אינפלציה | פרשנות

מה עומד מאחורי הירידות החדות בשווקים ולמה ישראל במצב טוב יותר

סוף שבוע של ירידות חדות בשווקים מגיע הבוקר גם לישראל • ברקע, העלאה צפויה של הריבית בארה"ב בחצי אחוז בחודש מאי • הפד השלים מהפך אחרי מנטרת "האינפלציה זמנית" • איך יושפעו השווקים ומה יעשה בנק ישראל?

ו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול. הכול על מנת להולחם באינפלציה / צילום: Associated Press, Brendan Smialowski
ו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול. הכול על מנת להולחם באינפלציה / צילום: Associated Press, Brendan Smialowski

אחרי שהחזיק בעמדה כי האינפלציה זמנית כתוצאה משיבושים שנוצרו במשבר הקורונה, ואף המשיך להדפיס כסף על מנת לסייע לכלכלה במסגרת התוכנית המוניטרית האולטרה מרחיבה שהנהיג בהצלחה על מנת להתמודד עם משבר הקורונה, הפדרל ריזרב הסיר את הכפפות בשבוע שעבר במאבק נגד האינפלציה בארה"ב והתגובה האלימה בשוקי המניות והאג"ח שנרשמה בשבוע שעבר בוול סטריט מתגלגלת הבוקר (א') לבורסה בתל אביב.

הפד כבר שינה את המדיניות המוניטרית באופן רשמי אך עדיין המשיך לסייע לשווקים בדרך של רכישת נכסים (אג"ח) והמאזן של הבנק המשיך לגדול לצד התחלת מסע העלאות הריבית. לאחרונה הודיע הפד על צמצום היקף רכישות הנכסים כך שסיום המדיניות המרחיבה עלה שלב ומופנה כעת בעיקר לכלי הריבית. בימים שבשגרה העלאות הריבית של בנק מרכזי לרוב נעשות בקצב של 0.25% ואמורות להיות מדודות בהתאם להתפתחויות כדי לא לגרום לזעזוע. כך התחיל הפד כאשר העלה בחודש שעבר את הריבית לראשונה מאז 2018.

אלא שבשבוע שעבר יו"ר הפד ג'רום פאוול הבהיר כי העלאה של הריבית בחצי אחוז כבר בחודש מאי בהחלט על השולחן, ומהר מאד השווקים עברו לתמחר באופן ודאי את המהלך, ועברו לצפות מהלך אגרסיבי יותר של העלאות ריבית בקצב דומה של 0.5% בכל אחת מהודעות הריבית שלאחר מכן ביוני וביולי. הכול על מנת להילחם באינפלציה.

בוול סטריט שוקי המניות הגיבו בירידות ובאופן לא שגרתי גם שוקי האג"ח ירדו כך שהתשואות שלהן זינקו (כזכור ישנו יחס הפוך בין מחיר האג"ח לתשואה). המדדים המובילים בבורסה בתל אביב יורדים ביותר מ-2% אחרי שהבורסה משלימה את הפער שנוצר כאשר היתה סגורה ביום חמישי לרגל החג.

המשקיעים מעכלים כי סבב העלאות הריבית יהיה בקצב מהיר מכפי שחשבו, וזה צפוי להשפיע על השוק באופן שקשה לחזות נוכח העובדה שסופה של המלחמה באוקראינה לא נראה באופק. גם כאשר הפד שינה את עמדתו בסוף השנה שעבר וקרא לזנוח את המונח "זמני" לגבי האינפלציה, מי ידע כי שלושה חודשים לאחר מכן המלחמה באוקראינה תוסיף לחצים כבדים לאינפלציה, שכן הזינוק החד במחירי הסחורות מתגלגל לאינפלציה בעולם וזו בתורה תכביד על הכלכלה העולמית בזמן שהבנקים המרכזיים פועלים על מנת לרסנה.

קרן המטבע הבינלאומית וגם הבנק העולמי הנמיכו את התחזיות לצמיחה לכלכלה העולמית על רקע המלחמה שצפויה לתדלק את האינפלציה בקרב כלכלות העולם. קרן המטבע הפחיתה בשבוע שעבר את תחזית הצמיחה העולמית ב-0.8% ל-3.6% ל-2022. הכלכלות באירופה להן תלות גבוהה בגז הרוסי בלטו לרגע ומנגד המשק הישראלי בלט לחיוב עם העלאה של תחזית הצמיחה מ-4.1% ל-5% ב-2022.

נקודת האור: כל מה שקורה עכשיו מגולם כעת בשווקים. אלא שהעתיד לבוא מהול בחוסר וודאות קיצוני. שוק האג"ח האמריקאי מאותת כי המהלך של העלאות הריבית של הפד ייתקל בקשיים ואף יביא למיתון. וכך, אם הפד קיבל את הקרדיט בזמנו כאשר הוציא את הכלכלה האמריקאית ממיתון בתקופת הקורונה, עכשיו נראה כי הבנק המרכזי מוכן להכניס באופן יזום את הכלכלה למיתון או האטה על מנת להילחם באינפלציה בדרך של העלאות הריבית שעשויות לחנוק את הפעילות הכלכלית.

נתוני האינפלציה שפורסמו בחודש החולף בארה"ב הצביעו על עליית מחירים בקצב של 8.5% ב-12 החודשים האחרונים. יחד עם זאת, אינפלציית הליבה, ללא מזון ואנרגיה, עלתה בקצב נמוך מכפי ששוער, וזה סיפק נקודה של אור והיו חלק מהכלכלנים הבכירים שאף העריכו כי השיא של האינפלציה מאחורינו. אם לשפוט לפי הטון של היו"ר פאוול מהשבוע שעבר, שהפך להיות ניצי שלא כהרגלו, נראה שהפד לא חושב כך.

בישראל נהנים מכמה כיוונים

בישראל המצב שונה כאשר קצב האינפלציה לפי הלמ"ס אמנם חורג מהיעד שנקבע על פי חוק, והגיע בחודש מרץ ל-3.5%, אלא שמדובר בקצב נמוך בהשוואה עולמית - מה שמותיר לבנק ישראל מרחב עודף לעומת יתר הבנקים המרכזיים שהחלו לרדוף אחר האינפלציה בבהילות.

אמנם בנק ישראל העלה לפני החג את ריבית במשק ל-0.35% בין היתר על רקע נתוני הצמיחה החזקים של המשק, אך בבנק מחזיקים בעמדה כי העלאות בהמשך יהיו באופן הדרגתי וכך הריבית תהיה ברמה של 1.5% בעוד שנה. כפי שחלק מהכלכלנים לא נותנים הרבה סיכוי להעלאות הריבית בארה"ב, כך לא בטוח שגם בישראל הריבית אכן תעלה לרמה זו בהמשך.

בינתיים, פערי הריביות בין ארה"ב לישראל הביאו להיחלשות השקל. כזכור, בנק ישראל הוציא בשנה שעבר 35 מיליארד דולר על מנת למתן את התחזקות השקל, ועכשיו פערי הריביות עושים את העבודה עבור בנק ישראל. שכן הריבית הגבוהה בארה"ב מעמידה אופציה לתשואה גבוהה יותר עבור הכסף מול זו שבישראל.

יחד עם זאת, בנק ישראל צבר יתרות מט"ח בסדר גודל של כ-40% מהתוצר של המשק - יותר מ-210 מיליארד דולר. מה עושים עם כל הכסף הזה? יתרות המט"ח שנולדו מהצורך במאגר חירום גדלו לממדי ענק וגם אותם צריך לנהל. בשבוע שעבר דווח בבלומברג כי בנק ישראל יגוון את תמהיל ההשקעות שלו בנכסים הצמודים לין היפני ויפחית את ההצמדה לדולר במעט. עם זאת, הציפייה שהמהלך שהוגדר כשינוי פילוסופיית ההשקעות יניב רווח לבנק ישראל מניהול היתרות מנותק מהמציאות. הרי בנק ישראל לא מתייחס לניהול היתרות כרווח אלא כעודף. לפי חוק בנק ישראל הוא יכול להעביר את העודפים כדיבידנד למדינה. אלא שבפועל העברות כאלו לא בוצעו לפחות 13 שנה, כך שאפשר לגנוז את הציפייה שזה יקרה בקרוב.

מעבר לכך, כל השקעה במט"ח, כמו בדולר למשל, ממומנת בשקלים. הרי בנק ישראל קנה דולרים אבל מכר שקלים, וכך במאזן הבנק רשומים האחזקות בדולרים, מול המימון העצום בשקלים. כך שההתייחסות ליתרות המט"ח ככזו המשולה לקרן עושר אינה נכונה.