בלי לחץ: כך גדל השווי של תעשיית ניהול הסטרס לכמעט 20 מיליארד דולר

דוח התעסוקה הגלובלי של גאלופ אושש את מה שרבים כבר יודעים: 2020 הייתה השנה הכי מלחיצה שנמדדה מאז 2006, ובמזרח התיכון נקבעו כמה שיאים עולמיים בתחום • איזה חברות מרוויחות ממצב הבריאות הנפשית שלנו, ולמה יש בכך אולי משהו מנחם

שעוני גרמין / צילום: יח''צ רונלייט
שעוני גרמין / צילום: יח''צ רונלייט

ארגון הבריאות העולמי הגדיר אותה כמגפה של המאה ה-21 - והוא לא התכוון לקורונה. מגפת הסטרס היא זו שאוכלת את האנושות מבפנים. הקורונה רק האיצה אותה. דוח התעסוקה הגלובלי של גאלופ אושש את מה שרבים כבר יודעים: 2020 הייתה השנה הכי מלחיצה שנמדדה מאז 2006. לפי הדוח, אזור המזרח התיכון קבע כמה שיאים עולמיים: באזור נרשמו האחוזים הגבוהים ביותר של עצבנות ועצב יומיומיים. קיצוניות ואגרסיביות כאן באזורנו? הפתעה ממש.

לחץ הוא תגובה של המערכת הפיזיולוגית, המנטלית והרגשית, לגורם חיצוני כמו מצב כלכלי, יחסים עם הבוס ואחריות משפחתית. הנה סיבה טובה להילחץ: ישראל מדורגת שישית מהסוף באיזון בית-עבודה במדד איכות החיים 2021 של ה-OECD. ארגון בריאות הנפש האמריקאי קבע ב-2019 שלחץ בעבודה גובה מחיר כלכלי גבוה כל שנה: הוא עולה למערכת הבריאות כ-190 מיליארד דולר ולמגזר העסקי יותר מ-300 מיליארד דולר (בשל היעדרויות, ירידה בפריון וכן הלאה).

היכן שיש בעיה שעולה כסף, בדרך כלל יש פתרונות ששווים הרבה כסף. הדוח של Quince Market Insights קובע שהשוק הגלובלי של ניהול סטרס היה שווה 18.6 מיליארד דולר ב-2020. השוק כולל אמצעים למדידת לחץ לצד פתרונות טיפוליים, והחברה צופה שהוא יגדל ב-3.5% עד 2030.

הדרך הקלה: מזון

מזון הוא הפתרון הפשוט והאינטואיטיבי ביותר לטיפול בלחץ. אחרי הכול, קל יותר להיעזר בהרגלים מוכרים ואהובים במקום להקנות חדשים. מוצרי מזון מפחיתי לחץ שייכים לקטגוריית המזון הפונקציונלי, כלומר מזון עם תועלות בריאותיות.

הקטגוריה הזו כוללת גם מוצרים מבוססי קנאביס ומוצרים לקהל "המפחיתנים". בתחום הפחתת הלחץ ניתן למצוא על המדף בעיקר משקאות, שהמרכיבים הפופולריים בהם הינם חומצות אמינו וצמחים. הניו יורק טיימס פרסם לאחרונה שהמומחים סקפטיים לגבי היומרות הבריאותיות של המשקאות הללו. מה שבטוח, התחום רווחי: חברת מומנט סיפרה לעיתון שהרווחים שלה מהמשקאות הללו קפצו ב-1,775% (!) השנה.

גם סטארט-אפ הפודטק הישראלי myAir מציג הוכחות להצלחה בתחום. החברה פיתחה סדרת חטיפי בריאות מבוססי צמחים, שמותאמים אישית ללחץ של כל צרכן בנפרד. שאלון באתר מאפיין מהם שני ביטויי הלחץ הדומיננטיים ביותר אצל הצרכן, ומתאים לו בר סופרפוד פרסונאלי מאגוזים, פירות וצמחים פעילים בטעם המועדף עליו (מי אמר שוקולד ולא קיבל?).

לדברי רחלי ירקוני, מנכ"לית ומייסדת משותפת של מייאייר, שבעבר כיהנה כסמנכ"לית שיווק בחברת התרופות טבע, "כאשת קריירה ואם עם אורח חיים צפוף, לחץ כרוני הפך לחלק בלתי נפרד מחיי. ניסיתי לנהל את הלחץ כפי שאני מנהלת שגרה ספורטיבית או שגרת תזונה בריאה, אבל לא הצלחתי. במהלך הקריירה שלי בשטראוס, אסם וטבע למדתי שתזונה נכונה היא המפתח לבריאות, והנחת המוצא הזו דרבנה אותי לחפש פתרון טבעי ולהקים את myAir".

כדי לבדוק את האפקטיביות של החטיפים, myAir ביצעו מחקר בשיתוף עם חברת המוצרים הלבישים Garmin. המוצר המוביל של גרמין הוא שעונים שמנטרים היבטים פיזיולוגיים כמו דופק. המחקר הראה שהברים של myAir שיפרו רמות חרדה בקרב 73% ממשתמשי גרמין, ואת איכות השינה בקרב 84%. ירקוני טוענת שזה העתיד של עולם המזון: מוצרים פונקציונליים בהתאמה אישית.

סטרס שלא נמדד

שיתוף הפעולה הזה מוביל אותנו לנושא של מדידת סטרס. לגורו הניהול פיטר דרוקר מיוחסת האמרה האלמותית "מה שלא נמדד - לא מנוהל". זה נכון גם לניהול לחץ.

כרגע יש שתי חברות שמייצרות שעונים שמסוגלים למדוד לחץ: אפל וגרמין. אבישי פריז, מנכ"ל רונלייט, נציגת גרמיין בישראל, מספר שהפיצ'ר היה קיים בשעונים כבר מזמן, אבל הקורונה הקפיצה את השימוש בו: "פתאום כולם ביקשו למדוד לחץ - נשים בהריון, צעירים, מבוגרים".

פריז מסביר שיש מדד אוניברסלי מקובל למדידת לחץ - שונות בקצב פעימות הלב (HRV) - וזה גם מה שמודדים השעונים. היתרון שלהם נעוץ בתובנות האישיות שהם מספקים לגבי מה שכדאי לעשות במקרה של לחץ - האם להתעמל או לתרגל נשימות, למשל.

משקיעים ברווחה נפשית

התעשייה המתפתחת של ניהול סטרס כוללת גם תוספי תזונה להורדת הלחץ, אפליקציות מדיטציה דוגמת Calm ועוד. מגפת הסטרס הולידה קרנות השקעות שמתמחות בסטארט-אפים בתחום ה-Wellbeing בלבד. בישראל פועלות שתיים כאלו: Joy Ventures ו-Well Tech. סופי מלניק אמיתי, סמנכ"לית השיווק של Joy Ventures, מסבירה כי "הרעיון מאחורי הוול ביאינג הוא לחפש טכנולוגיות שבסיסן מדעי, כדי להביא לצרכן מוצר שיתרום לחוסן הנפשי ולאושר שלו".

ניתן לתת מענה לבעיית הלחץ באופן ישיר, כפי שעושים הברים של myAir, למשל, אך הפתרון יכול להיעשות גם בעקיפין. חברת wisdo, ששייכת לפורטפוליו של ג'וי ונטורס, פיתחה אפליקציה לצמצום חוויית הבידוד החברתי. המשתמשים מקבלים משימות, כמו להכיר חברים חדשים, ופעילויות כאלו מקטינות את אפקט הלחץ שנלווה לתחושת ה"לבד".

רמות הלחץ העולמיות לא צפויות להשתפר בקרוב. לפי האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי, בני דור ה-Z (המיליניאלז) חוו הכי הרבה לחץ בשנה שעברה. התפרצות האומיקרון פוגעת בחגיגיות השנה האזרחית החדשה. יש מי שרגוע כשאתם לחוצים, וגם זה סוג של תרופת הרגעה.

הכותבת היא הבעלים של חברת Round Angle לפיצוח תובנות עסקיות וסטוריטלינג. עבדה עם חברות מובילות וזכתה בפרסים בארץ ובעולם