דוח ביקורת בינלאומי שבדק את המוכנות של מדינות שונות לשוק העבודה העתידי, בהובלת משרד המבקר הישראלי, מזהה ירידה בדרישה לעבודות רוטיניות או כאלה המתבססות על יכולת פיזית, במיוחד בעקבות הקורונה. הדוח קורא לממשלות להשקיע בפיתוח ומיומנויות רלוונטיים לשוק העבודה המשתנה.
לפי הדוח, שהוא המשך לדוח שפורסם בתחילת השנה, ההשקעה בהכשרה והשכלה משמעותית מאוד. זאת משום ששיעור המשרות הנמצאות בסיכון לשינוי עקב השינויים בשוק העבודה עומד על 45% בישראל, מעט פחות מממוצע האיחוד האירופי (48%) וגבוה בצורה משמעותית לעומת פינלנד (34%). 15% מהמשרות בשביל נמצאות בסיכון גבוה לשינוי.
הדוח נוגע לאחת הבעיות הקריטיות של שוק העבודה הישראלי: הפריון הנמוך. לפי הדוח, הפריון לשעת עבודה בישראל עומד על 42 דולר בלבד, זאת לעומת 53 דולר באיטליה, 54 דולר בממוצע האיחוד האירופי ו-62 דולר בפינלנד.
נתון מדאיג נוסף שמשותף ל-75 מיליון אזרחי האיחוד האירופי ולישראל הוא אוריינות דיגיטלית נמוכה. בדיקת המבקר העלתה כי מבין 3.7 מיליון האנשים בני 18-64 בישראל, שרמת האוריינות הדיגיטלית שלהם נמוכה - רבים מהם מהאוכלוסיות הערבית והחרדית. רק 1% השתתפו בתוכנית ממשלתית מודרכת להקניית אוריינות דיגיטלית ב-2019.
הדוח מונה את הכישורים הנוספים פרט למיומנויות דיגיטליות שיש לאחוז בהן כדי להשתלב בשוק העבודה העתידי: יכולת לפתרון בעיות, יצירתיות וכישורי חשיבה.
גם בתחום ההכשרות המקצועיות הנתונים בישראל אינם מעודדים. אף שכ-15% מהמשרות הן בסיכון גבוה לשינוי והעובדים בהן עלולים להיפלט משוק העבודה, ההוצאה הציבורית על הכשרות מקצועיות היא 0.07% מהתמ"ג, לעומת 0.11% בממוצע במדינות ה- OECD. מספר המשתתפים בהכשרות המקצועיות והטכנולוגיות במימון ציבורי ב-2018 עמד על כ-53.2 אלף איש, אך רק כ-7% מהמשתתפים בהכשרות המקצועיות הממומנות של האגף להכשרה מקצועית עושים זאת באחד המסלולים שבשיתוף מעסיקים על אף ההסכמה שמסלולים אלו הם האפקטיביים ביותר.
בתחום ההשכלה האקדמית ישראל דווקא מובילה עם 50% מהאזרחים שאוחזים בתואר אקדמי - לעומת 33% בממוצע באיחוד האירופי. לשם השוואה - רק 20% מהאזרחים באיטליה הם בעלי תואר אקדמי.
תחום נוסף שבו מובילה ישראל הוא ההשקעה במחקר ופיתוח, שעומדת על 4.9% מהתמ"ג הישראלי - לעומת 2% באיחוד אירופי ו-2% בפינלנד.
מערכת החינוך לא מוכנה
הדוח בדק גם את מוכנות מערכת החינוך לשוק העבודה המשתנה ומצא כי אף שלפני חמש שנים החל משרד החינוך ברפורמת "הלמידה המשמעותית", כמחצית מבעלי התפקידים בחינוך העל-יסודי - המפקחים המרכזים (מפמ"רים), מנהלי בית הספר ורכזי המקצוע בבית הספר - סבורים כי "השפעת הרפורמה על קידום הקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידי החינוך העל-יסודי לא הייתה רבה. עוד נמצא כי מאז יישום הרפורמה ועד מועד סיום הביקורת, לא ערך משרד החינוך תהליך הפקת לקחים שיטתי ומקיף מתהליך היישום".
בבדיקת מתן קצבאות כתמריץ להשתלבות בשוק העבודה נמצא כי תוכנית שהעניקה ליותר מ-1.2 מיליון משקי בית קצבת הכנסה אזרחית של כ-570 יורו בממוצע לחודש הוכיחה את עצמה ככלי להפחתת עוני אך לא ככלי למדיניות פעילה בשוק העבודה.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "הדוח משקף את חלקם של מוסדות ביקורת לאומיים בקידום סוגיות חברתיות-כלכליות מערכתיות ובהנעת הממשלות לפעולה בנושאים גלובליים, כמו שוק העבודה המשתנה, מתוך כוונה להבטיח את איכות חיי האזרחים ואת קידום היעדים לפיתוח בר-קיימא לטובת הכלל. אני תקווה שדוח הביקורת המשותף ישמש דוגמה להמשך שיתוף פעולה פורה בין מבקרי מדינה לטובת הציבור".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
