כמה ימים בשנה עובדת הכנסת וכמה ימים היא בפגרה?

מה הקשר בין זמני עבודת הכנסת לבין קשיי הקואליציה? בדקנו • המשרוקית של גלובס

קטי שטרית, הליכוד מנדי ביתאן, כאן מורשת, 14.4.22 / צילום: אתר הכנסת
קטי שטרית, הליכוד מנדי ביתאן, כאן מורשת, 14.4.22 / צילום: אתר הכנסת

האם על רקע הרוב הזעום שיש לקואליציה בכנסת, שהתערער עוד יותר בעקבות פרישתה של ח"כ עידית סילמן, החליטו ראשיה להוציא את הכנסת לפגרות מרובות? זה מה שהשתמע מדבריה של ח"כ קטי שטרית שאמרה בראיון בכאן מורשת כך: "הוציאו אותנו לפגרה חודש וחצי לפני פסח… כשבעוד חודש יוציאו אותנו שוב לפגרה, מסיבה מאוד-מאוד פשוטה… שהם לא מסוגלים לתפקד".

מסגרת הזמנים שבה פועלת הכנסת מוגדרת בחוק הכנסת, שקובע כי היא "תקיים שני כנסים לשנה; הכנס האחד ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר חג הסוכות (מכונה 'כנס חורף'), הכנס השני ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר יום העצמאות (מכונה 'כנס קיץ'); משכם של שני הכנסים יחד יהיה שמונה חודשים לפחות" (הסוגריים אינם במקור). בנוסף, תקנון הכנסת מגדיר כי מי שיקבע את מועדי הכנסים המדויקים הוא יו"ר הכנסת, באישור ועדת הכנסת. 

לוח הזמנים של הכנסת הנוכחית מופיע באתר ועדת הכנסת, וניתן ללמוד ממנו כי ההחלטה על מועדי הכנסים עד אוקטובר 2022 התקבלה כבר בדצמבר 2021. כלומר, עוד לפני שהקואליציה ידעה כי תאבד את סילמן. בוועדת הכנסת אישרו לנו שלא התקבלה מאז החלטה נוספת בנושא מועדי הכנסים והפגרות.

מעבר לכך, שטרית דיברה באופן קונקרטי על שתי פגרות. הראשונה היא הפגרה שלפני כנס הקיץ 2022, שלטענתה הגיעה "חודש וחצי לפני פסח". מבדיקת התאריכים עולה כי הפגרה הגיעה מעט יותר מחודש לפני פסח, כשבכנסת ה-20 היא אכן הגיעה מעט מאוחר יותר, כשלושה שבועות לפני פסח. לא פער דרמטי במיוחד. בהתאם לכך הפגרה הנוכחית תימשך 55 יום, לעומת ממוצע של 44.5 ימים בפגרות מקבילות בכנסת ה-20.

 
  

הטענה השנייה של שטרית היא שחודש בלבד אחרי החזרה מהפגרה, הכנסת כבר תצא לפגרה נוספת. אלא שכנס הקיץ צפוי להימשך 85 יום, שהם קרוב לשלושה חודשים. לשם השוואה, בכנסת ה-20 כנס קיץ ממוצע היה קצר יותר ועמד על 81.5 ימים. השוונו גם כנסים נוספים בכנסת הזאת מול הכנסים המקבילים בכנסת ה-20, ומכל ההשוואות עולה כי באופן כללי הכנסת הנוכחית עובדת במתכונת דומה מאוד לכנסת ההיא. נראה כי החריג היחיד שאכן עולה מהדברים שעליהם הצביעה שטרית, אורך "פגרת האביב", נובע מכך שמושב כנסת (כנס קיץ וכנס חורף) אינו נמשך בהכרח 365 ימים, והמושב הנוכחי צפוי להימשך 385 יום. מטעמה של ח"כ שטרית לא התקבלה תגובה.

עדכון (26.4): לאחר פרסום הבדיקה התברר לנו כי במקור אכן הייתה תוכנית להוציא את הכנסת לפגרה מאוחרת יותר מכפי שנקבע לבסוף. לפי פרוטוקול הישיבה של ועדת הכנסת שהתקיימה ב-10 בנובמבר 2021, מי שהעלה את ההצעה להקדים את מועד היציאה לפגרה הוא דווקא ח"כ מאיר פורוש מהאופוזיציה, זאת על מנת שכנס החורף לא יסתיים קרוב מדי לפסח. יחד עם זאת, לפי טור פרשנות של שירית אביטן כהן שפורסם בגלובס, עקב הקשיים שאיתם התמודדה הקואליציה באותם ימים - עוד טרם פרישתה של סילמן - חברי הקואליציה, שלהם יש רוב בוועדה, "התנפלו על ההצעה" והצביעו בעדה.

גם השורה התחתונה של הבדיקה וכותרת המשנה עודכנו בהתאם. הציון נותר ללא שינוי.

בשורה התחתונה: דבריה של שטרית אינם נכונים ברובם. הפגרה שלפני פסח אכן הייתה מוקדמת מעט ביחס לשנים קודמות, והיא אכן הוקדמה ביחס לתוכנית המקורית, על פי הצעת ח"כ מהאופוזיציה בתמיכת חברי הקואליציה. יחד עם זאת, לאחר שהכנסת תחזור מהפגרה היא תפעל כשלושה חודשים ולא תצא לפגרה תוך חודש כפי שטענה שטרית. באופן כללי, אורך הכנסים בכנסת הנוכחית דומה לאורכם בכנסת ה-20.

תחקיר: אוריה בר-מאיר

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: קטי שטרית
מפלגה: הליכוד
תוכנית: מנדי ביתאן, כאן מורשת
תאריך: 14.4.22
ציטוט: "הוציאו את הכנסת חודש וחצי לפני פסח, ועוד חודש תהיה עוד פגרה כי הם לא מסוגלים לתפקד"
ציון: לא נכון ברובו

ח"כ קטי שטרית (הליכוד) התראיינה ל"מנדי ביתאן" ברדיו כאן מורשת, שם נשאלה על הניסיונות של האופוזיציה להביא עריקים ממפלגת ימינה, בנוסף לעידית סילמן. שטרית הביעה אופטימיות לגבי האפשרות להביא עריקים נוספים, אך אותגרה לגבי האפשרות שהקואליציה תתאושש ואף תביא עריקים מהאופוזיציה. שטרית השיבה: "לא, אני לא חושבת שזה נכון. הוציאו אותנו לפגרה חודש וחצי לפני פסח, הוציאו אותנו לפגרה, כשבעוד חודש יוציאו אותנו שוב לפגרה. מסיבה מאוד מאוד פשוטה. הסיבה היא שהם לא מסוגלים לתפקד. אנחנו במשך ארבעה שבועות לפני הפגרה, כל חוק שהם הביאו, הוצאנו והורדנו והנפנו את זה".

קביעת הפגרות נגזרת משני מקורות. ראשית, חוק הכנסת, שקובע את מסגרת הזמנים. סעיף 9(א)(1) לחוק קובע כך: "הכנסת תקיים שני כנסים לשנה; הכנס האחד ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר חג הסוכות, הכנס השני ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר יום העצמאות; משכם של שני הכנסים יחד יהיה שמונה חודשים לפחות". סעיף 9(א)(2) מוסיף שבמקרה של שנת בחירות ייתכנו שינויים במועדי הכנסים. שנית, תקנון הכנסת, שקובע בידי מי הסמכות להחליט. סעיף 18 לתקנון קובע: "יושב ראש הכנסת, לאחר התייעצות עם סגניו ובאישור ועדת הכנסת, יקבע את המועדים שבהם ייפתחו ויסתיימו כנסי הכנסת, בכפוף לאמור בסעיף 9 לחוק הכנסת".

מצאנו באתר ועדת הכנסת את ההחלטות הכנסת ה-24 (הנוכחית) ושל הכנסת ה-20 (לפני הכניסה לסבבי הבחירות). ניתן להבין מההחלטות האלו מספר דברים: ראשית, נשיאות הכנסת או ועדת הכנסת לא מחליטות באופן מפורש על פגרה, ותאריכיהן הן נגזרת של מועד סיום כנס אחד ומועד פתיחת הכנס העוקב. שנית, ההחלטה מתקבלת במהלך כנס החורף, מאוקטובר ועד אוקטובר של השנה לאחר מכן, כשכל שנה כזו היא מושב של הכנסת. הפגרה עליה שטרית דיברה נקבעה בדצמבר 2021, אז הוחלט על מועדי הכנסים עד אוקטובר 2022. כל ההחלטות שנבחנו (כולל קישורים) רוכזו בטבלה הבאה, עם מועדי הכנסים, הפגרות שביניהם ומשכם.

שטרית, בדבריה, למעשה דיברה על הפגרה שבין כנס החורף 2021 לכנס הקיץ 2022, וזו שבין כנס הקיץ 2022 לכנס החורף 2022. לפי ההחלטה, כנס החורף החל ב-3 באוקטובר 2021, ולפי ההחלטה הסתיים ב-13 במרץ 2022. ליל הסדר התקיים ב-15 באפריל 2022, כלומר הכנסת יצאה לפגרה מעט יותר מחודש לפני פסח, מעט פחות מחודש וחצי שציינה שטרית. התאריך הזה מקבל גם גיבוי מקטעי עיתונות: בישראל היום התייחסו ל-10 במרץ כיום סיום המושב, ובכלכליסט ל-9 במרץ. ניתן להסביר בקלות את כך שההתאמה אינה מלאה: ה-13 במרץ היה יום ראשון, בעוד המליאה עובדת בימים שני-רביעי, כך שפעולת המליאה הסתיימה כמה ימים לפני סופו הרשמי של הכנס. לא מדובר בדבר חריג, והיום האחרון של כל הכנסים שנבחנו היה יום ראשון.

יש להעמיד זאת ביחס לשנים קודמות: כנס החורף של 2015 הסתיים ב-3 באפריל 2016, פחות משלושה שבועות לפני ליל הסדר אותה שנה (22 באפריל 2016); כנס החורף של 2016 הסתיים ב-26 במרץ 2017, גם כשלושה שבועות לפני ליל הסדר אותה שנה (10 באפריל 2017); כנס החורף של 2017 הגיע לסיומו ב-18 במרץ 2018, פחות משבועיים לפני ליל הסדר (30 במרץ 2018); כנס החורף של 2018 נקבע להסתיים ב-31 במרץ 2019 (הדבר לא קרה בסוף בשל הקדמת הבחירות), מעט פחות משלושה שבועות לפני ליל הסדר אותה שנה (19 באפריל 2019). כלומר, אם נבחן את הסטנדרט שנקבע בכנסת ה-20, הרי שאכן כנס החורף הסתיים יותר מוקדם ביחס לליל הסדר, אך בשבוע אחד בלבד.

יש גם לבחון את אורך הפגרות שבין כנס החורף לכנס הקיץ (לשם הפשטות, יכונו כאן "פגרת האביב"): ב-2016 הפגרה נמשכה 48 יום, ב-2017 היא נמשכה 41 יום, ב-2018 היא נמשכה 41 יום, התכנון ל-2019 היה פגרה בת 48 יום. בממוצע, פגרות האביב בכנסת ה-20 תוכננו להימשך 44.5 יום. ב-2022, השנה עליה מדברת שטרית, 55 יום. כלומר, אכן הפגרה הנוכחית נמשכת כעשרה ימים מהפגרה הממוצעת בכנסת ה-20.

כעת יש לבחון את הטענה השנייה: כניסה לפגרה תוך חודש. לפי החלטת ועדת הכנסת, כנס הקיץ ייפתח ב-8 במאי 2022, מיד לאחר יום העצמאות וסוף השבוע שאחריו, וייסגר ב-31 ביולי 2022. מדובר בסך הכל בכנס קיץ בן 85 יום, קרוב לשלושה חודשים. כנס הקיץ המתוכנן הממוצע בכנסת ה-20 עמד על 81.5 יום (שני כנסים נמשכו גם הם 85 ימים). כלומר, לא רק שאין תכנון לצאת לפגרה תוך חודש (בהחלטה מוזכר חג השבועות, אך הוא יגזול מכנס הקיץ יום אחד בלבד), אלא גם שאורכו קרוב מאוד לאורך כנסי הקיץ בכנסות הקודמות.

על-מנת להשלים את התמונה, השווינו את כנס החורף של 2021 לכנס החורף הממוצע בכנסת ה-20, וכמו כן עשינו עם הפגרה שבין כנס הקיץ לכנס החורף (לצורך העניין, "פגרת הסתיו"). ניתן לעשות זאת גם עם פגרת הסתיו של 2022, כיוון שההחלטה של ועדת הכנסת קובעת גם מתי ייפתח המושב השלישי של הכנסת ה-24, שהוא גם מועד כנס החורף. כנס החורף הממוצע בכנסת ה-20 נמשך 160.25 יום, לעומת 162 יום של כנס החורף של 2021. בכנסת ה-20, כל פגרות הסתיו נמשכו 83 יום, וכך גם פגרת הסתיו של 2022. כלומר, באופן כללי הכנסת הנוכחית עובדת במתכונת דומה מאוד לזו של הכנסת ה-20 בכל הנוגע לפגרות. העובדה שההבדל המשמעותי היחידי נראה בפגרת האביב נובע מכך שמושב כנסת אינו בהכרח 365 ימים, ולעתים יכול להימשך יותר מכך. מושב הכנסת הנוכחי מתוכנן להימשך 385 יום. להוציא את המושב של 2018/19 (שהיה אמור להיכנס לתוך מערכת בחירות), ממוצע הימים למושב היה 371 יום. ממוצע ימי העבודה למושב היה 242.75 יום (247 במושב הנוכחי) ו-129.25 ימי פגרה (138 במושב הנוכחי).

באחוזים, ימי הפגרה במושב הנוכחי מתוכננים להיות כ-35.8% מהמושב (בהנחה שהוא יכלה את ימיו), לעומת 34.5% בממוצע בשלושת המושבים המלאים של הכנסת ה-20. כלומר, אכן במושב הנוכחי יש יותר ימי פגרה לעומת הכנסת הקודמת, אך לא מדובר בלוח הזמנים עליו דיברה שטרית.

לסיום, יש לציין שההחלטה על מועדי הכנסים התקבל בדצמבר 2021, ולכן לוח הזמנים לא יכול להגיב להתרחשויות שארעו במהלך 2022. בוועדת הכנסת אישרו לנו שלא התקבלה החלטה נוספת מאז בנושא מועדי הכנסים והפגרות, ושהתאריכים בהחלטה ששימשה לבדיקה זו עודם התאריכים העדכניים.

מטעם ח"כ שטרית לא התקבלה תגובה.

עדכון: הפנו את תשומת לבנו לכך שאכן כאשר ועדת הכנסת דנה במועדי הכנסים, התכנית שהועלתה ב-10 בנובמבר 2021 הייתה להוציא את הכנסת לפגרה ב-3 באפריל 2022, שלושה שבועות מאוחר יותר מהמועד שנקבע בסופו של דבר. לפי הפרוטוקול, ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה ביקש להקדים את הפגרה כדי שכנס החורף לא יגיע לסיומו קרוב מדי לפסח. לפי ניתוח של שירית אביטן כהן בגלובס, עקב הקשיים בקואליציה באותם ימים חבריה "התנפלו על ההצעה". מכיוון שלא מדובר ביוזמה של הקואליציה, הציון נותר ללא שינוי, אך כן שונתה השורה התחתונה.

לסיכום, הכנסת הנוכחית יצאה לפגרה כחודש לפני פסח, ולא חודש וחצי, אך אכן מדובר בהפרש יחסית חריג לעומת הכנסת ה-20, ואכן מדובר בהקדמת היציאה לפגרה ביחס למה שתוכנן במקור (ביוזמת האופוזיציה). גם סך ימי הפגרה במושב הזה גבוה יותר מהממוצע בכנסת ה-20. עם זאת, לאחר שובה של הכנסת מפגרה אחרי יום העצמאות, היא לא צפויה לצאת לפגרה במשך כמעט שלושה חודשים, באופן דומה למה שנעשה בכנסת ה-20. לכן דבריה של שטרית לא נכונים ברובם.