החוק אמנם מעניק למשטרה הגנה, אך המדינה חשופה לתביעות הנעקבים

מומחים בתחום הפרטיות מסבירים את האפשרויות החוקיות העומדות בפני מי שהושתלה תוכנת ריגול בטלפון הנייד שלו בניגוד לחוק. ככל שניתן להוכיח שנעשה שימוש לא חוקי ברוגלה, טענה אותה המשטרה עדיין מכחישה, אפשר להגיש תלונה במחלקה לחקירות שוטרים, לנהל קובלנה פלילית נגד המשטרה וגם להגיש תביעה אזרחית נגד המדינה כאחראית למשטרה.

"יש מקום לתבוע"

החוק מעניק למשטרה הגנה, והתובע יצטרך להוכיח שאין לאפשר למשטרה את ההגנה. המומחים ששוחחו עם גלובס לא מכירים תביעות כספיות נגד המשטרה בנושא פרטיות, אך קיימות עתירות לבג"ץ בנושא, ותביעות נזיקיות נגד המשטרה על גרימת נזקים שונים.

"במקרה שבו המשטרה מאזינה לאדם בניגוד לחוק, ללא צו מסודר שמאפשר לה את הפעולה, או חודרת לחומר מחשב ללא צו, יכול הנפגע לתבוע את המדינה לפיצויים על כך". הסביר עו"ד דן חי, המתמחה בתחום הפרטיות. "תביעה כזו תהיה על פגיעה בפרטיות, בניגוד לקבוע בחוק הגנת הפרטיות. בתביעה ניתן יהיה לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק של 50 אלף שקל ואם מוכח כי הפגיעה נעשתה בזדון, פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 100 אלף שקל. כמובן שניתן לטעון לנזקים גדולים יותר, ככל ואלה ניתנים להוכחה".

"ככלל, גופי השלטון חסינים על פי חוק הנזיקין האזרחיים", הוסיף עו"ד גלעד שר ממשרד שר, תלחמי ושות’. החוק קובע כי "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית, מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית, אולם היא אחראית על רשלנות שבמעשה". עו"ד שר הוסיף כי יש לבחון כל מקרה של פריצה לגופו: יבדקו האם יש צו שיפוטי, האם חרגו מהצו, האם בתוך הגוף החוקר, פעלו לפי ההרשאה והאם בידיעת הממונים. "אם מתברר, עובדתית, שהיו חריגות קולקטיביות או אישיות מסמכות או מהרשאה, נראה לי שיש מקום לתבוע".

עו"ד נעמה מטרסו קרפל מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל מסבירה כי ככל שהפרסום נכון, הפגיעה בפרטיות היא בהיבט של התחקות אחר אדם ובהיבט של האזנה אסורה לפי החוק: "חוק הגנת הפרטיות חל גם על המדינה, ולכן בהחלט יש להם ולהן בסיס לתביעה".

"שימוש ללא סמכות"

"חוק הגנת הפרטיות מעניק פטור לרשויות ביטחון, בהן משטרת ישראל- כאשר הפגיעה בפרטיות נעשתה בסבירות, ובסמכות", הוסיפה עו"ד מטרסו קרפל. "הפטור ניתן בדיעבד ואינו יכול לשמש כהסמכה מראש לפעולה, אך ברור כי השימוש בפגסוס במקרים שפורטו בתחקיר אינם סבירים, ונעשים ללא סמכות חוקית ולעיתים אף ללא צווים שיפוטיים מתאימים.

"צריך לזכור שפגסוס הוא לא פחות מנשק בלתי קונבנציונאלי שמכוון כלפי אזרחים, לעיתים עוד בטרם הם חשודים באופן רשמי בביצוע עבירה", הבהירה מטרסו קרפל. "מדובר במערכת מעקב קיצונית וחודרנית, שחודרת לנימי נפשו של אדם, ומאפשרת בלחיצת כפתור לקבל מידע על כל מאפייני אישיותו וחייו של אדם - בעבר, בהווה ובעתיד. יש עילה לפגיעה בפרטיות".

עו"ד הילה שרייבמן שותפה במחלקת הטכנולוגיה והרגולציה במשרד עמית פולק מטלון ושות’ התייחסה גם היא לסוגיה: "למשטרה תעמוד הטענה שמדובר בפגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת התפקיד ולשם מילוי התפקיד. עם זאת, עולה מהאמור כי היקף המידע שנאסף ואופן השימוש בו לא היה מידתי". לדבריה, "ניתן להרחיב לפגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו כי הזכות לפרטיות לא מוגבלת רק לחוק הגנת הפרטיות, אם כי טענה זו חלשה יותר אך היא קיימת".