ההכרעה על תחנות הכוח הבאות של ישראל מתקרבת: אלו ההמלצות החדשות והמפתיעות

החברה הממשלתית "נגה" (ניהול המערכת) שאמונה על ניהול תכנון ופיתוח מערכת החשמל בישראל ממליצה כי הקו המנחה בהחלטה על מיקומן של תחנות הכוח הבאות שיוקמו בישראל יהיה מידת קרבתן למרכז הארץ. זאת כיוון שמחוזות ת"א והמרכז הינם "צרכני" האנרגיה הגדולים בישראל, אך במקביל מייצרים רק 11% מהיקף החשמל בישראל. דבר זה מצריך עלויות גבוהות בהקמת עוד ועוד תשתיות להולכת החשמל, בעיקר מהדרום, ללב המדינה.

בימים הקרובים צפויה הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) להתכנס ולהכריע באחת מהסוגיות הסביבתיות-כלכליות הגדולות שעומדות לפתחה, והיא היכן יתוכננו וייבנו תחנות כוח חדשות שמונעות בגז טבעי. זאת בכדי להדביק את ביקושי החשמל שיתעצמו בשנים הקרובות הן בשל גידול באוכלוסייה והן בשל צרכים משתנים כמו חדירת הרכבים החשמליים לשוק.

ההמלצה של "נגה" שנשלחה בימים האחרונים לחברי הוות"ל, ושנחשפת כאן לראשונה, אף סותרת במידה רבה את עמדתה של שרת האנרגיה, קארין אלהרר, לפיה הקו המנחה בהחלטה יהיה להרחיב תחנות קיימות, ולא להקים תחנות חדשות. עמדתה כמובן עשויה להשפיע בחיוב על עסקיהם של בעלי תחנות אלה, כמו חברת OPC שנשלטת על ידי איש העסקים עידן עופר, דליה שמוחזקת ע"י משקי הקיבוצים, ג'ורג' חורש ועוד ודוראד שבידי החברה הממשלתית קצא"א, אדלטק ואחרים. מה עוד צריך לדעת רגע לפני ההחלטה הדרמטית? גלובס עושה סדר.

מדוע עדיין צריך תחנות כוח שמונעות בגז טבעי

לפי נתוני "נגה", צריכת החשמל הממוצעת בחודש נובמבר האחרון עמדה על 7.3 ג'יגהוואט (7,351 מגה וואט). מדובר בפחות מחצי מההספק המצרפי שגורמי הייצור במשק מסוגלים להפיק. מנגד, מערכת החשמל נמדדת ביכולתה לספק חשמל בנקודות הקיצון שלרוב מתרחשות בקיץ. כך למשל ב-5 לאוגוסט האחרון נרשם שיא ל-2021 - 14.18 ג'יגהוואט (שיא כל הזמנים נרשם ב-3 בספטמבר 2020 - 14.62 ג'יגהוואט). כלל גורמי הייצור במשק אמנם מסוגלים לעמוד גם ב"פיקים" שכאלה, אך לאור הגידול בביקוש, קבעה הממשלה בעבר כי יש להגדיל את מלאי הייצור.

היות שחדירתם של מתקני אנרגיות מתחדשות (בעיקר סולארי) למשק מתבצעת באופן איטי, וישראל מפספסת שנה אחרי שנה את יעדיה שלה בתחום, נדרשות עדיין תחנות כוח שמונעות בגז טבעי, למורת רוחם של ארגונים סביבתיים.

שבע תחנות על הפרק

בשנים האחרונות נעשתה עבודה מקיפה לאיתור קרקעות פוטנציאליות להקמת תחנות כוח חדשות. ב-2019 אישרה הוות"ל את תחנת הכוח של חברת ריינדיר (בשליטת איתי רוכמן, משה קריגר וסימנס) בקרקע בצפון השרון, ממזרח לנווה ימין בהספק של 1,300 מגה וואט. כיום נותרו עוד שש חלופות. חמש הן הרחבות של תחנות קיימות (OPC במישור רותם שבנגב, דוראד באשקלון, דליה באר טוביה, שורק שליד ראשל"צ, ו- OPC בחדרה). תחנה אחרונה מתוכננת לקום בסמוך למחלף קסם שליד ראש העין. היות שמדובר בכסף גדול, להחלטה המתקרבת של הוות"ל יש משמעות עצומה מבחינת כל השחקנים בשוק.

שורק ועוד תחנה במרכז

בחודש שעבר הפתיעה שרת האנרגיה, קארין אלהרר, גורמים רבים בתחום כשבחרה לשלוח מכתב לוות"ל שבו היא דירגה את העדפותיה לגבי הקמת התחנות הבאות, וזאת כשהקו שמנחה אותה הוא העדפה להרחבת תחנות קיימות. אלהרר הצביעה על הרחבת דליה ושורק בעדיפות עליונה, ולאחר מכן דירגה לפי סדר את דוראד, OPC מישור רותם, ו-OPC חדרה. אלא שכאמור בנגה רואים את הדברים אחרת וחוששים שהקמת תחנות כוח בדרום תפגענה ביעד הממשלתי החשוב ביותר בתחום האנרגיה כיום - ייצור של 30% אנרגיות מתחדשות בשנת 2030.

"חלק משמעותי ממתקני היצור המתחדשים יקום בדרום הארץ ובצפונה. העברת האנרגיה מהמתקנים על מרכזי הצריכה העיקריים (אזור ירושלים, אזור המרכז ואזור השרון) תנצל את תום את תשתיות רשת ההולכה הקיימות והמתוכננות בהתאם לתוכנית הפיתוח העתידית", מסבירים ב"נגה", שם מוסיפים כי, "הקמת יחידות יצור בג בדרום ארץ ובצפונה תבואנה על חשבון יכולת המערכת לקלוט יצור באנרגיות מתחדשות ותדרוש תוספת של הולכה מהדרום והצפון לאזורי הצריכה במרכז", נכתב.

9 שנים לתכנן קו מתח גבוה

בשבוע שעבר, במסגרת ועידת האנרגיה של חברת (חל"צ) אילת אילות הסבירה רכזת תחום האנרגיה באגף התקציבים, שני מנדל-לאופר, כי תכנון בלבד של קו מתח גבוה בישראל אורך תשע שנים. זו כנראה הסיבה שבמכתב שהעבירה "נגה" לחברי הוות"ל הם מסבירים כי תוכניות לפיתוח הרשת אמנם קיימות, אך הביצוע לא יספיק במידה שרוצים לעמוד ביעדי המתחדשות לשנת 2030. ועל כן בסעיף הסיכום של מכתבם, הם אמנם אומרים שה"עיקרון המנחה של הממשלה ושרת האנרגיה לגבי מיצוי אתרים קיימים הוא נכון", אך בד בבד מסבירים שהמלצתם היא לקדם שתי תחנות כוח בצפון גוש דן והשרון ובדרום גוש דן עד אשדוד.

ובמילים אחרות, שורק והשנייה אחת מהחלופות - ריינדיר או קסם. "תחנות הכוח הדרומיות - דוראד, דליה ו-OPC רותם, הינן תחנות שיכולות להוות מלאי עתידי בתנאי שתורחב תשתית הולכה נוספת מדרום הארץ אל עבר אזורי הביקוש. אתר תחנת הכוח OPC חדרה הינו אתר טוב לטווח ארוך. תחנה זו תתחרה על משאבי רשת הנדרשים לצורך העברת אנרגיה מתחדשות מהצפון ותחייב הקמת קו 400 ק"ו (מתח גבוה) נוסף", נכתב בסיום מכתבם.

ההחלטה תגרור מאבקים

כמעט לא משנה איזה תחנות כוח ייבחרו, סביר להניח שבשטח תקום (או תימשך) ההתנגדות. כמעט נגד כל תחנת כוח מתנהל כיום סוג של קמפיין שמסביר מדוע זו החלופה הלא אפשרית. תושבים רבים, בצירוף כמה רשויות מקומיות מקיימים מזה זמן מאבק נגד הכוונה להקים את תחנת הכוח בקסם בטענה לפגיעה בבריאות הציבור ובפגיעה במי תהום. קמפיין דומה (אם כי בעצימות נמוכה בהרבה) מתקיים נגד תחנת הכוח ריינדיר. לאחרונה אף החלו תושבים בראשון לציון להביע מחאה על הכוונה להקים את הפרויקט בשורק, ורק בשבוע שעבר נשלח מכתב לוות"ל מטעם 18 ראשי רשויות באזור השרון שמתנגדים להרחבת OPC חדרה, כאשר גם כאן הטענה היא לפגיעה סביבתית בתושבים. 

מלשכת שרת האנרגיה קארין אלהרר נמסר: ״מדיניות השרה, לפיה יש לתעדף הרחבת דופן בתחנות קיימות על פני הקמת תחנות חדשות, נקבעה לאחר היוועצות בגורמי המקצוע ובשל ההכרה בחשיבות של שמירה על שטחים פתוחים במדינה קטנה וצפופה כמו ישראל.

"לצד זאת, קידום אנרגיות מתחדשות היא המשימה המרכזית של משרד האנרגיה לשנת 2022, והשרה סבורה כי יש להתמקד בתחום זה גם כפתרון לאספקת חשמל באזורי הצריכה.

"לכן פועלים גורמי המקצוע ליצירת צעדים שיתמרצו הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת במרכז הארץ. לאחרונה אף יצאה רשות החשמל לשימוע בהליך שמטרתו עידוד הקמת מתקנים במרכז הארץ, דרך גילום חלקי של עלות פיתוח הרשת בתעריף החיבור למתקנים המבקשים להתחבר באזורים הדורשים פיתוח רשת משמעותי".