מי שהגיש בתקופה האחרונה בקשה לקבל רישיון כלשהו מאת רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון, בוודאי תוהה מדוע ההליכים נמשכים זמן כה רב. רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון הינה הגוף האמון על רישוי עסקים המוגדרים כנותני שירותים פיננסיים. דוגמה לעסקים כאלו היא למשל אותם בתי עסק המכונים בשפת העם "צ'יינג'ים" אשר אליהם פונים אנשים כדי להמיר מטבע, נותני אשראי חוץ בנקאי, או בתי עסק המבצעים ניכיון צ'קים. אולם רישיונות נדרשים גם לחברות הזנק שפועלות בתחום הפינטק. מדובר בחברות שהן חלק בלתי נפרד מענף ההייטק.
על מנת לקבל את הרישיון המתאים לפעול, על המבקש לפנות לרשות, להגיש בקשה מסודרת בהתאם לקבוע בנוהל הרישוי, ולצרף לבקשה טפסים ומסמכים כמפורט בנהלים. לאחר שהוגשה הבקשה, על פי הקבוע בחוק, לרשות עומד פרק זמן של 70 ימים ממועד הגשת הבקשה, או ממועד המצאתם של מסמכים ונתונים נוספים, ככל שאלו ידרשו על ידיה, על מנת לקבל החלטה בבקשה.
עד כאן הפרוצדורה הקבועה בחוק. ומכאן, למציאות הקשה. בפועל ממתינות אצל רשות שוק ההון, מאות בקשות לקבלת או לחידוש רישיונות שונים, אשר הוגשו בשנים האחרונות על ידי נותני שירותים פיננסים, או על ידי המעוניינים לפעול ככאלה, והרשות, אינה רואה לנכון לתת כל החלטה בעניינם של המבקשים, בוודאי שלא במועד הקבוע בחוק.
על התנהלות זו של הרשות כבר נמתחה ביקורת חריפה בעבר על ידי בג"ץ במסגרת עתירות מאוחדות שהוגשו על ידי 18 חברות ונותני שירות בתחום השירותים הפיננסיים. העתירות תקפו את האופן שבו נבחנות בקשות הרישוי, את הדרישות הנמשכות להשלמת מסמכים ואת העיכובים במתן תשובות לבקשות. החלטת בג"ץ, שהתקבלה בהסכמה עם רשות שוק ההון, קבעה כי על הטיפול בכל הבקשות להסתיים עד מאי 2021 לכל המאוחר. אלא שאותה "סחבת" נמשכת גם כיום. מאז הספיקה הרשות לפרסם במאי 2021 תיקון נוסף לנוהל הרישוי, ודומה כי דבר לא השתנה. מבקשי הרישיון ממשיכים לפנות בבקשות רישוי, ואילו הרשות ממשיכה לשלוח אותם למלא אחר עוד ועוד דרישות להשלמת נתונים ומסמכים.
הבעייתיות העיקרית בהתנהלות זו היא לא רק עצם הפגיעה בזכות העיסוק של כל אותם מבקשי רישיון. כאמור, רוב נותני השירותים הפיננסים הוותיקים בענף קיבלו היתר זמני להמשיך לפעול. אולם חברות הזנק חדשות בתחום הפינטק, שפעילותן חייבת ברישיון, אינן יכולות להתחיל בפעילות כל עוד בקשתם לא טופלה ולא הוענק להן הרישיון הנדרש. בשונה מעסקים אחרים, עבור מיזמי הפינטק, עמידה בתנאי רישיון הן תנאי לקיומם של סבבי השקעות, והעמידה בהן עשויות לחרוץ את גורלו של המיזם, המצוי ממילא בסביבה עסקית מהירה, תחרותית ואכזרית. הוצאות השכר הגבוהות בענף ההייטק, הצורך בגיוס הון אנושי איכותי, בניית מודל עסקי, פיתוח המוצר ושיווקו, כולם קשורים במידה רבה למועד קבלת הרישיון. ללא הרישיון הנדרש, אותם מיזמים נותרים בחוסר וודאות עסקית, משפטית וכלכלית.
הגם שלאחרונה אנו עדים לניצנים של סגירת פער הזמנים בין הגשת הבקשה לבין קבלת הרישיון, מצב דברים בלתי נסבל זה, ראוי שיטופל בהקדם. יתכן שהמחוקק הוא זה שצריך לתת את דעתו בעניין, אולי גופי הביקורת אשר לביקורתם נתונה הרשות, ואולי בית המשפט הוא זה שצריך לתת החלטות ברורות ונוקשות יותר אשר יחייבו את הרשות להתנהל על פי הקבוע בחוק. יהיה אשר יהיה הפתרון, דבר אחד בטוח וודאי, הנושא דורש טיפול יסודי ומיידי.
הכותבת היא עורכת דין במשרד אייזנברג, שנער ושות', המתמחה במיסוי אזרחי, רגולציה וצווארון לבן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.