עוזרת לקרמלין או ההפך? הסיבה שישראל לא מסייעת לאוקראינה עם סייבר התקפי

משרד הביטחון סירב לאפשר לחברת הסייבר ההתקפי NSO לייצא את תוכנת הרוגלה פגסוס לאוקראינה ולאסטוניה בשל יחסיה המיוחדים של ישראל עם הקרמלין, כך פורסם אמש בגרדיאן והוושינגטון פוסט. אלא שמספר בכירים בענף הסייבר ההתקפי מספרים לגלובס סיפור אחר: אגף פיקוח יצוא במשרד הביטחון מסרב בעקביות לאפשר ייצוא טכנולוגיות סייבר התקפי שעלולות להתגלגל לידיים רוסיות. לכן נאסרת האפשרות "להדביק" בתוכנות הרוגלה מספרי טלפון רוסים. בישראל גם נמנעים מלהסתכסך עם מערך הסייבר הרוסי שנחשב לאחד ממערכי הסייבר החזקים בעולם.

פגסוס מאפשרת להדביק טלפונים חכמים ללא מגע וללא ידיעת הנתקפים, לשאוב את כל תכולת הטלפון שלהם ולהפעיל את המצלמה והמיקרופון. משרד הביטחון מאשר כל ייצוא של מערכת זו לצרכי מלחמה בטרור או בפשע כבד, רק לאחר קבלת התחייבות מהלקוח, רשות ביטחון במדינה זרה, כי יישמור על כללים אלה.

ישראל לא יכולה למכור לאוקראינה

יש לציין שגם אילו רצתה הממשלה למכור לאוקראינה מערכות סייבר התקפי כמו פגסוס, היא לא הייתה יכולה לעשות זאת בגלל מדיניות הביטחון שנקבעה באפ"י, אגף פיקוח ייצוא על נשק, שסייבר התקפי נכלל בהגדרתו. אוקראינה איננה נמצאת ברשימת המדינות שאליהן ניתן לייצא טכנולוגיות סייבר התקפי.

לא פעם נשקלים יחסי החוץ של מדינת ישראל במסגרת מתן רשיונות המכירה של אפ"י. עבור כל בקשה המגיעה מרשות ביטחונית של מדינה זרה, מתייעץ אפ"י לא רק גורמי ביטחון, אלא גם עם נציגים ממשרד הכלכלה, האוצר והחוץ. "לא פעם בקשות מאושרות או נשללות בגלל אינטרסים של יחסי החוץ", אומר בכיר בענף הסייבר ההתקפי שמכיר את הליכי האישור.

כבר התגלו רוגלות במדינות אסורות

למרות האיסור של משרד הביטחון למכור את תוכנת פגסוס לאסטוניה ולאוקראינה, בעבר התגלו מקרי הדבקה ברוגלות במדינות חבר העמים לשעבר כמו בקזחסטן, למשל.

באוקראינה, יש לציין, פעלו חברות ישראליות ביטחוניות רבות, אם כי לא במסגרת מסלולים שדרשו פיקוח מצד משרד הביטחון. בשנה שעברה מכרה התעשייה האווירית לממשלת אוקראינה פרויקט ייעוץ לשיפור מערך הסייבר וכן את מוצר "מאמן הסייבר", מערכת להכשרה ואימון של מומחים מקומיים. בנוסף התחייבה התעשייה האווירת להקים חוות שרתים ממשלתית בתקציב של עד 700 מיליון דולר.

גם החברות הישראליות רייזון ואולטרא מכרו מוצרים מודיעינים - כגון מערכות איכון ופלטפורמות מודיעין בקוד פתוח (Osint) לשירות הביטחון האוקראיני (SBU), על פי דיווח של הבלוג הביטחוני אינטליג'נס אונליין, אך אלה הוחלפו לאחרונה לאחר ביקורת פנימית על עלות הפרויקט.

אפילו סירקלס הבולגרית שהוקמה על ידי הישראלי טל דיליאן וסיפקה מערכות איכון סלולרי לאיתור חשודים וליירוט תכתובות באמצעות הפעלת רכבי בילוש פעלה זמן מה באוקראינה לפני שמוזגה ל-NSO .