אחרי שבמשך שנים בנתה לעצמה קריירה שכללה תפקידי ניהול בכירים - בין היתר כמנהלת מחלקה בבזק בינלאומי וכאשת מכירות בהייטק - הילה הדר הבינה משהו. "ראיתי שאני עושה המון כסף לארגונים, וחשבתי, למה שלא אעשה את זה עבור עצמי?", היא מספרת. "ידעתי שאני יכולה להיות גורם, ולא תוצאה".
ב-2014 היא הקימה את "הילה לתוצאות", עסק שמתמקד בייעוץ ארגוני ובהשמת עובדים. "הייתי בת 39, ומלא נשמות טהורות אמרו לי 'למה את צריכה את זה', 'לא תהיה לך משכורת קבועה', 'איך תתמודדי'. גם העובדה שאין לנו עצמאים במשפחה השפיעה. אבל תמיד הייתי העיפרון הצבעוני בקלמר, ורציתי לעשות משהו אחר ושונה, לא להיות דומה לטוב ולרע. היום העסק משגשג מאוד ופורח, ואני מרגישה התפתחתי הרבה יותר מהר כעצמאית".
איך נראתה השנה הראשונה שלך כעצמאית?
"בהתחלה עשיתי בעצמי את כל שבע הדיביזיות של ארגון, כולל בניית מוצר, שיווק, מכירות, שירות, גיוס עובדים וכו'. כשנהיה עומס, גייסתי מראיינות ובודקות מבדקים, והיום יש לי 10 עובדים. כשבאה הקורונה, אף אחד לא רצה להיפגש לייעוץ, אז היום אני מתרכזת בגיוס עובדים ברמות שכר גבוהות - אנשי מכירות עם מינימום משכורת בסיס של 10,000 שקל בחודש, אנשי הייטק, רואי חשבון ועוד.
"אני עובדת עם מבדקים של אוניברסיטת אוקספורד, שמביאים דיוק של מעל 96%. באמצעותם אני יודעת על העובד יותר ממה שהוא יודע על עצמו, כי יש 200 שאלות שלוקח שעה וחצי-שעתיים לענות עליהן, זה כמו תחקור שב"כ".
לדברי הדר, נדרשות 140-150 שעות כדי למצוא עובד - וזה כולל "סינונים ראשוניים ומבדקים לפי הפרמטרים שהצבנו יחד עם בעל העסק, כולל האישיות וה-IQ, ואז ראיון איתי, וראיון מול המנהל הישיר והמנכ"ל. בדרך כלל מתוך 20 שמגישים מועמדות, אחד מתקבל".
למה חשוב לשים לב בגיוס עובדים?
"אישיות העובד משפיעה מאוד על התפקוד שלו, והתוצר שהוא מביא. חשוב לחפש מישהו חברתי ואוהב אדם, שהצוות יאהב לעבוד איתו. עוד נקודה: ככל שהוא מאושר יותר בבית, הוא יהיה טוב יותר בעבודה. מה שחשוב לבכירים זה לא עוד כמה אלפי שקלים במשכורת, ויותר שיתייחסו אליהם כבני אדם. לשאול אותם שאלות זו לא חטטנות, זו אכפתיות. אנשים שמחים ששואלים אותם, ואחרי זה הם לא עובדים בשביל המשכורת, אלא מתוך מעורבות אמיתית.
"כשמגייסים עובד ואומרים לו למשל 'אני אתן לך תן ביס', זה לדבר על המחיר, ולא על הערך של מקום העבודה. צריך לדבר על התחושות שיהיו לו כשיעבוד, על הצוות שיהיה, לאיזה תפקידים אפשר להתפתח, מה הוא יכול לקבל כדי לצמוח. חשוב גם לספר מי הלקוחות שעובדים עם הארגון, מה המוצר ומה הבידול".
איך נראה משבר הגיוסים בהייטק מהצד שלך?
"המורל של בעלי ארגונים ירד, הם אמרו לי 'העובד יעזוב אותי אם לא אעלה בשכר'. אני פוגשת אנשים בלי ניסיון שמבקשים 15 אלף שקל נטו, ואני אומרת להם 'אין לכם את היכולת, בואו נבנה מסלול התקדמות'. אגב, הרבה מאלה שבאים עם דרישות שכר מנופחות מתאפיינים בחשיבות עצמית ובחוסר יכולת. הנתונים שלהם מאוד גרועים.
"אגב, צעירי ההייטק נראים לא טוב בריאותית, כי הם עובדים המון שעות וזה כלוב זהב. במקרה שלהם, חייבים לדאוג לרווחת העובד. יש גם המון 'גניבות' עובדים, ואז לפעמים אחרי שנה אתה מגלה שהעובד שגנבת הוא לא כזה וואו מבחינת ביצועים".
איך השפיעה הקורונה על שוק העבודה?
"בעלי עסקים היו באנרגיה נמוכה, דיכאון וחוסר רצון לחשוב קדימה. הכול נראה כמו כאוס. הם לא האמינו שיהיו הזדמנויות, היה להם קושי לדבר, נהיו חולים ולא בקורונה - לחץ דם גבוה, כולסטרול, סטרס. הדבר הראשון שהם רצו זה לפטר עובדים, וזו טעות. אבל היו גם כאלה שעשו שיפטינג, כי הם ראו את ההזדמנות. הקורונה הביאה שוק מאוד גדול, אבל אפשר היה לעצור ולתקן.
"המורל שלהם היה צריך להשתנות, להרים את הראש למעלה. במצב כזה חשוב להתקשר ללקוחות, לשתף בחוויות וברגשות, לדבר ולא לשמור פנימה. לא להיות בונקר ולהצטמצם. היה חשוב גם שהם לא יאבדו מעצמם, ולא ייכנעו לדרישות לא ריאליות של עובדים. אלה שהם באמת מצוינים לא באמת באים לעבוד בשביל הכסף, אלא כדי לממש את עצמם.
"מצד העובדים, הקורונה יצרה ניוון תעסוקתי. עובדים שהיו בשגרה חרוצה ואחר כך ישבו בבית, המיומנות שלהם נעלמה ולרכוש אותה מחדש זה קשה. זה כמו אדם שפתאום לא מתאמן בחדר כושר - לא היו להם מוטיבציה וכוח לחזור. יצרנו מצב של מדינת סעד".
איך את אישית חווית את הקורונה?
"הייתי צריכה לסגור חוזים ב-200 אלף שקל, והכול נפל בבת-אחת. היה לי שבוע של הלם, וחוסר רצון להתעמת עם המציאות. ואז אמרתי לעצמי: יש לך מספיק כלים וידע, תשני את הסיטואציה.
"התחלנו להתקשר לכל הלקוחות, ולשאול מה שלומם. הוצאתי הרבה ניוזלטרים וסרטוני וידיאו, וקידמתי את זה שאני משנה את העסק ומגייסת עובדים לעבודה מהבית. גם נתתי המון טיפים ללקוחות בחינם - אני מאמינה בחליפין בשפע, כלומר לתת ערך מוסף בלי לקחת על זה כסף. למשל, כשלקוח התקשר אליי לגיוס עובדים, נתתי לו ייעוץ ארגוני בלי לגבות תשלום. אגב, בזכות הקורונה התחלתי להיות חברה בע"מ באפריל 2021".
איזו טעות עשית בדרך, ומה למדת ממנה?
"אחת הטעויות הייתה שהכנסתי המון כסף, אבל בזבזתי הכול בלי להתנהל נכון. הייתי מסונוורת מההצלחה, ולא הבנתי שזה לא רק מה שאתה מכניס, אלא גם איך אתה מנהל את זה. לא היה לי תזרים, ובבנק לא רצו לתת לי אשראי. הייתי רגע לפני פשיטת רגל. לפני ארבע שנים לקחתי קורס פיננסי שבו למדתי איך לנהל עסק ולשים עתודות.
"לדעתי כל יזם צריך לעשות את הקורס הזה כבר בהתחלה. כשכירה לא הבנתי במיסים, במקדמות ובתשלומים. כעצמאית הייתי צריכה לעשות שינוי בתודעה, כי הניהול הפיננסי שלי היה כמו שכירה, ולא הבנתי שאין 'אבא גדול' שדואג".
לאן היית רוצה להגיע?
"החלום הוא להתפתח בעולם. התחלתי בהונגריה וזה לא הצליח, כי יש שם שנאת יהודים וזה מאוד קשה. עכשיו אני רוצה לנסות בפלורידה, כי היא דומה לישראל בניהול, בתרבות ועסקים. ההבדל הוא שעל כל דבר תובעים אותך, ותוך כמה ימים יש פסק דין, אז צריך להיות מוכן עם עורך דין. חשבתי גם לעשות עסקים עם דובאי, אבל זה עדיין בהולד. אגב, פנו אליי מהרשות הפלסטינית, מישהו בעל חברת השמה משם שמביא עובדי הייטק לכאן, והוא רצה שנגייס יחד".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
