גירושים: האם ראיה שהעבירה בת מהטלפון של אביה יכולה לשמש את האם?

מחלוקת על הזכויות בבית המגורים המשותף קיבלה תפנית בלתי צפויה כאשר האם ביקשה להציג ראיה שהועברה לה ע"י בתה בת ה-10.5 מהטלפון של האב • מדוע אישר בית המשפט את הראיה למרות הפגיעה בפרטיות, והאם האב יכול לתבוע נזיקין?

גירושים. למרות הפגיעה בפרטיות, בית המשפט קיבל את הראיה / צילום: Shutterstock, Elnur
גירושים. למרות הפגיעה בפרטיות, בית המשפט קיבל את הראיה / צילום: Shutterstock, Elnur

הורים לשלושה ילדים, שנפרדו בשנת 2017, מנהלים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. אחד הסכסוכים המשמעותיים הוא סביב שאלת זכויותיה של האישה בבית המגורים של הצדדים, אשר רשום בכלל על שם אחותו של הבעל, המתגוררת ביחידת דיור צמודה.

הבעל ואחותו טענו כי היחידה כולה, כולל החלק שבו התגוררו הבעל והאישה, שייכים לאחות בלבד, וכי כיוון שלבעל אין זכויות בנכס, קל וחומר שגם אשתו אינה זכאית לזכויות בנכס מכוח השיתוף הנלווה לחיי הנישואים.

בעיצומם של ההליכים הפתיעה האישה את הבעל, כאשר ביקשה לצרף לחומר הראיות התכתבות אישית בינו לבין אמו, אשר לטענתה מוכיחה כי ההצהרות שהוצגו מטעם הבעל ואחותו בבית המשפט בדבר הזכויות בבית, אינן נכונות.

בית המשפט הגדיר את ההתכתבות כ"ראיה מהותית הנוגעת לליבת המחלוקת", וקבע כי "כי ככל שלא תוגש הראיה, יכול וייגרם לאישה עיוות דין של ממש".

הבעיה עם הראיה נעוצה בעובדה שמדובר בהתכתבות פרטית בין שני צדדים, שנחשפה על-ידי צד שלישי שלא היה רשאי לקבלה לידיו, בדומה להאזנת סתר, כלומר ראיה שהשגתה וחשיפתה נעשו תוך הפרה של חוק הגנת הפרטיות.

לתדהמתו של הבעל, התברר כי מי ש"גנב" את ההתכתבות מהטלפון הנייד שלו הייתה בתו בת ה-10.5, אשר העבירה את ההתכתבות מהטלפון של אביה לטלפון שלה ומשם לטלפון של אמה, משל הייתה "תוכנת פגסוס אנושית".

מטבע הדברים, ההורים טוענים טענות הפוכות באשר לנסיבות שהובילו ילדה בת 10 לבצע את פעולת הריגול והחשיפה. לטענת האם, הילדה נתקלה בהתכתבות באקראי, כששיחקה ברשות האב במכשיר הטלפון שלו, הבינה שמדובר בהתכתבות מטרידה, והעבירה אותה לאם מיוזמתה. 

לטענת האב, מאידך, הבת פעלה בשליחות האם, אשר הובילה אותה להשגת המידע במניפולציות ובעורמה. 

לאזן בין האינטרסים

בית המשפט לא מצא לנכון להכריע בין גרסאות הצדדים, מאחר שבשני המקרים לא יכולה להיות מחלוקת שהשימוש בתכתובת על-ידי האם בבית המשפט מהווה פגיעה בפרטיותו של הבעל. בית המשפט נדרש איפה להכריע אם על-פי איזון האינטרסים בין הצדדים, יש מקום לקבל את הראיה על אף פגיעה זו.

בית המשפט פסק כי הראיה קבילה לשימוש במשפט, וכך נפסק גם בערעור שהגיש הבעל על ההחלטה בבית המשפט המחוזי. שתי הערכאות קבעו כי פסילת הראיה תהיה פגיעה קשה ובלתי מידתית באינטרסים של האם, אשר עשויה להוכיח באמצעותה כי מגיעות לה זכויות בבית המגורים, כשמנגד הפגיעה בפרטיותו של הבעל, במקרה זה, היא על הצד הנמוך, מאחר שלא נחשפו פרטים אינטימיים של הבעל - אלא רק התכתבויותיו בנוגע לנושא המחלוקת שנדונה בבית המשפט.

בנוגע לטענת הבעל כי נעשה שימוש שלא כדין בקטינה כדי להשיג את הראיה, בית המשפט הסתפק בנזיפה כללית, במסגרתה התריע בפני הצדדים כי הליכים משפטיים מסתיימים, אך הצלקות שמותירים ההורים בנפש ילדיהם, במסגרת המאבק המשפטי ועירובם בו, לא ייעלמו.

החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה לפני שלושה שבועות, כלומר לפני התפוצצות פרשת הריגול המשטרתי אחר התכתבויות אזרחים בטלפונים הסלולריים לשימושים שונים, וההבנה הציבורית אודות המדרון החלקלק שמביאה עמה התייחסות מקלה כלפי קבלת ראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות. לא ניתן שלא לתהות כמובן אם הדי הפרשה לא היו מכניסים פרספקטיבה שונה לאיזון האינטרסים של הצדדים, לו תיק זה היה נדון כעת.

חשוב לזכור גם שאף אם האישה זכתה בנקודה זו בבית המשפט, עדיין עומדת נגדה הקביעה שהראיה הושגה אגב פגיעה בפרטיות, ולבעל שמורה האפשרות לנקוט הליכים משפטיים בגין נזקים שנגרמו לו לכאורה בהתאם לחוק הגנת הפרטיות.

הכותבת היא שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה