החברה שרוצה לשנות את שוק הגבינות גייסה 15 מיליון דולר

הגיוס של אימד'נדריי, שבו השתתפה גם קבוצת שטראוס, מביא את סך ההשקעות בסבב הסיד ל-28 מיליון דולר • למרות שגיוסי חברות הפודטק בישראל שוברים שיאים בשנתיים האחרונות, אין בנמצא מתקנים מתאימים שיאפשרו את גדילתן, והן נאלצות להעתיק את פעילותן למדינות אחרות

מייסד ומנכ''ל אימג'נדיירי ד''ר אייל אפרגן ופרופ' תמיר טולר / צילום: איל יצהר
מייסד ומנכ''ל אימג'נדיירי ד''ר אייל אפרגן ופרופ' תמיר טולר / צילום: איל יצהר

חברת אימג'נדיירי (Imagindairy), המפתחת חלבוני חלב בטכנולוגית התססה, מודיעה על גיוס של 15 מיליון דולר, והשלמת סבב גיוס סיד של 28 מיליון דולר בסך-הכול, לאחר שבנובמבר אשתקד גייסה 13 מיליון דולר. אימג'נדיירי צמחה במעבדתם של פרופ' תמיר טולר וד"ר אייל אפרגן באוניברסיטת תל אביב, במטרה "לתרבת" במעבדה שמרים, ולהפיק באמצעותם חלב חדש, הזהה בטעם, בצבע ובמרקם לחלב פרה, ללא נזק סביבתי וערכים בריאותיים שליליים. כאשר המטרה היא שמוצרי החברה ישמשו בעתיד את תעשיית הגבינות והחלב בהחלפה של חלבונים מן החי.

את הגיוס הנוכחי של החברה הובילה הקרן Target Global ובהשתתפות קבוצת שטראוס, אמרלד ונצ'רס וגופים נוספים, שחלקם השתתפו גם בסבב הגיוס הקודם. ההון שגויס יושקע בהרחבה של פעילות המו"פ, הרחבת הצוות המקצועי והרחבת פעילות הייצור, לצד עבודה אינטנסיבית מול יצרני המזון בפיתוח מוצרים חדשים, כך לפי החברה.

החברה נמצאת כעת בשלבים של הגדלת כושר הייצור של המוצרים, ומתכננת להשיק מוצר ראשון במהלך שנת 2023. לפי ד"ר אייל אפרגן, מייסד ומנכ"ל אימג'נדיירי, השקעת ההון הנוכחית תסייע לחברה לחתור ליעד של ייצור בקנה-מידה מסחרי, ו"לשנות לחלוטין את כללי המשחק הנוכחיים, בהם תעשיית החלב העולמית המגלגלת מאות מיליארדי דולרים מדי שנה, וטומנת בחובה נזק סביבתי אדיר לכדור הארץ. הפתרון שלנו פותח עולם חדש של אפשרויות המתבססות על חלבון איכותי בעל פונקציונליות גבוהה".

מנוע הצמיחה של שוק החלב

כדי לפתח מוצרים בריאים וברי-קיימא, מדעני החברה פיתחו טכנולוגיה ייחודית לייצור חלבוני חלב ללא פרות. החברה מתבססת על טכנולוגיה חישובית מתקדמת שפותחה במעבדתו של פרופ' תמיר טולר, המאפשרת לה להשתמש בתהליכי תסיסה טבעיים של פטריות ושמרים המשמשים היום בתעשיית המזון, ובאמצעותם לייצר חלבוני חלב הזהים לאלו המצויים בחלב פרה. החברה מפתחת חומרי גלם בעלי ערכים תזונתיים דומים לחלב פרה, אך נטולי כולסטרול, לקטוז, הורמונים ואנטיביוטיקה.

שוק תחליפי החלב נמצא בצמיחה מתמדת בשנים האחרונות, ומגלגל בישראל 426 מיליון שקל בשנה. בשנת 2019 הפכו תחליפי החלב למנוע הצמיחה של תחום החלב בישראל, כאשר צמחו ב-12% לעומת 2.9% בלבד בקטגוריית חלב מבוסס בעלי חיים. בסך-הכול, קטגוריית התחליפים מהווה היום כ-16% מהשוק, כאשר את שוק תחליפי החלב מובילה בישראל תנובה, שחלקה עומד על כ-57%.

השקעתה של שטראוס כעת באימג'נדיירי מסמלת את ניסיונה של החברה להתחזק בזירת התחליפים, לאחר שבשנה שעברה אף הודיעה כי תקים באחיהוד מפעל לייצור תחליפי חלב של ענקית התחליפים האירופית "אלפרו", שאת מוצריה היא משווקת כיום בישראל.

תחום עם חסמים רבים

באימג'נדיירי מתמקדים בחומרי גלם שישמשו את תעשיית הגבינות הצמחיות, זירה שכיום מתקשה להתפתח באופן זהה לתחליפי החלב. סטארט-אפ ישראלי דומה בזירה הוא רימילק שגייס לאחרונה 120 מיליון דולר ומתעתד לפתוח מפעל מעבר בדנמרק בכדי לייצר חלבוני חלב, וסטארט-אפ אמריקאי בשם "פרפקט דיי", היחיד בעולם שהצליח עד כה להחדיר לשווקים תחליפי חלבון חלב בפרמנטציה. בתחום הפטרמנטציה, ישראל אף נחשבת למובילה עולמית, כאשר לפי מכון המחקר GFI, סטארט-אפים בתחום זה בישראל גייסו יותר כסף בשנת 2022 מאשר כל מדינה אחרת, מלבד ארה"ב.

ואולם, מדובר בזירה שבה עדיין קיימים חסמים רבים. מרביתן של החברות בתחום טרם הוכיחו מסוגלות ייצור של חלב בטכנולוגיית התססה בקנה-מידה גדול, תוך בידוד החלבונים באופן שמאפשר פונקציונליות שלהם בתעשיית המזון וייצור גבינות קשות דוגמאת מוצרלה או ריקוטה וכדומה. בנוסף, בעולם קיים מחסור הולך וגובר במתקני ייצור של פרמנטציה (מכלים של 100-500 אלף ליטר), ואלו הקיימים נמצאים בעיקר באירופה ובהודו. חברות שיבקשו להשתמש במוצרים אלו כדי לבדוק את הפיתוחים שלהן, יאלצו להמתין לעיתים שנה או יותר. בישראל, כלל לא קיימים מתקנים של יותר מעשרה ליטרים, כך שכל חברה בתחום שמעוניינת לגדול - נאלצת לפתח את התשתיות הנדרשות מעבר לים.

אביב אורן, סמנכ"ל פיתוח עסקי וחדשנות במכון המחקר GFI, מסביר כי "רשות החדשנות משקיעה כסף רב בסטארט-אפים, ובסופו של דבר בהיעדר תשתית מתאימה, החברות נאלצות להעביר את הפעילות שלהן לחו"ל בשלב מאוד מוקדם. זה מדאיג, מכיוון שזה אומר שחלק מהידע והפיתוח וההנדסי לא יישארו בארץ, וכך גם משרות שהיו יכולות לסייע בצמיחת הסקטור והכלכלה בישראל. כיוון שהמגזר העסקי לא פותר את הנושא כבר מספר שנים, והכלים הממשלתיים הקיימים לא הבשילו, יש צורך דחוף במימון לאומי לתשתית מו"פ פודטק. להערכתנו, השקעה ממשלתית של כ-900 מיליון שקל על פני העשור הקרוב במחקר, תשתית ורגולציה תניב מעל 50 אלף משרות בפריון גבוה ברחבי הארץ, עם הכנסות נטו למדינה של מעל 26 מיליארד שקל רק ממיסוי".