את מרכז המדינה עם השליחים במדים הכחולים. החברה מאפשרת מודל העסקה חדש, ולראשונה הציעה שירות משלוחים מהיר תוך חצי שעה בלבד. וולט גובה מהמסעדות 25% מכל מכירה, ומהלקוחות דמי משלוח שנעים בין 10 ל-20 שקלים.

שיטת ההעסקה של חברת המשלוחים שונה מהשיטות המקובלות בשוק העבודה בישראל. וולט מגדירה את שליחיה כעצמאיים, מאפשרת להם גמישות מתי והיכן לעבוד, והשליחים חופשיים לתכנן את סדר יומם באופן עצמאי. באתר החברה מדגישים לשליחים את האפשרות ל"חופש וגמישות", "להיות הבוס של עצמך" ו"לשלוט בקלות בכל ההכנסות". לצד זאת העבודה שמבצעים השליחים נמצאת בליבת העיסוק של החברה - שליחויות.

עם כניסת החברה לישראל, התפתחה מציאות כלכלית וחברתית חדשה שלא הייתה קיימת כאשר דיני העבודה עוצבו. כעת, בית הדין יצטרך להכריע בשאלה - האם מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין החברה לשליחים, המזכים את האחרונים בזכויות סוציאליות?

וולט כבר נמצאת בשיח עם הרשויות ועם ביטוח לאומי

מוקדם יותר השבוע, יותר משנה לאחר שהוגשה התביעה התקדימית, הגיע שלב ההוכחות במשפט. באולמה של השופטת אריאלה גילצר כץ, בבית הדין לעבודה בבת ים, התייצבו התובע הייצוגי חזנוביץ ונציג החברה - אמרי גלאי, מנהל אזור אירופה והמזרח התיכון. בנוסף, התייצבו מספר שליחים המתנגדים לתביעה.

את הבקשה לאישור התביעה הייצוגית, שהוגשה באוגוסט 2020, מובילים עורכי הדין יעקב שפיגלמן, עמית עידו ואחיה רבינוביץ. גלאי השיב לשאלותיו של עו"ד עידו, כשאחד הנושאים שעלו, הוא האם המוסד לביטוח לאומי דרש תשלום מוולט עבור השליחים. בעדותו, אישר גלאי כי וולט נמצאת בשיח עם הרשויות ועם ביטוח לאומי, כדי להתאים את מודל ההעסקה.

נקודה נוספת שעלתה בדיון היא כמה מתוך עובדיה של וולט עוסקים במשלוחים. בוולט מועסקים כ-700 עובדים, ועל פי עדותו של גלאי - יש כ-550 עובדים המספקים מערך תמיכה.

לדיון התייצב גם עו"ד מאיר בוחניק מפורום קהלת בשם ארבעה שליחים שביקשו להתנגד להליך. בית הדין לא אפשר להם להשמיע את הטענות והן יישמעו במועד מאוחר.
במסגרת התביעה, בה דרש התובע סכום של כ-24 מיליון שקל, נטען כי וולט הפרה באופן בוטה זכות יסוד בסיסית במשפט העבודה בישראל - הזכות של עובד לקבל הכרה כעובד ולקבל את הזכויות הסוציאליות הנובעות מכך. התובע טען שהשליחים הם חלק ממערך השליחים של וולט, שזהו עיקר עיסוקה. לטענתו, וולט מגייסת ומנהלת את המערך, מספקת הסבר לשליחים איך לפתוח תיק במס הכנסה ובמע"מ, מפקחת על עבודתם בכל רגע נתון והם אינם רשאים להעסיק עובדים נוספים תחתיהם.

"כלכלה שיתופית שבמרכזה חופש הפרט"

וולט, המיוצגת על ידי עוה"ד מוריה תם הר-שושנים, אורלי ג’רבי, גליה קלינמן וגרגורי דנוביץ ממשרד הרצוג פוקס נאמן, טוענת מצידה כי אין יחסי עובד-מעביד לפי יחסי העבודה המסורתיים. החברה מגדירה את עצמה כ"חברת פלטפורמה טכנולוגית ולא כחברת משלוחים. המשלוחים אינם בליבת העיסוק של החברה ומכאן שהעובדה כי החברה איננה מעסיקה שליחים הינה המסתברת והגיונית".

במקביל טענה וולט כי היא הביאה לשוק הישראלי אפשרויות תעסוקה מגוונות וגמישות שלא היו קיימות קודם לכן: "החברה מביאה איתה כלכלה שיתופית שבמרכזה החופש של הפרט. מדובר בסוגיה הדורשת גמישות מחשבתית".

לטענת החברה, מדובר במודל המבוסס על יוזמה חופשית של משתתפים שווים לפעול על גבי פלטפורמה המציעה זירת פעילות עם חסמים ביורוקרטיים מועטים ורף כניסה נמוך. בוולט הדגישו את חירות הפרטים ואת המודל שמביא למפגש רצונות, כך שהפלטפורמה מחברת בין מי שמעוניין לתת שירות למי שנדרש לשירות בדיוק בזמן ובמקום המתאים.

וולט פרטו את היתרונות של השיטה לראייתם. ראשית, כך נטען, היא מספקת את המשלוחים בתוך חצי שעה, שירות שלא היה קיים טרם כניסתה לשוק והוא מתאפשר בזכות הגמישות שניתנת לשליחים. לצד זאת, ניתן שכר שעתי גבוה לשליחים העומד, לטענתה, על 69 שקלים - לעומת שכר מינימום המשולם להם במקומות אחרים.

ברשימת ההמתנה - 25 אלף שליחים

כראייה לשביעות הרצון של השליחים, וולט טענה שיש רשימת המתנה של 25 אלף אנשים המעוניינים לעבוד איתה. התובע הייצוגי טען מצידו שאין מקום להשוואה בין השכר השעתי לבין שכר אחר המשולם לשכירים, מאחר והשכר בוולט לא כולל את הזכויות הסוציאליות.

התביעה נידונה ברקע החלטה של בית המשפט באנגליה מוקדם יותר השנה, בנוגע לנהגי חברת אובר. בהחלטה נקבע כי על החברה לקלוט את הנהגים כעובדים מן המניין. אובר מפעילה שירות בו משתמשים יכולים ליצור קשר באמצעות אפליקציה עם נהגים, ולזמן אותם כדי שיתנו להם שירותי הסעה.

עד לפסיקה, פעלה אובר במודל הדומה לזה של וולט. הנהגים פעלו כעצמאיים, וקיבלו תשלום כנגד הוצאת חשבונית. בעקבות ההחלטה, אובר קלטה כ-70 אלף נהגים בבריטניה וזכו לתנאים סוציאליים, ימי חופשה, שכר מינימום ועוד.

בדיון הבא, שנקבע ל-3 בינואר, תיערך חקירה לשליח המתנגד להליך. לאחר מכן יסכמו הצדדים את טענותיהם, ובית הדין יכריע אם וולט ישראל תלך בעקבות אובר בריטניה ותחויב להעניק לשליחים מעמד של עובדים.

מוולט נמסר: "אלפי ישראלים בוחרים מדי יום להשלים הכנסה בפלטפורמה שלנו, בזכות המודל הגמיש שאנחנו מציעים. כלכלת הפלטפורמה שמה דגש על החופש של השליחים לבחור מתי ואיפה לעבוד ואין סיבה לשלול את הבחירה הזו מהם".