התחרות מתחממת: ענקיות הקריפטו במרוץ על גיוס מפתחים

הכותב הוא יזם ושותף-מייסד בקרן ההון סיכון קוליידר ונצ'רס

לפי מחקר של קרן ההשקעות אלקטריק קפיטל, נכון לינואר 2022, ישנם מעל ל-18 אלף מפתחים פעילים בדור השלישי של האינטרנט, שמספרם רק ממשיך לגדול. למרות הכל, הם מהווים פחות מאלפית מכלל המפתחים בעולם. על ליבם של מתי המעט הללו מתחרות למעלה משמונים רשתות מבוזרות.

הקרב על המפתחים הוא כמו הקרב על היזמים הראשונים שדרכו באמריקה, וחיפשו את ההזדמנויות העסקיות הבאות. המייסדים מתפקדים כמגלי הארצות, והמשתמשים הם המתיישבים הראשונים התרים אחר מקום בטוח לנטוע יתד. והמדינות של ימינו? הרשתות המבוזרות, הבלוקצ’יינים.

כמו שלאורך השנים הגבולות בין המדינות השתנו, אזרחים רבים היגרו, ומהפכות התרחשו, כך גם המפה העתידית של העולם הדיגיטלי המבוזר היא דבר דינאמי שמתעצב לנגד עינינו והוא בראשית ימיו. רבים מהבלוקצ’יינים המתחרים יפרשו באמצע המרוץ, ואחרים חדשים ינסו לכבוש את מקומם. כך או כך, המשתמשים של הדור השלישי אינם יוצאים למסע באונייה, לא נזקקים לדרכון או מזוודה. כל מה שהם צריכים הוא ארנק דיגיטלי תואם, חיבור לאינטרנט, ואת המטבע של אותה רשת - ואפשר לצאת לדרך.

הקלות היחסית בחציית הגבול הווירטואלי גורמת לכך שאין עדיין מנצח בודד או מספר מנצחים בין הבלוקצ’יינים. לכן, המפתחים צריכים לקבל החלטה קריטית היכן הם רוצים להקים את המיזם שלהם, על איזו רשת, ולהמר על ההצלחה שלה - כל עוד המשתמשים מדלגים בין הרשתות בחיפוש אחר הסוס המנצח. בין הפרמטרים הנבחנים לשם כך הם רמת הביזוריות של הרשת, המהירות שלה, מספר המפתחים, גודל הקהילה וכמות הכסף שזרם אליה. לצורך כך, גייסו הבלוקצ’יינים סכומי עתק של מיליארדי דולרים על מנת לממן את המפתחים בראשית ימיהם ולעודד אותם לבנות את העסק הדיגיטלי שלהם בדמות מוצר כלכלי, גלריית NFT או משחק מחשב.

מה הוא הבלוקצ'יין?

על מנת להבין את ההחלטה הרת הגורל העומדת בפני היזמים, אפתח עם הסבר בסיסי על התשתית שמאפשרת את הביזוריות. בלוקצ’יין היא טכנולוגיה ברשת האינטרנט המאפשרת אימות של פעולות בין שני צדדים ללא גורם שלישי מפקח. הבלוקצ’יין מצפין את המידע שנוצר מהמשתמשים ברשת, לאחר שהם מסכימים ביניהם שהוא אמיתי ושווה.

הבלוק מכיל בעיקר את הטרנזקציות שנעשו ברשת, ואת המפתחות הפרטיים (הארנקים הדיגיטליים) של הנמען והשולח. הבלוקים מוצפנים אחד אחרי השני בשרשרת, כך ששינוי המידע אחורה הופך לבלתי אפשרי, מכיוון שכל אחד ממשתמשי הרשת מחזיק בפירוט העסקאות בה.

בעוד שמסד נתונים ריכוזי והמסורתי מהווה את החוליה החלשה באבטחת המידע, מסד נתונים מבוזר מחייב אימות מכלל הצמתים הפומביים ברשת, המחזיקים עותק משלהם של שרשרת העסקאות, ולכן השינוי הופך לבלתי אפשרי. לכל אחד מהבלוקצ’יינים ישנו מטבע משילות שהוא אבן הראשה של התהליך הביזורי. על מנת לתמרץ את המשתמשים המאבטחים את הרשת, דהיינו אלו שבונים תיעוד של הטרנזקציות, הם בודקים את שרשרת הבלוקים כדי לוודא שאכן לשולח יש את הכסף, ומצפינים את הבלוק הבא.

המטבע של הרשת הוא הבסיס לתורת המשחקים בה. שווי השוק שלו יכול להצביע על עתודות המזומנים של הרשת להמשיך לקיים את עצמה, ולתמרץ את השחקנים לתמוך ולפתח אותה.

כר פורייה למפתחים

הרשת הגדולה ביותר ובעלת מספר המפתחים הגבוה ביותר היא האתריום. ברשת ישנם למעלה מ-500 פרוטוקולים, 4,000 מפתחים, ומעל 100 מיליארד דולר מאוחסן בחוזים החכמים. אולם, רשת האתריום היא איטית, יקרה מאוד ומסורבלת, על מנת לאפשר פעילות להמונים. בשל כך, קמו רשתות צדדיות, המאפשרות פעילות מהירה וזולה באופן דרמטי, כדוגמת Polygon או StarkNet. כל תת רשת שכזו גם כן רודפת אחר המפתחים, ומנסה לשכנע אותם שה"מדינה" (הרשת העל) בה הם נמצאים הכי בטוחה ומבוזרת, ו"העיר" שלהם (תת רשת) היא המהירה, הבטוחה, והזולה ביותר.

על המקומות הבאים ברשימה מתחרות שלל רשתות, רובן מבוססות על הוכחת החזקה, שהוא אלגוריתם קונצנזוס שלא מצריך כוח חישובי זול באנרגיה, וכך הרשת זולה באופן משמעותי ומהירה יותר. ביניהן ניתן למצוא את הרשת החכמה של BSC ו־Solana. בלוקצ’יין נוסף הינו Polkadot, המוביל מבחינת מספר המפתחים שבונים על הרשת. בשנה האחרונה פרצה בסערה הרשת Terra, אשר מובילה בכמות הכסף הנעול בחוזים החכמים ברשת.

במילים אחרות, במבט על ההתפלגות של המפתחים בין הבלוקצ’יינים השונים ניתן לראות את הדומיננטיות של אתריום הולכת וקטנה. אם בעבר התפיסה הרווחת הייתה שמנצח אחד ייקח את כל השוק, היום כבר ברור שצפוי לנו עולם חוצה רשתות. בהסתכלות על המספרים של המפתחים והמשתמשים, ניתן להניח שהקרב רק התחיל, וזהותן של "המדינות הדיגיטליות" המובילות, עדיין לא ידועה. מה שכן ברור, את משתמשי העתיד לא יעניין על איזו רשת הם נמצאים עכשיו, ומה הטכנולוגיה שהיא מבוססת עליה; הם מחפשים חוויה קלה לתפעול וזהו האתגר הבא של מפתחי הדור השלישי של האינטרנט.