"לקחת את סער לקצה": אווירת האיומים בממשלת השינוי

אזרחי ישראל התעוררו ביום רביעי לדיווחים מהכנסת על צעקות ומריבות כמעט אלימות בין חברי הכנסת של הציונות הדתית, ימינה ויו"ר הכנסת מיקי לוי. העובדה שהכנסת מצולמת כמו בית האח הגדול הופכת את היכולת לייצוא דרמות לקלה יותר משל אנשי התוכן שמהנדסים את דרי בית האח.

ולכן מדי יומיים יש 30 שניות ויראליות שתופסות את הכותרות: נאומי ח"כ דודי אמסלם, צעקות "תרנוגלת", של ח"כ כסיף מספסלי המליאה או צרחות בפרסה הם חומר הבסיס לניגוח הכנסת בטענה ש"אוי לנו שכך נראים נבחרי הציבור שלנו", ולעתים קרובות בצדק.

אלא שמה שקרה השבוע, במקום שבו אין מצלמות ואסור להכניס טלפונים - ישיבת הממשלה השבועית, לא תפס את הכותרות, ולאו דווקא בשל חוסר עניין לציבור. בזמן שהממשלה דנה בהצעה לחוק יסוד זכויות בהליך הפלילי של שר המשפטים גדעון סער, התפתח קרב צעקות בינו לבין מזכיר הממשלה שלום שלמה ולראש הממשלה נפתלי בנט - שגרם לרבים משרי הממשלה להתנועע בחוסר נוחות בכיסאותיהם.

הדיון נפתח בחילופי דברים סבירים בין שר המשפטים לראש הממשלה. סער: "אנחנו מעגנים את הזכות להליך הוגן, התייעצות עם עו״ד, הזכות להימנע מהפללה עצמית, זכויות קטינים ועוד.. עניין חשוב. לא שמאל ולא ימין. אנחנו רוצים לתת כוח לזכויות אזרח, היום אנחנו לא במקום אופטימלי ואנחנו רוצים לחזק את זה. הנוסח שמובע פה הוא תוצר עבודת מטה של חצי שנה".

בשלב הזה ראש הממשלה הביע התנגדות לחוק בשמו של ראש השב"כ. "ראש השב"כ מתנגד לזה. היועמ"שית מתנגדת לזה, וגם אביחי התנגד. זו הצעת חוק יפה. אבל אנחנו לא מדינה רגילה. יש לנו טרוריסטים שכל הזמן מנסים לפגוע בנו. אני מציע לעשות תיקון בהתאם לבקשת השב"כ", אמר בנט.

סער: "אני מתנגד שהשב"כ יהיה מעורב בחקיקה של חוקי יסוד. גם לי חשוב ביטחון המדינה. אם נשאל את השב"כ - לא יהיו זכויות אדם". בנט: "זה חוק קריטי, אני בעדו, אבל אני לא רוצה שבטעות נגיע לתוצאה שלא כיוונו אליה. כולם בעד החוק, רק עם תיקון אחד". סער מודיע: "זה לא יקרה. זה בתחום סמכותי ואני עובד על זה כבר חצי שנה".

בשלב הזה מתחילות צעקות, מעידים שרים בממשלה. סער תוקף את שלמה בצרחות ואילו הוא מנסה להרגיע אותו ואומר: "למה אתה כל כך מתלהם? למה אתה מדבר אליי ככה?".

סער, במה שנשמע איום לא מרומז עונה לו: "אתה מוזמן לנסות לקחת אותי לקצה". לאחר שגם שר הביטחון אומר את עמדתו חוזר ראש הממשלה ומנסה להגיב בהתגוננות משהו: "אני רוצה רק לוודא מול השב"כ…גם סוכם בהסכם הקואליציוני ששינוי של חוקי יסוד יובא בהסכמה. אז אני אלמד, ואז אפעיל את הכלים שלי".

סער שוב משיב באיום משלו: "לכל אחד מאיתנו יש כלים". מיותר לציין שבשלב הזה בנט מודיע שיצביע בעד. שר המשפטים הצליח להבהיל כל כך את ראש הממשלה עד שזה נאלץ לקפל את התנגדותו - לפחות בשלב הזה. שרים בממשלה שדיברו אחר כך על האירוע הזה לא הביעו תדהמה גדולה. "את לא מכירה את גדעון? לא דיברת אף פעם עם אנשים שעבדו איתו?", תהו.

מתברר שזה כלל ידוע בממשלה, אסור להביא את שר המשפטים לקצה. אווירת האימים הזו אם תהיתם מתנהלת הממשלה מאז שהוקמה.

לסער יש שליטה מלאה בסדר יום החקיקתי, מה שמזכה אותו בהערכה גדולה מצד חברי כנסת בקואליציה ובאופוזיציה שנהנים מתמיכתו הבלתי מעורערת כאשר היא ניתנת. אך מול קודקודי הממשלה, יש מי שחשים מאוימים מהגינונים.

אגב בסביבת ראש הממשלה סיפרו לעצמם סיפור אחר כך השבוע, לפיו סער התנצל על הדברים והסגנון כדי להשיב את כבודו של בנט. אלא שסער מעולם לא התנצל או אפילו קרוב לזה - מבחינתו חזל"ש.

כבר במהלך הישיבה מתח השר זאב אלקין, ממפלגתו של סער, ביקורת על בנט. הוא זה שמאשר את סדר היום של הממשלה, אם התנגד כל כך למה אישר אותו לכתחילה? חצי שנה שטיוטות החוק עוברות לארגוני הביטחון, מדוע ראש השב"כ מטיל וטו רק ברגע האחרון? איך אפשר לנהל ככה הליך חקיקה סדור כשראש הממשלה נזכר בהתנגדותו רבע שעה לפני ישיבת ממשלה? טענות למהות מול טענות לסגנון. בממשלתו של בנט, קשה מאוד לספור את רגעי הנחת להם זוכה ראש הממשלה נעדר התמיכה בציבור ובממשלה.

גם מחשבי הקיצים לא רואים את נפילת הממשלה

לא סתם גם מחשבי הקצים בקואליציה, מי שכבר לא יכלו לסבול את נוכחותם של אלו ממפלגות מרצ, העבודה, כחול לבן וימינה - מתקשים לראות איך הממשלה הזו נופלת. כדי להעביר חוק לפיזור הכנסת נדרשת הסכמת יו"ר הוועדה ניר אורבך להעלות את הנושא לדיון, והוא יוכל למרוח את זה חודשים ארוכים.

כשמצב ימינה בסקרים מגרד את אחוז החסימה והקריירה הפוליטית של בנט וחברי מפלגתו תלויה על בלימה, קשה לראות את אורבך נותן אור ירוק לחזרתו לא אל ספסלי האופוזיציה, אלא לביתו שבפתח תקווה.

גם איומי הסיעות כולן על ליברמן והחוקים שהביא השבוע הסתיימו בקול ענות חלושה. "הגענו להסכמות", אמרו במפלגת העבודה. ח"כ אביר קארה פרסם שורה של הישגים שהיו מתקבלים גם בלעדיו, ובכלל כמו שהודה אחד מחברי הכנסת בקואליציה "אנחנו מורידים את הראש עד שיסתיים המושב". נותר שבוע בלבד לאסטרטגיה הזו, כדי להעביר את חברי הכנסת את הגשר אל מושב הקיץ של הכנסת ה-24.

כדי להקל על כולם לצאת עם מעט כבוד לפגרת החגים, בשבוע הקרוב ליברמן מתכוון לפרסם עוד חבילת סיוע ואף תוכנית לרשת ביטחון לעצמאים. זו שקארה דרש ויש עתיד התחייבו לה בקמפיין הבחירות. בישראל ביתנו טוענים כי הם פועלים בהתאם להתחייבויות שלהם ולא בהתאם לדרישות השותפות, אבל התוצאה זהה: קצת שקט פוליטי לשר האוצר ולחברי ממשלה והקואליציה ממוקדי התמיכה בהם בציבור.

גם לעסקת החבילה והעלאת שכר המינימום כבר נסללה הדרך. החוק לא צפוי לעבור לקריאות שנייה ושלישית בשבוע הקרוב, וכך המריבות יידחו לשלב מאוחר יותר.

מה יעלה בגורל חוק האזרחות של שקד

אתגרים אחרונים לסיום המושב: השרה איילת שקד דורשת להעביר את חוק האזרחות הידוע בקריאות שנייה ושלישית למורת רוחם של שותפיה לקואליציה. אלא שגם באופוזיציה עושים לה חיים קשים ולא מתכוונים לתמוך בנוסח הממשלתי בלי שייכנסו בו השינויים שדרשו חברי הכנסת אבי דיכטר ושמחה רוטמן לשקיפות ומכסות. בסביבת שקד טענו השבוע כי כל שינוי בחוק יגרום לו ליפול בבג"ץ, באופוזיציה טענו כי העברת החוק כמו שהוא לא תסייע לקידום מטרותיו.

אם נשים בצד את הוויכוחים - נתונים שהוצגו השבוע בוועדת חוץ וביטחון משקפים כי היעדר חוק הוא המצב הגרוע ביותר ואילו קיומו גם בנוסחה של משרד הפנים מפחיתה בעשרות אחוזים את מספר הבקשות שמוגשות לקבלת אזרחות ישראלית על ידי פלסטינים לכתחילה. משנת 2017 עד 2021 הוגשו למשרד הפנים 5,561 בקשות למתן אזרחות לפלסטינים. 70% מתוכן אושרו.

אולם מאז חודש יולי שפקע חוק האזרחות הוגשו 2,700 בקשות לאזרחות (כלומר תוך חודשים ספורים יותר ממחצית מהבקשות שהתקבלו על פני 4 שנים) למשרד הפנים. 70 מהן אושרו על ידי השרה. בצד הימני של המפה הפוליטית יצטרכו להכריע מה חשוב להם יותר להמשיך ולנגח את שקד או לבצר את מעמדה של ישראל כיהודית.