הטרנד החדש בבורסה של תל אביב: עסקאות קטנות בחברות קטנות

הפעילות הערה בבורסה המקומית נמשכה בשנה החולפת עם מחזור יומי ממוצע של 1.34 מיליארד שקל • שיעור המסחר במניות מדד ת"א-35 ירד בהדרגה מכ-76% ב-2018 עד לכ-55% בשנת 2021: "העלייה בחלק החברות הבינוניות והקטנות וירידה בריכוזיות המסחר במניות הגדולות חיובית לשוק ההון"

בורסת ת''א / צילום: שלומי יוסף
בורסת ת''א / צילום: שלומי יוסף

מחזור המסחר היומי הממוצע במניות בבורסה בת"א הסתכם בשנת 2021 ב-1.34 מיליארד שקל, בדומה למחזור היומי הממוצע במניות בשנת 2020, וגבוה ב-38% מהמחזור היומי הממוצע במניות שנרשם בשנת 2019, השנה שלפני פרוץ מגפת הקורונה. כך עולה מנתונים שפרסם יובל צוק מיחידת המחקר של הבורסה לני"ע בת"א.

עוד עולה מהנתונים, כי בשנת 2021 נמשכה מגמת העלייה בחלקן של המניות הבינוניות והקטנות מתוך סך מחזור המסחר בבורסה, ובמקביל חלה ירידה בריכוזיות המסחר במניות הגדולות.

שיעור המסחר במניות מדד ת"א-35 מתוך סך המסחר בבורסה ירד בהדרגה מכ-76% בשנת 2018 עד לכ-55% בשנת 2021, בעוד שיעור המסחר במניות מדד ת"א-90 עלה בהדרגה מכ-16% מהמסחר עד לכ-30% באותן שנים. שיעור המסחר במניות מדד SME-60 עלה בהדרגה מכ-2.5% עד לכ-6% ב-2021.

"מגמה זו, של עלייה בחלקן של החברות הבינוניות והקטנות וירידה בריכוזיות המסחר במניות הגדולות, היא חיובית לשוק ההון, שכן המשקיעים מפנים את תשומת לבם להשקעות ביותר חברות, וככל שהמסחר ער יותר במניות בינוניות-קטנות אלו - כך התמחור שלהן משקף נכונה יותר את שוויין", כותב צוק.

עוד עולה מנתוני הבורסה, כי מספר העסקאות הממוצע במניות בבורסה, אשר זינק בשנת 2020 בכ-57% לעומת שנת 2019, עלה בשנת 2021 בכ-4% נוספים והסתכם בכ-104 אלף עסקאות ביום.

לפי צוק, "הזינוק במספר העסקאות בשנתיים האחרונות מצביע על הקטנת גודל עסקה ממוצעת במהלך המסחר הרציף, מכ-15.3 אלף שקל בשנת 2019, טרום משבר הקורונה, לכ-13.0 אלף שקל בשנת 2021. ניתן להסביר קיטון זה בגודל עסקה ממוצע בגידול החד במספר חשבונות ני"ע חדשים שנפתחו על-ידי הציבור הרחב מאז פרוץ משבר הקורונה, לצד הפחתת גודל פקודה מזערית במסחר הרציף על-ידי הבורסה".

עוד עולה מהנתונים, כי מניות הטכנולוגיה המשיכו לרכז עניין רב בקרב המשקיעים גם בשנת 2021, וסך מחזור המסחר בהן גדל בכ-12%. המסחר במניות הטכנולוגיה היווה כ-25% מסך מחזור המסחר בבורסה בת"א - הגבוה מבין כל הענפים בבורסה.

למשקלו העולה של הענף מתוך סך המסחר במניות תרמו 55 מניות טכנולוגיה חדשות שנרשמו למסחר בת"א בשנת 2021. תתי-הענפים שבהם הסחירות היא הגבוהה ביותר הם תוכנה ואינטרנט (כ-108 מיליון שקל ביום) ואנרגיה מתחדשת (כ-68 מיליון שקל ביום).

 
  

סחירות גבוהה בענף הבנקאות

ענף הבנקאות ריכז את המחזור השני בגובהו - כ-21% ממחזור המסחר במניות בבורסה, המשקף עלייה קלה בהשוואה לשנת 2020. מדובר בענף קטן יחסית מבחינת היקף החברות, אולם גודלם של הבנקים, יחד עם הפיזור הנרחב של מניותיהם, מובילים לסחירות הגבוהה בהן.

לרשימת חמש המניות הסחירות ביותר בבורסה התברגו בשנה החולפת ארבעת הבנקים הגדולים בישראל. במקום הראשון ברשימת המניות הסחירות ביותר ניצבת גם ב-2021 מניית בנק לאומי, עם מחזור יומי ממוצע של 86 מיליון שקל.

לאומי  עומד זה ארבע שנים ברציפות בראש רשימת המניות הסחירות ביותר, והמחזור היומי הממוצע בו לא השתנה בהשוואה ל-2020. בתחילת 2022 הפך לאומי לזמן קצר לחברה הישראלית בעלת שווי השוק הגבוה ביותר (כולל חברות ישראליות הנסחרות גם בארה"ב ובאירופה), אולם נכון לכתיבת שורות אלו התדרדר לאומי חזרה למקום השלישי אחרי שתי ענקיות ההייטק נייס (הדואלית) וצ'ק פוינט (שנסחרת רק בארה"ב)

במקום השני ברשימה המניית הסחירות בבורסה בת"א נותרה מניית בנק הפועלים  עם מחזור יומי ממוצע של 81 מיליון שקל ב-2021, המשקף עלייה של כ-5% במחזור המסחר לעומת השנה הקודמת. לאומי והפועלים הן חברות ללא גרעין שליטה, אשר כל מניותיהן מוגדרות כחופשיות, ומשום כך יכולים המשקיעים לבצע בהן פעולות קנייה ומכירה בהיקפים גדולים.

מצב זה קיים גם בחברת התוכנה נייס, ששמרה על מקומה השלישי ברשימה עם מחזור יומי ממוצע של כ-58 מיליון שקל. נייס היא נכון להיום החברה הישראלית בעלת שווי השוק הגבוה ביותר, גם בבורסה בת"א וגם בבורסות בארה"ב.

את המקומות הרביעי והחמישי ברשימת הסחירות תפסו בשנת 2021 מניות הבנקים דיסקונט  ומזרחי טפחות, עם מחזורים ממוצעים של 48 מיליון שקל ושל 43 מיליון שקל, בהתאמה. יש לציין כי שווי השוק של מזרחי טפחות גבוה משמעותית מזה של דיסקונט (31 מיליארד שקל לעומת 24 מיליארד שקל), אולם אצל מזרחי טפחות מוחזקות כ-41.7% מהמניות בידי בעלי השליטה, בעוד שאצל דיסקונט לא קיים בעל שליטה ולכן מלוא המניות הן חופשיות.

 
  

התוצאות הכספיות הזניקו את מניית איי.סי.אל

את המקום השישי תפסה ב-2021 מניית טבע עם מחזור יומי ממוצע של 42 מיליון שקל, המשקף ירידה של כ-20% בהשוואה ל-2020, בה דורגה המניה במקום הרביעי ברשימת הסחירות. טבע פועלת גם היא ללא בעלי שליטה, אולם מחזורי המסחר המתכווצים בה מעידים על ירידה ברמת העניין מצד המשקיעים, לאור ביצועיה העסקיים החלשים של החברה בשנים האחרונות.

מי שעשתה את הדרך ההפוכה היא מניית איי.סי.אל (לשעבר כיל), אשר טיפסה שלב אחד והתברגה ב-2021 במקום השביעי עם מחזור יומי של כ-40 מיליון שקל, המשקף זינוק של 42% לעומת 2020. איי.סי.אל נהנתה בשנה האחרונה מתוצאות כספיות חזקות בעקבות הזינוק במחירי הסחורות וחומרי הגלם בעולם. תוצאות אלו הזניקו את המניה בכ-60% בשנה האחרונה. יש לציין כי הזינוק החד בסחירות במניית איי.סי.אל נרשם על אף ש-45.7% ממניותיה מוחזקות בידי החברה לישראל, כך שרק 54.3% ממניות החברה הן חופשיות למסחר.

אלביט מערכות התקדמה גם היא שלב אחד ברשימת הסחירות ותפסה ב-2021 את המקום השמיני עם מחזור יומי ממוצע של 23 מיליון שקל ביום, למרות ירידה של 31% במחזור הממוצע. מנגד, זינק המחזור היומי הממוצע במניית אורמת ב-21% ל-23 מיליון שקל והעלתה אותה ארבעה שלבים ברשימה, למקום התשיעי המכובד.

למעשה, בתוך שנתיים גדל המחזור היומי הממוצע במניית אורמת  ב-120%, לאחר שב-2019 היא דורגה רק במקום ה-19 עם מחזור יומי ממוצע של 10.5 מיליון שקל. קבוצת עזריאלי הצליחה לשמור ב-2021 על דירוגה במקום העשירי, למרות ירידה של 21% במחזור המסחר היומי הממוצע בה, ל-20.7 מיליון שקל.