אמ;לק: תקציר המחקר ב-4 משפטים
1. שאלת המחקר: כיצד חלוקת העבודה בין בני זוג בתקופת הסגר הראשון, השפיעה על לכידות משפחתית, מתח זוגי, מתח פסיכולוגי אישי וביצועים בעבודה.
2. תהליך המחקר: 334 זוגות עם לפחות ילד/ה אחד/ת מתחת לגיל 6, שעבדו במשרה מלאה, ענו על שאלונים במרץ 2020 וחודשיים לאחר מכן, בחודש מאי.
3. מסקנות: ככל שחלוקת הטיפול בילדים הייתה שוויונית פחות, כך נרשמה הלכידות משפחתית הנמוכה ביותר, המתח הגבוה ביותר והביצועים הנמוכים ביותר בעבודה, ולהפך.
4. צידה לדרך: כדאי לאפשר לעובדים מסגרת עבודה גמישה, ובכך לשפר גם את איכות עבודתם וגם את איכות חייהם (ועל הדרך, גם את זו של בני /בנות הזוג שלהם).
מחקרים ראשונים מתחילים להגיע מחזית המחקר, כאלה שנעשו בתקופת הסגרים הראשונים, ובדקו את ההתמודדות של עובדים ואנשי משפחה לאתגרים שהציבה התקופה, שבמובנים רבים עדיין לא הסתיימה. מחקר שנעשה בשיתוף אוניברסיטת ג'ורג'יה ואוניברסיטת רייס ופורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Applied Psychology בדק את האופן שבו זוגות התמודדו עם ריבוי העומס בעבודה לצד מסגרות חינוכית סגורות במהלך גל הקורונה הראשון בארצות-הברית.
המחקר בחן 334 זוגות הטרוסקסואלים עם לפחות ילד/ה אחד/ת מתחת לגיל 6. כל בני הזוג עבדו במשרה מלאה (מעל 32 שעות שבועיות). המחקר נערך במהלך החודשים הראשונים של הסגר הראשון ב-2020. שני בני הזוג ענו על השאלון בתחילת הגל הראשון בחודש מרץ, ואחר כך גם בחודש מאי, כשהחלו צעדים ראשונים של פתיחת הסגר, אולם המסגרות עדיין היו סגורות.
הזוגות התבקשו למלא שאלון שבדק את אסטרטגיות הטיפול בילדים ואת חלוקת העבודה ביניהם, ואת ההשפעה שיש לאסטרטגיות אלו על היחסים ביניהם, על הלכידות המשפחתית, על הבריאות ועל הביצועים בעבודה.
כדי לבדוק לכידות משפחתית, הם התבקשו לדרג היגדים כמו: "בני המשפחה עוזרים ותומכים זה בזה", "יש תחושת ביחד במשפחה שלנו". רמת המתח ביניהם נבדקה במשפטים כמו: "אני מרגיש/ה שבן/ת הזוג אינם מבינים אותי". רמת המתח הפסיכולוגי האישי נבדקה במדדי עייפות, התפרצויות, תחושת חוסר תקווה, דיכאון וכדומה.
ביצועים בעבודה נבדקו דרך היגדים כמו "אני מרגישה שאני מצליחה למלא את כל המשימות שלי בעבודה", "אני מרגיש אני מגיע להחלטות הנכונות" וכדומה.
במדגם נמצא כי רוב הנשים עבדו מרחוק באופן מלא (65%), כחמישית מהן הגיעו פיזית כל יום למקום העבודה (21%) ואילו השאר עבדו באופן היברידי. בקרב הגברים רק 42% עבדו מהבית באופן מלא, 44% התייצבו פיזית מדי יום במקום העבודה והשאר עבדו באופן היברידי.
נראתה נטייה לחלוקת עבודה יותר מגדרית, שבה באופן מסורתי האישה נושאת יותר בנטל הטיפול בילדים. גם כאשר נעזרו בני הזוג בסיוע חיצוני, בשאר הזמן מילאה האישה את רוב המטלות.
מי נפגע יותר, מי נפגע פחות?
החוקרים אבחנו כמה אסטרטגיות מרכזיות לחלוקת המשימות:
● האישה עובדת מהבית וכל המטלות עליה (22%)
● האישה עובדת מהבית ועושה את רוב העבודה, עם מעט עזרה מהגבר (9%)
● משמרות שוות מחולקות מראש. למשל שמ-8 עד 12 האישה עובדת, ומ-12 עד 4 הגבר (16%)
● חלוקה שווה בהתאם לצרכי העבודה והילדים, בהתאם לפגישות או למשימות שיש לבצע (14%)
● חלוקת עבודה שווה בעבודה מחוץ לבית, והפחתת שעות העבודה, כלומר - צמצום המשרה (13.5%)
● חלוקת המשימות בין האישה לסיוע מהחוץ (13%)
● האישה עובדת מחוץ לבית והגבר מבצע את רוב משימות הטיפול (10%)
האסטרטגיה הנפוצה ביותר הייתה זו שבה האישה עובדת מהבית ונושאת בכל נטל הטיפול בילדים. בקרב זוגות אלו נמצאו גם המדדים הנמוכים ביותר בלכידות משפחתית, מדדי מתח משפחתיים הגבוהים ביותר וביצועי עבודה הנמוכים ביותר. ההשלכה השלילית הישירה נמדדה אמנם בעיקר בקרב הנשים, שכן יכולתן להצליח בעבודתן נפגעה משמעותית, אולם התברר ששני בני הזוג נפגעו כאשר הם חוו חוסר לכידות משפחתית ומתח רב.
תוצאות מדדי הלכידות המשפחתית ומדדי המתח ביחסים הטובים ביותר נמדדו כאשר האישה עבדה מהבית וטיפלה בילדים, אולם הגבר גם הוא משתתף ומסייע. זאת אומרת שגם במשפחות שבהן האישה עובדת מהבית ולכן לוקחת על עצמה את רוב נטל הטיפול בילדים, חשוב שהגבר ישתתף גם הוא באופן פעיל. נמצא שמעורבות בן הזוג, גם כשהיא מועטה, משפרת את היחסים במשפחה ואת הביצועים בעבודה.
במצב ההפוך, באסטרטגיה שבה האישה עובדת מחוץ לבית והגבר אחראי לטיפול בילדים, נמדדה רמת המתח הפסיכולוגי הגבוהה ביותר, הן בקרב הנשים והן בקרב הגברים. זאת אומרת שהנשים נפגעות במצב שבו אין גמישות, גם כאשר הן עובדות מהבית וגם כאשר הן יוצאות לעבודה בחוץ.
החוקרים מצאו כי מתקיים פחות מתח אישי וזוגי כאשר זמני העבודה מתחלקים באופן גמיש בין בני הזוג, בהתאם לצרכי היום העבודה. במקביל נמדדו ביצועי עבודה גבוהים יותר של שני בני הזוג כאשר יש חלוקה שוויונית.
תוצאות אלו מסבירות את הקשיים שאיתם מתמודדות נשים עובדות בזמני משבר, ויכולות גם להסביר את האחוזים הגבוהים של נשים בקרב המתפטרים בימים אלו.
פרופ’ גרינשטיין מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון yanashechterman.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
