הזינוק במניית הפועלים הוסיף רבע מיליארד שקל לתמורת המכירה של שרי אריסון

על רקע תוצאות עסקיות חזקות של בנק הפועלים, שרשם בחודשים ינואר-ספטמבר 2021 רווח שיא של כמעט 4 מיליארד שקל, זינקה מניית הבנק ב-50% מתחילת השנה. העלייה החדה במחיר המניה של הבנק התגלגלה השבוע לרווח נאה עבור בעלת השליטה לשעבר, שרי אריסון, שהמשיכה במסע המימושים שלה במניות הפועלים.

אריסון מכרה ביום שלישי בערב 3.44% ממניות הפועלים בהיקף של 450 מיליון דולר (כ-1.4 מיליארד שקל) לשורה של גופים מוסדיים מהארץ ומחו"ל. לפני המכירה הנוכחית החזיקה אריסון במניות הפועלים בשיעור של 11.35%, וכעת ירדו אחזקותיה בבנק ל-7.9% בשווי שוק נוכחי של 3.3 מיליארד שקל. מי שהובילו את הפצת המניות הם ברק קפיטל חיתום שעשה זאת בישראל ובנק אוף אמריקה אל מול קונים בחו"ל.

קבוצת אריסון מוכרת את מניות בנק הפועלים , החזקתה המרכזית, במסגרת מהלך של יציאה מהשקעותיה בישראל. זוהי הפצת המניות השלישית מאז החליטה אריסון להיפרד מהבנק בספטמבר 2018, אז החזיקה 20% ממנו.

  

במסגרת הסיכום עם בנק ישראל על תהליך הפיכת בנק הפועלים לבנק ללא גרעין שליטה, היא מחויבת לרדת להחזקה של פחות מ-5%. בנק ישראל העמיד שבע שנים להשלמת מכירת המניות, כלומר היא צריכה לממש עוד כ-3% מהמניות במהלך ארבע השנים הקרובות.

המכירה האחרונה שביצעה אריסון נעשתה בחודש אפריל, אז מכרה נתח של 4.4% ממניות הבנק - כרבע מהחזקות אריסון באותה העת - תמורת כ-430 מיליון דולר (כ-1.5 מיליארד שקל).

בין סבב המימוש הקודם לסבב הנוכחי, עלתה מניית הפועלים ב-24%, עלייה שהתבטאה בתוספת של יותר מ-6 שקלים למחיר המניה. בשתי הפעימות אריסון מכרה את המניות מחוץ לבורסה בהנחה על מחיר השוק, באפריל בהנחה של כ-5% והשבוע בהנחה של כ-3% (לפי מחיר של 30.9 שקל למניה). בסך הכל העלייה במניית הפועלים בשמונת החודשים האחרונים, הניבה לה רווח עודף של כרבע מיליארד שקל על החבילה שמכרה כעת לעומת מחיר החבילה באפריל האחרון.

מכירת המניות השבוע מגיעה כשלוש שנים לאחר המימוש המשמעותי הראשון שביצעה אריסון במניות בנק הפועלים. אז, לקראת סוף שנת 2018, מכרה אריסון 4.3% ממניות הפועלים תמורת סכום דומה (קצת יותר מ-1.4 מיליארד שקל) ולפי מחיר מניה של 25 שקלים - הנחה של כ-6% על מחיר השוק באותה עת. מכירות אלה, יחד עם המימוש הנוכחי, משלימות לאריסון מימשים בהיקף מצרפי של כ-4.3 מיליארד שקל תוך קצת פחות משלוש שנים.

  

מימוש מניות שיכון ובינוי התברר ככישלון

המימושים בבנק הפועלים ממשיכים כאמור את המדיניות של קבוצת אריסון לצמצם אחזקות בישראל. ביוני 2018 מכרה אריסון את השליטה (47%) בקבוצת הנדל"ן והתשתיות שיכון ובינוי (שו"ב) לידי איש העסקים נתי סיידוף תמורת כ-1.1 מיליארד שקל.

בניגוד למימוש במניות הפועלים, זה שביצעה אריסון במניות שו"ב התברר בתוך זמן קצר ככישלון חרוץ מבחינתה. מניות שו"ב, שאותן מכרה אריסון לסיידוף הנחה של כ-15% ביחס לשוויין בבורסה באותו מועד, נסקו מאז, וקצת פחות משלוש שנים מאז אותו מימוש עומד שווי אחזקותיו של סיידוף בשו"ב על כ-4 מיליארד דולר, כמעט פי ארבעה על המחיר ששילם לאריסון.

במכירה נוספת שביצעה, קיבלה אריסון מחיר נמוך בהרבה ביחס לציפיות הראשוניות. בתחילת 2019, לאחר מכרז בין כמה מתמודדים, מכרה אריסון את חברת מלח הארץ, יצרנית המלח הגדולה בישראל, לידי קרן ההשקעות פורטיסימו תמורת כ-160 מיליון שקל - נמוך משמעותית מתמורה של כ-250-300 מיליון שקל שאותה ציפתה לקבל תחילה.

השאירה את פרשת השוחד מאחוריה

אריסון אמנם מכרה את מניותיה בשיכון ובינוי כבר ב-2018, אך רק לפני כשלושה שבועות השאירה סופית את מעורבותה בחברה מאחור. זאת לאחר שפרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה כי החליטה שלא להעמיד לדין את בעלת השליטה בחברה לשעבר בחשד שידעה על שוחד שניתן, לכאורה, לעובדי ציבור זרים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. יחד עם אריסון קיבלה הודעה דומה גם יו"רית ומנכ"לית קבוצת אריסון, אפרת פלד, הנחשבת ליד ימינה של אריסון.

עניינה של הפרשה באירועים שהתרחשו בפעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי מיולי 2008 ועד מועד פתיחת החקירה הגלויה בפברואר 2018. לפי החשד, לאורך תקופה זו הפעילה שיכון ובינוי מערך שיטתי, ממוסד ומאורגן של תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, במדינות שונות בהן פעלה, וזאת לשם קידום עסקיה והגדלת רווחיותה.

כוונת הפרקליטות לסגור את תיק החקירה נגד אריסון פורסמה לראשונה בגלובס בינואר 2021, וזאת בשל עמדת הפרקליטות כי אין די ראיות למודעות שלה לביצוע עבירות השוחד על-ידי בכירי חברת שיכון ובינוי ביחס לפרויקטים באפריקה. בכך דחתה הפרקליטות את עמדת המשטרה וחוקרי רשות ניירות ערך שקבעו כי נמצאה תשתית ראייתית לביצוע העבירות על-ידי אריסון ופלד.