הימצאה של רע"ם בקואליציה מביא למתקפות רבות על הממשלה. אבל יש מי שמתעקשים להזכיר שגם מפלגות מהאופוזיציה כבר קיימו שיתוף פעולה שכזה. ישי שנרב בגל"צ אמר בראיון ליו"ר מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ': "אני רוצה רק להזכיר לך שההקפאה של חוק קמיניץ, שגם נגדה מחית, קרתה בממשלה הקודמת". סמוטריץ' לא קיבל את הטיעון וביקש לתקן: "חוק קמיניץ לא הוקפא. מאז שהוא חוקק צומצמו למעלה מ-50% מהתחלות הבנייה במגזר הערבי". האם אכן חוק קמיניץ לא רק שלא הוקפא אלא גם אפקטיבי עד כדי כך? בדקנו.
נתחיל מהיסודות: חוק קמיניץ, או בשמו הפחות קליט תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבנייה, עבר ב-2017 במטרה לאפשר אכיפה מנהלית של עבירות בנייה והחמרת הענישה לעבריינים. זאת, בעקבות ועדת קמיניץ, שהגיעה למסקנה שיש צורך דוחק להתמודד עם הבנייה הבלתי חוקית, שנפוצה בעיקר בחברה הערבית. החוק מאפשר לרשות לאכיפה במקרקעין את האפשרות להשית קנסות על עברייני בנייה ללא צורך באישור ביהמ"ש, במקום הליך פלילי ארוך ומסורבל.
כחלק מחוק קמיניץ הועברה גם הוראת שעה, למשך שנתיים, שהחריגה מאכיפה מבני מגורים שאוכלסו לפני 2018 ושלא מהווים עבירת בנייה חמורה.
אז באיזו הקפאה מדובר? ב-2020 שר המשפטים דאז, אבי ניסנקורן, הוביל תהליך שבסופו היועמ"ש לשעבר, אביחי מנדלבליט, קבע שני שינויים מרכזיים במדיניות באכיפה. ראשית, מתן קדימות לאכיפה של בנייה בלתי חוקית בחלקת מגורים בנחלה חקלאית ("חלקה א'") על פני אכיפה בשטחי מגורים. כחלק מכך, הרשות לאכיפה במקרקעין לא אוכפת את חוקי הבנייה בשטחי מגורים, אלא גופים אחרים כמו רשות מקרקעי ישראל. שנית, אימוץ כמדיניות את הוראת השעה שפקעה לשנתיים נוספות.
כלומר, אכן נעשה שינוי בסדר העדיפויות של חוק קמיניץ והוחלט על מדיניות מקלה באופן זמני, אבל הוא לא הוקפא.
אז סמוטריץ' צודק לגבי זה. אבל האם חוק קמיניץ גם אפקטיבי כמו שהוא טוען? הרשות לאכיפה במקרקעין עמלה על ניתוח הנתונים עבורנו, וכעת הם מתפרסמים פה לראשונה.
לפי נתוני הרשות, נרשמו במדינה (לא כולל מחוזות דרום ויהודה ושומרון) בשנת 2018 בסה"כ 636 התחלות בנייה לא חוקיות. ב-2021 המספר ירד ל-181 - ירידה של 72%. ירידה בשיעור דומה (73%) נרשם בחברות הערבית והדרוזית לבדן: מ-505 התחלות בנייה לא חוקיות ב-2018 ל-135 ב-2021. כלומר, החוק בהחלט אפקטיבי, וסמוטריץ' לא תיאר עד כמה.
בשורה התחתונה: דבריו של סמוטריץ' נכונים. חוק קמיניץ אכן לא הוקפא אלא נעשה שינוי בסדר העדיפויות של האכיפה שלו. בנוסף, סמוטריץ' אמר כי החוק הביא לירידה של מעל 50% בהתחלות הבנייה הלא חוקיות, ואכן, הנתונים של השנים 2018-2021 מצביעים על ירידה של 72% בחברה הכללית, ושל 73% בחברות הערבית והדרוזית.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: בצלאל סמוטריץ'
מפלגה: הציונות הדתית
תוכנית: נכון להבוקר
תאריך: 5.1
ציטוט: "חוק קמיניץ לא הוקפא. מאז שהוא חוקק צומצמו למעלה מ-50% מהתחלות הבנייה במגזר הערבי".
ציון: נכון
השותפות הפוליטית בין מפלגות יהודיות לערביות שנרקמה בכנסת הנוכחית מולידה יוזמות שונות להסדרת תחומים הקשורים לחיים בשני המגזרים. כאשר ח"כ בצלאל סמוטריץ' התראיין לגל"צ וביקר מספר הליכי חקיקה שקשורים למגזר הערבי, המראיין ישי שנרב ביקש להצביע על כך שלא מדובר במצב עניינים חדש: "אני רוצה רק להזכיר לך שההקפאה של חוק קמיניץ שגם נגדה מחית קרתה בממשלה הקודמת". בתגובה, סמוטריץ' השיב: "חוק קמיניץ לא הוקפא" ואף הוסיף: "מאז שהוא חוקק צומצמו למעלה מ-50% מהתחלות הבנייה [הלא חוקיות] במגזר הערבי". האם חוק קמיניץ עדיין בתוקף? וכמה השתנה היקף התחלות הבנייה הבלתי חוקיות במגזר הערבי מאז שחוקק?
תופעת הבנייה הבלתי חוקית אינה תופעה חדשה בארץ. מזה שנים רבות שבית המשפט התריע מפני הסכנות הטמונות בה ועמד על ההכרח להתמודד איתה. אולם הצורך להידרש לבעיה זו התחדד בעקבות התפתחות משבר הדיור, שכן לא אחת בנייה בלתי חוקית הפריעה למימוש תוכניות לבניית מתחמי דיור גדולים. כמו כן, הבנייה הבלתי חוקית לעתים חוסמת הקמת תשתיות שתומכות בדיור. בשל כך, הוקם ב-2015 צוות שיעסוק בתופעת הבנייה הבלתי חוקית ובדרכים להתמודדות עמה בראשותו של המשנה ליועץ המשפטי דאז (אזרחי) ארז קמיניץ. כפי שצוין בדו"ח ועדת קמיניץ, לתופעת הבנייה הבלתי חוקית יש נוכחות משמעותית במגזר הערבי והדרוזי, אולם רשויות המדינה נתקלות קשיים רבים ביישום צעדי אכיפה בקרב אוכלוסיות אלה. בינואר 2016 הגיש הצוות את מסקנותיו - ועל בסיסן הוחל בהליך חקיקה שהושלמה באפריל 2017 (ונכנסה לתוקף באוקטובר של אותה שנה) וזכתה לכינוי "חוק קמיניץ". חוק קמיניץ למעשה הוא תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבניה שנועד בעיקרו לאפשר אכיפה מנהלית נגד עבירות בנייה ולהחמיר את הענישה על עבירות אלה.
החידוש העיקרי בחוק קמיניץ הוא ההסמכה שניתנה לפקחי הרשות לאכיפה במקרקעין להשית קנסות מנהליים על מבצעי עבירות בנייה חמורות (ללא צורך באישור בית משפט) - קנסות שבמקרים מסוימים יכולים להגיע ל-600 אלף שקל. כך, בעוד שבעבר הטיפול בעבירות פנייה היה ארוך ומסורבל וכרוך בניהול הליך פלילי, חוק קמיניץ פתח את האפשרות להטיל סנקציות על בנייה בלתי חוקית בהליך מזורז יותר.
למרות היתרונות שמעניק חוק קמיניץ לאכיפת הבנייה הבלתי חוקית, לא אחת נשמעת טענה על כך שחוק קמיניץ "הוקפא". האומנם?
בנובמבר 2020, שר המשפטים דאז אבי ניסנקורן הוביל תהליך שבסופו קבע היועץ המשפטי לממשלה מדיניות אכיפה מקילה בתחומים מסוימים. ברשות לאכיפה במקרקעין הסבירו לנו כי מדובר על שני צעדים עיקריים - כאשר אחד רלוונטי למגזר החקלאי והשני רלוונטי בעיקר למגזר הערבי. במגזר החקלאי, ישנם שטחי התיישבות המוקצים בצורת חלקה הכוללת שטח מגורים ועורף חקלאי (החלקה מכונה "חלקה א'"). לפי ה"הקלה" המדוברת, מדיניות האכיפה של רשות האכיפה במקרקעין תתמקד קודם באכיפת בנייה לא חוקית בעורף החקלאי - והאכיפה בתוך שטח המגורים תרד למקום נמוך יותר בסולם העדיפויות. אולם המשמעות אינה שבנייה בלתי חוקית בשטח המגורים לא תיאכף, אלא רק שבשלב זה היא תתבצע על ידי גופים אחרים (כמו רשות מקרקעי ישראל והוועדה המקומית) ולא על ידי רשות האכיפה במקרקעין. באשר למגזר הערבי, ההקלה במדיניות האכיפה מתבטאת בכך שרשות האכיפה במקרקעין לא תאכוף באופן זמני (במשך שנתיים) בנייה בלתי חוקית של מבני מגורים ישנים (שאוכלסו לפני 2018) ושאינה עולה כדי עבירת בנייה חמורה. למעשה, זהו כלל לא שינוי משמעותי: עיקרון זה חוקק ביחד עם חוק קמיניץ כהוראה זמנית (סעיף 16(ה) לתיקון החקיקה), אולם זו פקעה באוקטובר 2019, שנתיים לאחר שנכנס החוק לתוקף. ההסכמות מנובמבר 2020 בסך הכל הטמיעו אל תוך מדיניות האכיפה את העיקרון שלפני כן חוקק כהוראת מעבר. בסיכומו של עניין, אפשר לקבוע שחוק קמיניץ בהחלט לא הוקפא - ולמרות שינויי המדיניות האחרונים שבוצעו, כלי האכיפה שניתנו בחוק קמיניץ נותרו כמעט ללא שינוי.
אז ראינו שחוק קמיניץ שריר וקיים, אבל האם הוא בכלל אפקטיבי? מנתוני הרשות לאכיפה במקרקעין - הכוללים התחלות בנייה בלתי חוקיות משמעותיות מחוץ לאזורי הפיתוח של רשויות מקומיות (ללא מחוז יהודה ושומרון וללא מחוז דרום, שם קיימת מדיניות אכיפה שונה) - התמונה היא חד משמעית: מאז נכנס חוק קמיניץ לתוקפו, חלה ירידה של 72% בהתחלות הבנייה הבלתי חוקיות בכלל המדינה. כך, בעוד שב-2018 נרשמו 636 התחלות בנייה בלתי חוקיות, ב-2021 מספר זה הצטמצם פלאים והסתכם ב-181 בלבד.
וכעת למגזר הערבי והדרוזי. מהעיבודים שביצענו לנתוני הרשות לאכיפה במקרקעין, עולה כי מגמת הירידה בהתחלות הבנייה הבלתי חוקיות בישראל משתקפת גם במגזר הערבי והדרוזי: כך, בעוד שב-2018 נרשמו 505 התחלות בנייה בלתי חוקיות במגזר הערבי והדרוזי (79% מכלל התחלות הבנייה הבלתי חוקיות), ב-2021 המספר עמד על 135 בלבד (75% מכלל התחלות הבנייה הבלתי חוקיות). כלומר, מאז שנכנס לתוקפו חוק קמיניץ, נרשמה ירידה של 73% בהתחלות הבנייה הבלתי חוקיות במגזר הערבי והדרוזי.
לסיכום, תיקון 116 לחוק התכנון הבנייה (המכונה "חוק קמיניץ") לא הוקפא - ובסך הכל נקבעה מדיניות אכיפה מקילה ביחס לעבירות ספציפיות שלא שינתה דרמטית את מאמצי האכיפה. מאז שהחקיקה נכנסה לתוקף, הייתה ירידה בהתחלות הבנייה הבלתי חוקיות בשיעור של 72% בכלל המדינה ו-73% במגזר הערבי והדרוזי. לכן דבריו של סמוטריץ' נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
