"היה סיוט לקבל אישורים ורישיונות מהמועצה ומהרשויות כדי לפתוח את הפוד-טראק שלנו"

קרוב ל-15 שנה שירדנה מכינה אוכל הודי לירידים המתקיימים החל מחודש ינואר בעוטף עזה בשם "דרום אדום", במקביל לעבודתה כמזכירה, עד שהחליטה יום אחד בגיל 50 להתפטר ולהגשים חלום. "עשיתי קצת משלוחים מהבית בימי שישי ובפסטיבלים עבדתי יותר אינטנסיבי. אחרי הסגר הראשון ב-2020 חשבתי שנגמרה הקורונה ואמרתי: 'זהו. הגיע הזמן לעשות את מה שאני רוצה לעשות'. אזרתי אומץ, התפטרתי מהעבודה והתחלתי עם המשאית אוכל שכיום ניצבת במבקיעים ב'גלובוס סנטר'".

ואז הגיעו עוד סגרים והיא נאלצה לסגור, אבל החלום להקים עסק אוכל משלה לא נתקל רק בקשיי הקורונה אלא בעיקר בנבכי הביורוקרטיה הישראלית שסיבכו את העניינים. עסקי "משאיות האוכל/פוד טראק" בישראל לא מתקדם כמו בכל העולם והשלב שבו נדרשה להוציא רישיונות ולייצר התאמות נדרשות לקח לה 11 חודשים. "היה סיוט לקבל אישורים ורישיונות מהמועצה. עשיתי את זה תוך כדי הבנייה של המשאית, אז כל פעם הוספנו עוד משהו כדי לעמוד בדרישות: כיור בחוץ, מחמם מים והעבודה על המשאית התארכה".

ירדנה, יחד עם בעלה דניאל, מנהלים היום את העסק מקצה לקצה. "לקחתי מנהלת חשבונות למרות שלמדתי את זה בעבר ויש המון התעסקות בשיווק ופרסום. אני רציתי רק לבשל, אבל יש המון דברים לעשות מסביב, גם העבודה מול ספקים מאתגרת. אני משתתפת בקורס דרך 'מעוף' ולומדת על הפעלת עסק מכל מיני זוויות וגם מקבלת מהם שעות ייעוץ לפרסום ושיווק. לאחרונה הזמנו משאית חדשה ואנחנו מתכוונים לעבור למתחם חוף דלילה באשקלון שם נבנה בימים אלו מתחם מיוחד לפוד טראקים".

ירדנה מוכרת אוכל טבעוני ונטול גלוטן לצד מנות בשריות, על מתכונים היא מתייעצת עם הדודות שעלו מהודו יחד עם הוריה. אבל מה שבאמת מפתיע הוא הבחירה שלה לעבוד ממשאית אוכל ולא לפתוח מסעדה. "אין הרבה פוד טראק בישראל ולא כ"כ מאשרים את זה אבל אני מקווה שבעקבות הקורונה יבינו שיותר קל להפעיל את משאיות האוכל על פני מסעדות", היא אומרת היום.

קיבלת סיוע בסגרים מהמדינה?
"לא הייתי זכאית למענקים כי לא עבדתי ב-2019. אז סגרנו בסגר השני והשלישי והיינו בבית. פרסמנו ליישובים מסביב באופן מרוכז להזמנות גדולות ועשינו משלוחים. היה לנו זמן איכות עם הילדה בבית. עכשיו אנחנו בונים אתר משלוחים, כך שיהיה לנו יכולת לעשות משלוחים בתוך אשקלון. לומדים דברים גם מהסגרים".

לגבי ההתמודדות הנוספת בהיבט הביטחוני שבמגורים בעוטף עזה אומרת ירדנה: "היו לי המון הזמנות לחג שבועות במהלך מבצע שומר החומות, הזמנות של מתוקים הודים חלביים, ולא יכולנו לנסוע ולשלוח אותם כי סגרו את הכבישים. היו לי מארזים לאשקלון ואשדוד וזה אבוד. היום אנחנו אוכלים את זה כי אי אפשר עוד לשווק את מה שהכנסנו אז למקפיאים. במצב ביטחוני מתוח אני לא אצא לכבישים גם כשלא מדובר בהחלטה ממשלתית. זו סכנה". 

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il