ההשוואה בין ישראל למערכות הפנסיה באירופה שגויות

ההבטחה היפה בארצות אירופה, נשענת על פנסיה תקציבית ממשלתית שמבוססת על נכסים עתידיים שאינם קיימים והיא מותירה אחריה שאלות רבות

 

מערכות הפנסיה בארץ ובאירופה שונות לגמרי / צילום: Shutterstock, Kanjana Kawfang
מערכות הפנסיה בארץ ובאירופה שונות לגמרי / צילום: Shutterstock, Kanjana Kawfang

האם הפנסיונרים בישראל באמת כה מסכנים ביחס לאחיהם בארצות אירופה? לאחרונה אנחנו רואים כמה השוואות בינ"ל לפיהן "יחס התחלופה" בישראל נמוך במיוחד.

מהו יחס התחלופה? זוהי פשוט החלוקה בין השכר האחרון שמקבל האדם במקום בו הוא עובד לבין סך הכנסותיו מקצבאות לאחר פרישתו.

המדידה התאורטית מראה שבישראל היחס הממוצע נמוך מהותית מאירופה, ומכאן שהפנסיונר הישראלי העתידי, זה שכיום עדיין עובד והוא בן 40-60, צפוי לעתיד של חיטוט בפחי האשפה, זאת כמובן אם לא תתעורר המדינה ותעשה מה? תגדיל קצבאות. על חשבון מי?

מי מבטיח את הקצבה

העניין הוא שזו מדידה עקומה, וכשמודדים על העוקם , מקבלים תוצאות עקומות, שלא לומר שקרים גמורים.

השאלה הראשונה היא מי מבטיח את הקצבה העתידית? בישראל אלו קרנות פנסיה שמנהלות נכסים פיננסיים אמיתיים, שקופים לציבור ומפוקחים באופן הדוק, שמבטיחות הבטחה צנועה אבל שקשורה באופן ישיר הן לכמות הכסף שנצברת בהן והן לתוחלת החיים האמיתית.

ההבטחה היפה בארצות אירופה, נשענת על פנסיה תקציבית ממשלתית: כלומר על תשלום מתוך נכסים עתידיים שאינם קיימים ועם קשר לתוחלת החיים של שנות ה70 באלף הקודם. מה שווה ההבטחה הזו, אפשר ללמוד מהאסון הפיננסי של הפנסיה התקציבית בישראל שכבר עומד על כמה מאות מיליארדי שקלים ₪ למרות שכבר הופסקה. הגרעון האקטוארי של אנגליה נאמד בטריליון פלוס פאונד. באנגליה המצב עוד טוב. ניסיתם למצוא את הגרעון האקטוארי של גרמניה, צרפת או איטליה? אתם יכולים לחפש . אף אחד לא יודע כמה זה, בטח לא מפרסם את זה.

עכשיו תחשבו לבד, מי הייתם מעדיפים שיהיה חייב לכם כסף? מי שיש לו, או מי שסביר מאד שלמעשה עומד לפשוט רגל, הן בגלל שלא צבר נכסים והן בגלל שבחר, בגלל לחצים פוליטיים שלא להתאים את הקצבה לשינויים בתוחלת החיים כבר שלושים שנה?

השאלה השנייה היא מדוע לחלק את השכר האחרון דווקא , ומה המשמעות של הבחירה העקומה הזו. כדי להדגים זאת נבחר במקצוע צנוע שכר דווקא, כמו מורה, אך שיש לו נתונים מתועדים היטב.

חלום בלהות

מורה מתחילה בגרמניה מרוויחה יותר ממקבילתה הישראלית אלא שלאורך 25 שנות קריירה, שכרה צפוי לעלות רק ב-32%. שכרה של המורה הישראלית צפוי לעלות באופן דרמטי הרבה יותר: להכפיל את עצמו ואף יותר מכך ככל שתצבור ניסיון והשכלה.

אבל ההפרשה הפנסיונית של אותה מורה ישראלית לאורך השנים הייתה לפי השכר בפועל, לא לפי השכר האחרון. במלים אחרות, השכר האחרון שלה "גבוה מדי" עבור הפנסיה שצברה.

יחס תחלופה גבוה יתקבל במקומות שבהם השכר לא עולה, גם אם אתה מוכשר או מקצועי יותר. זה המקום שאתם רוצים לחיות בו? למדינה יש תפקיד בעידוד וחינוך לחסכון נוסף של מעמד הביניים, אבל בזה צריכה להסתיים התערבותה.

אם יש מי שחולם על שובו של הרעות החולות של הסוציאליזם של האלף הקודם דווקא דרך מערכת הפנסיה כדאי להזכיר שזה חלום בלהות.

הכותב הוא ראש ההתמחות במימון ושוק ההון בקריה האקדמית אונו