הייטקיסטים ומנהלי כספים: הזוגות הצעירים שרוכשים דירה בת"א

מחקר של הכלכלנית הראשית באוצר ממחיש את ההערכות כי מרבית "קוני הדירות הראשונות" באזור המרכז הם בעלי הכנסה ממוצעת של כ־30 אלף שקל • בפריפריה, לעומת זאת, מחירי הדירות היו זולים פי 2־3, אך גם השכר הממוצע של הרוכשים היה נמוך משמעותית

תל אביב. מרבית ''קוני הדירות הראשונות'' הם בעלי הכנסה ממוצעת של כ־30 אלף שקל / צילום: Shutterstock
תל אביב. מרבית ''קוני הדירות הראשונות'' הם בעלי הכנסה ממוצעת של כ־30 אלף שקל / צילום: Shutterstock

לאחר מספר עדויות של אנשי נדל"ן, מחקר רשמי מאשר כעת - מאות הייטקיסטים, אנשי פיננסים, משפטנים וחשבונאים צעירים, רכשו בשנה שעברה את הדירה הראשונה שלהם במחירים של 4 מיליון שקל ויותר, בעיקר באזור תל אביב. מהמחקר עולה כי השכר הממוצע של כ־2% ממשקי הבית הצעירים שרכשו לעצמם את דירתם הראשונה, עולה על 54 אלף שקל בחודש, פי 4 מהשכר הממוצע של כלל משקי הבית שרכשו לעצמם דירה ראשונה ב-2021.

המחקר נעשה במסגרת סקירת הכלכלנית הראשית באוצר לרבעון השלישי של שנת 2021. אמנם אין עדיין נתונים מסכמים לשנה שעברה והכלכלנית הראשית מתבססת במחקרה על נתונים מהרבעונים השני והשלישי של אותה שנה, אולם ההערכה היא כי רכישת דירות על ידי זוגות צעירים ב-2021 הסתכמה בכ-65 אלף דירות - שיא של כל הזמנים.

כחמישית מכלל הדירות נרכשו במסגרת מחיר למשתכן אך הכלכלנית הראשית בחנה את הזוגות הצעירים שלא נרתעו מהמחירים ולכן לא התחשבה בהן.

רוב הצעירים שילמו עד 1.75 מיליון

המחקר אמנם התמקד בזוגות צעירים אך חשוב להדגיש כי "זוגות צעירים" זהו לא מונח רשמי, ובממשלה נהוג לכנותם "רוכשי דירה ראשונה" - כאלה שלא הייתה רשומה על שמם דירה.

גם זוג בני 60 למשל, שגרו כל חייהם בשכירות ובאחרונה החליטו לרכוש לעצמם דירה, ייכללו במסגרת זו. עם זאת, הגיוני שרוב רוכשי הדירה הראשונה הם אכן זוגות צעירים, כלומר אנשים בגילאים של עד 40, שלא נשואים זמן רב. כך גם מצא המחקר - גילם הממוצע של משקי הבית שרכשו דירות ראשונות ב-2021 הגיע ל-36.

באופן כללי התברר כי רוכשי דירה ראשונה בשוק החופשי משתכרים בכ-23.4 אלף שקל ברוטו למשק בית, והמחיר הממוצע של דירה שהם רכשו הגיע ל-1.73 מיליון שקל. אולם בנתונים נמצאו שונויות רבות הן מבחינת רמות השכר, הן מבחינת ענפי התעסוקה, הן מבחינת מחירי הדירות שנרכשו והן מבחינת מיקום הדירות.

כשני שלישים מהזוגות הצעירים רכשו דירות במחירים של עד 1.75 מיליון שקל, ושכרם הממוצע הגיע ל-18.4 אלף שקל ברוטו. קפיצה משמעותית בשכר מגיעה עם רוכשי הדירות במחירים של 1.75-1.93 מיליון שקל, שהשתכרו 23.4 אלף שקל בממוצע. אלה מהווים כ-7.5% מכלל הזוגות שרכשו דירות בשוק החופשי.

מדרגת המחיר הבאה שנבדקה הייתה של רוכשי הדירות במחירים של 1.93 ל-2.3 מיליון שקל, שהיוו כ-10% מהזוגות הצעירים שרכשו דירות במחצית הראשונה של השנה ושכרם הממוצע הגיע ל-26.8 מיליון שקל. והיו גם צעירים שרכשו דירות של 4-6 מיליון שקל - הם היוו פחות מ-2% מכלל הצעירים שרכשו דירות, ושכרם היה מעל 54 אלף שקל בחודש. אם מתרגמים את זה למספרים, מדובר ביותר מ-600 עסקאות יקרות שבוצעו על ידם בתשעת החודשים הראשונים של 2020.

תל אביב ונתניה הכי יקרות

היכן רכשו הצעירים דירות? אין הפתעה בכך שהאמידים שבהם רכשו דירות בתל אביב ובאזור נתניה (אזור שכולל גם את הרצליה, רמת השרון ורעננה). מחירי הדירות בתל אביב הגיעו לממוצע של 2.5 מיליון שקל ובאזור נתניה ל-2.4 מיליון שקל, ושכרם הממוצע של רוכשי הדירות שם הגיע ל-30.7 אלף שקל בחודש.

עם זאת, חשוב להזכיר את אלה שנמצאים ברף העליון של השכר, שכאמור משתכרים בלמעלה מ-54 אלף שקל ורכשו לעצמם דירות של 4 מיליון שקל ומעלה. אמנם מספרם (כ-600) נמוך יחסית אך אנשי הנדל"ן מסבירים כי הם פועלים באזורים כמו רובעים 3 ו-4 בתל אביב, שם היצע הדירות נמוך מאוד ממילא, ועל כן כניסתם לשוק שם מקפיצה במהירות את מחירי הדירות.

 
  

המחירים הממוצעים של הדירות שנרכשו בתל אביב ובנתניה כפולים מאלו שרכשו צעירים בפריפריה. כך למשל בדרום ובחיפה מחירי הדירות שרכשו צעירים בשנה שעברה הגיעו ל-1.2 מיליון שקל בממוצע ושכרם הממוצע של הצעירים שרכשו שם הגיע ל-19.2 אלף שקל ול-22.2 אלף שקל בממוצע בהתאמה. בגליל העליון הצעירים רכשו את הדירות הזולות ביותר (כ-1.1 מיליון שקל) אבל גם השתכרו את השכר הנמוך ביותר (16.9 אלף שקל).

חשוב לציין שהכלכלנית הראשית לא הביאה במחקרה את נושאי הבונוסים והכספים שקיבלו עובדי ההייטק כתוצאה מגיוסים, מימושים ורכישות שבוצעו בתחום הזה, שנאמדים בכ-25 מיליארד שקל בשנה שעברה, ושחלקם מן הסתם שימש כהון עצמי לרכישת הדירות היקרות שביצעו ההיי טקיסטים הצעירים.

עובדים בענפי המסחר ובהייטק

ומהי התפלגות הצעירים רוכשי הדירות לפי ענף התעסוקה והשכר? השכיחות היחסית הגבוהה ביותר הינה של מי שמועסקים בענפי המסחר (לפחות אחד מראשי משק הבית), שמהווים כ-20% מהזוגות הצעירים רוכשי הדירות ומשתכרים ב-22.3 אלף שקל בממוצע.

ענף אחר שבולט במחקר, הוא כאמור ההייטק, שמשקלו בקרב רוכשי הדירות הראשונות הוא 18%, בעוד ששיעורם הכללי באוכלוסיה הוא 10%. שכרם הממוצע (למשק בית) של אלה עמד על כ-34.6 אלף שקל, גבוה יותר מכל ענף אחר בקרב רוכשי הדירות הראשונות. מגזר בולט אחר בקרב רוכשי הדירות הצעירים הוא זה של שירותי בריאות והרווחה שהמשתייכים לו רכשו 15% מכלל הדירות הראשונות ושכרם הממוצע הגיע ל-25.1 אלף שקל בחודש.

יש שני מגזרים שהכלכלנית הראשית מסבה אליהם את תשומת הלב, אף כי לא היו גורם מרכזי ברכישות הצעירים. הראשון הוא מגזר הפיננסים שהיווה כ-8% מרוכשי הדירות אך אנשיו משתכרים בממוצע 27.8 אלף שקל. השני הוא ענף המשפט והחשבונאות שהיווה כ-5% מרוכשי הדירות. הכלכלנית מציינת כי שני הענפים הללו נהנים מהגאות בהייטק ואף שלחה קישור לכתבה ב"גלובס" על העלאות השכר לעו"דים צעירים במשרדי העו"דים הגדולים.

הכלכלית הראשית לא פירסמה מסקנות עם המחקר, אך לא מעט שאלות כבדות עולות ממנו. עיקר השאלות מגיעות מהתחומים החברתיים - פערי שכר, פערי מרכז-פריפריה ופערי תעסוקה, בוקעים מתוך המחקר ובאים לידי ביטוי גם במחירי הדירות.