הדנ"א החדש של מכבי: למכור כרטיסים, להחתים ספונסרים (ולעזאזל הניצחונות)

מי שעוקב אחרי משחקי קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב בליגת היורוליג ומנסה להיזכר במה שהיא הייתה בעבר, לא ימצא כרגע יותר מדי. אולי זה הצבע הצהוב של הבגדים שנשאר, אולי אלו הבעלים מפעם שיושבים בצד המגרש ומסתכלים על המותג הדהוי שנותר להם.

כבר תקופה ארוכה שמכבי תל אביב היא רק עוד קבוצה באירופה, למרות שהייתה אלופת אירופה שש פעמים. היא הרגילה את האוהדים שגם לאחר שישה הפסדים רצופים ואי העפלה לשלב שמונה האחרונות כבר לא תיחשב לאסון. אז מה בעצם השתנה במכבי? על פניו אולי מדובר בשינוי מבורך - הקבוצה התחרותית שכל הפסד הקפיץ אצלה את הפיוזים בעבר, מתנהגת כיום באופן פחות אימפולסיבי, ולא שוברת את הכלים.

אבל זו לא הנקודה המרכזית. את התחרותיות ההיסטורית והרצון לנצח, החליף הצורך למצות פוטנציאל כלכלי - הסכמי זכויות שידור גבוהים, משיכת ספונסרים, ואפשרות למכור כרטיסים ומנויים יקרים. אחר כך גם את 20 תאי הצפייה בהיכל ביד אליהו.

מכבי תל אביב, במתכונת הנוכחית, נעה על ציר תחרותי באופן שישרת את המצב הפיננסי של המועדון. כל עוד אין קטסטרופה כלכלית שגורמת לבעלים להכניס יד עמוק מדי לכיס, המצב הוא נשאר נסבל. קו פרשת המים בכל עונה הותאם לצורך הזה: בהתחלה דיברו על הפיינל פור, אחר כך הסתפקו בהעפלה לשלב ההצלבה. הגעה לשני השלבים הללו שירתה את המטרה הכלכלית - עונת יורוליג ארוכה שתבטיח כמה שיותר משחקים בהיכל, ותמצה עד הסוף את ההסכמים הכלכליים שנחתמו.

היורוליג: עונה ארוכה, ללא הדחה מוקדמת 

בסוף שנת 2015 התרחש "האסון". הקבוצה הודחה מהיורוליג אחרי 10 משחקים ולא עברה את השלב הראשון. עונת היורוליג הסתיימה ב-17 בדצמבר - כחודשיים לאחר שהחלה.

  

במקביל לאובדן היכולת על המגרש, על הכוח של מכבי תל אביב במסדרונות היורוליג מעולם לא הייתה מחלוקת. החשש מ"אסון" כמו זה של 2015, הוביל את הקבוצה לדחוף את היורוליג להרחיב את השלב הראשון לליגה ארוכה, כך שתסתיים אי שם בחודש אפריל. בשנת 2016, מיד אחרי "עונת האסון", היורוליג הוציאה לדרך את הפורמט של 30 משחקים מובטחים - ליגה ארוכה ומייגעת ללא אפשרות להדחה מוקדמת. החל משנה שעברה כבר הורחבה הליגה ל-34 משחקים.

מה קרה למכבי מאז? הצורך להיות קבוצה תחרותית נחלש עוד קצת, הרי הכסף מובטח. העונה גם ככה ארוכה. הספונסרים, הצופים והטלוויזיה יקבלו תוכן ארוך ועשיר, אבל עלייה לשלב שמונה האחרונות? זה לא קרה מאז "האסון". מכבי סיימה מחוץ לרשימה מאז 2016.

במועדון, אגב, כמובן שלא מסכימים את האמירה הזאת. אנחנו? תחרותיים! הסיבה היחידה שהמועדון מתקשה, כך יגידו במכבי, היא שעל מנת להפעיל לשלב שמונה האחרונות בשיטה הקודמת, הקבוצה הייתה משחקת מול 50% מהקבוצות שהיא פוגשת היום. ההיתקלות בכל הקבוצות החזקות עם התקציבים הגבוהים מקטינה את הסיכויים של מכבי, שגם אחרי שהגדילה את תקציב שכר השחקנים, היא עדיין לא נמצאת בצמרת האירופית מבחינת תקציב שמעמידה.

איבדה את זהותה, גם על המגרש

הריצה אחרי מימוש הפוטנציאל הכלכלי הובילה לוויתור על התקשרויות ארוכות שיצרו את הזיהוי עם המועדון של מכבי. מאז הפסקת ההסכם עם עלית בשנת 2008, עלו על חזית החולצה הצהובה החברות המסחריות אלקטרה, פוקס ולאחרונה פלייטיקה. הסכם של עשרות שנים עם נייקי התחלף עכשיו בפומה, וכך הלאה והלאה. הקבוצה גלשה מערוצי ברודקאסט לנישה של ערוץ הספורט.

בנוסף, בחסות ההסכם עם ליגת היורוליג, שדרשה עוד משחקים, מכבי איבדה גם את הכוח אולי הכי חשוב שלה: "ימי חמישי של מכבי". עכשיו משחקים בשלישי, רביעי, שישי, מי זוכר בכלל מתי.

המודל של תחלופה מסחרית, אובדן זהות וחיבור גלש גם למגרש - אין שום שחקן משמעותי שיסגור העונה, שיהיה סמל, מישהו שהוא הפנים של המועדון. הפנים היום הן של סקוטי ווילבקין. שחקן שנמצא בעונתו הרביעית במועדון ומזוהה בעיקר עם השנים האחרונות הכושלות.

נראה שלמכבי אין כבר שום דבר שורשי, עם משמעות. גם הבית המיתולוגי כבר כמעט לא עושה רושם - בשש העונות האחרונות הקבוצה הפסידה בשליש מהמשחקים שלה בהיכל. אבל כאמור, העיקר שהיכל יהיה מלא.

מפסידים? לא נורא, מכבי עדיין תקבל יותר

גם היורוליג לא עושה מספיק כדי לגרום לקבוצות להיות תחרותיות יותר. עד לפני שנתיים 54% מהכסף שחילקה הליגה הובטח לקבוצות לפי הוותק שלהן והסכמי הטלוויזיה (Market Pool). מצב זה מהווה סידור נוח למכבי - הקבוצה הוותיקה במפעל, מחזיקה בהסכמי טלוויזיה טובים יחסית ונהנית מכסף מובטח ללא קשר להישגים. לשם השוואה, בליגת האלופות בכדורגל הנתח המובטח לוותק ולזכויות שידור עומד על 45% בלבד, אבל גם הוא תלוי במספר המשחקים שכל קבוצה שיחקה במהלך העונה.

אם לא די בזה, מאז התפרצה מגפת הקורונה, היורוליג הודיעה כי היא מקטינה עוד יותר את החלק שהיא מקצה למענקים עבור תחרותיות כדי לסייע לכלל הקבוצות. כמו כן, היא העמידה את הכסף המובטח, שלא תלוי בהישגיות, על 79% מהסכום שהיא מחלקת. במילים אחרות, מכבי יכולה להמשיך להפסיד ובכל זאת תקבל מהיורוליג יותר כסף.

הבעלים ישקיעו? אל תסמכו על זה

היתרון של מכבי תל אביב במודל חמש-ראשי, חמש קבוצות בעלות שונות, שיכול לשאת יחד בנטל הוא גם אחת הבעיות שלה. מצד אחד, הוא מבטיח את החיים של המועדון לאורך זמן, מפזר סיכונים, ומקטין צרה שעלולה להתרחש תחת בעלות של בעל הון אחד שעלול להפיל את כל המועדון (לא חסרות דוגמאות: מבית"ר ירושלים בכדורגל, ועד גומא אגייאר בהפועל ירושלים כדורסל).

מצד שני, לא כל הבעלים נמצאים באותה סקאלה פיננסית, ולא אצל כולם העסקים תמיד פורחים, בוודאי לא מאז פרוץ המגפה. גם אם בעלים יהיה מעוניין לתקן את המצב ולהשקיע, להחזיר את הקבוצה לימי הזוהר שלה, זה לא בהכרח המצב אצל היתר.
אז מה נותר לעשות? מעבירים לערוץ 5 גולד ומתרפקים העבר.