ג'ונסון מאיים על פוטין: פלישה לאוקראינה תהיה כואבת, אלימה וכאוטית

גוברות ההכנות למלחמה באוקראינה; נאט"ו שולחת כוחות לאזור • ממשלות ארה"ב ובריטניה הודיעו על פינוי משפחות דיפלומטים מקייב • עפ"י דיווחים, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שוקל לתגבר את מספר החיילים האמריקאים המוצבים במזרח אירופה

ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון / צילום: Associated Press, Kirsty Wigglesworth
ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון / צילום: Associated Press, Kirsty Wigglesworth

ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, איים היום (ב') על רוסיה ואמר כי פלישה לאוקראינה היא כעת אפשרות ריאלית. "אנחנו צריכים להבהיר לקרמלין באופן ברור שזה יהיה צעד הרסני", אמר ראש הממשלה הבריטי. הוא הוסיף: "עלינו להעביר את המסר לפיו מבחינת רוסיה, פלישה לאוקראינה הולכת להיות כואבת, אלימה וכאוטית... חשוב מאוד שהתושבים ברוסיה יבינו שזו עלולה להיות צ'צ'ניה חדשה (בשבילם)". בריטניה כבר הודיעה על אספקת נשק נגד טנקים לכוחות האוקראינים.

בתוך כך, ממשלות ארה"ב ובריטניה הודיעו היום על פינוי משפחות דיפלומטים מקייב בירת אוקראינה, מחשש למתקפה קרובה של כוחות רוסים על המדינה. הצעד נשקל כבר כמה שבועות, על רקע הצטברות כוחות רוסיים סביב גבולות אוקראינה וחשש מפלישה אפשרית, אך הוכרז רק ביממה האחרונה, בצעד המשקף החמרה בסיכויי פריצת עימות אלים על אדמת אירופה בקרוב. 

בנוסף, ברית נאט"ו הודיעה היום על תגבור מיידי של מדינות המזרח בברית במטוסי קרב ובספינות ועל העלאת הכוננות. "ננקוט בכל הצעדים שיידרשו", אמר מזכ"ל נאט"ו, יינס סטולנטברג, "נמשיך להגן על חברות ברית נאט"ו, כולל חיזוק החלק המזרחי שלה". לפי הדיווחים, ספרד ודנמרק שלחו מטוסים וספינות לאזור, בעוד צרפת עדיין מתלבטת אם לעשות זאת.

מקורות אמריקאים הדליפו לכלי התקשורת במדינה כי הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן שוקל גם הוא לתגבר את מספר החיילים האמריקאים המוצבים במזרח אירופה, במדינות כמו פולין. הנשיא הקודם דונלד טראמפ החל בהעברת עשרות אלפי כוחות אמריקאים מגרמניה מזרחה. לפי דיווחים בתקשורת האמריקאית, ביידן שוקל הצבת כ-5,000 חיילים אמריקאים נוספים במזרח אירופה.

למרות השיחות שהתקיימו בסוף השבוע בז'נווה, בין האמריקאים לרוסים, והחלטה להמשיך בשיחות, בשטח עצמו נראה המצב מחריף מיום ליום. רוסיה החלה בתרגיל צבאי משותף עם בלארוס, בעלת ברית כמעט יחידה באזור, ומסרבת להסיג את כוחותיה.

הרוסים דורשים למנוע התרחבות נוספת של ברית נאט"ו מזרחה, שתכלול את צירוף אוקראינה, וגם למנוע הצבת נשק במדינה ועסקאות נשק מתקדם שאמור להיות מסופק לצבא האוקראיני. המערב דורש הסגת כוחות מיידית של הרוסים מהגבולות. מדינות המערב מאיימות בסנקציות כלכליות "חמורות" אם רוסיה תפלוש למדינה, שיחריפו את הסנקציות שכבר מוטלות על רוסיה בשל הכיבוש והסיפוח של חצי האי קרים ב-2014.

גרמניה מסתמנת כ"חוליה החלשה" בברית המערבית. אתמול האשימה אותה אוקראינה ישירות ב"עידוד" התוקפנות הרוסית, בשל החלטתה למנוע מאסטוניה להעביר נשק שיוצר בגרמניה לכוחות האוקראיניים, וגם להימנע בשלב זה מאספקת ציוד הגנתי לצבא במדינה.

אסטוניה, המובילה מדיניות אנטי-רוסית, הסכימה להעביר לאוקראינה באופן מיידי נשק ארטילרי שיוצר בגרמניה, אך הממשלה הנוכחית בברלין טרפדה את המהלך והטילה וטו על כך. זאת, לעומת ארה"ב ובריטניה שכבר העבירו נשק לצבא האוקראיני ולעשרות אלפי המתנדבים שנערכים בימים אלה להתמודד עם פלישה רוסית אפשרית. גרמניה גם מסרבת בשלב הנוכחי לבקשת אוקראינה לקסדות ולציוד הגנתי נוסף.

בנוסף, מפקד הצי הגרמני תועד במהלך ביקור בהודו כשהוא מביע עמדות פרו-רוסיות. "חצי האי קרים הלך, והוא לא יחזור אף פעם (לידי אוקראינה)", אמר האדמירל קאי-אכים שנבאך. הוא הוסיף כי אוקראינה לא תעמוד בתנאים הדרושים כדי להצטרף לנאט"ו, וכי מה שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין רוצה הוא "כבוד בין שווים". "קל להעניק לו את הכבוד שהוא רוצה ושככל הנראה מגיע לו", אמר. שנבאך התפטר שעות בלבד אחרי שההתבטאות פורסמה, לאחר ששגרירת גרמניה בקייב נקראה לשיחות במשרד החוץ האוקראיני.

העימות הפומבי בין אוקראינה לגרמניה מהווה בקיע משמעותי בקואליציה המערבית שהייתה אמורה להתחייב לסנקציות ולתמיכה באוקראינה במקרה של תקיפה רוסית. זאת, בין היתר משום שאחד הכלים המשמעותיים ביותר בארסנל המערבי הוא גורל צינור "נורד סטרים 2", שאמור להכפיל את כמות הגז הרוסי שמועברת לגרמניה ולאירופה. ההחלטה תלויה בממשלת גרמניה, שביכולתה לקבוע אם לאשר את הזרמת הגז בצינור או להשעות אותה.