מדוע מדינת ישראל לא מצליחה בדרך כלל להגיע להישגים מרשימים בתחום הספורט? השאלה הזאת עלתה לדיון במהלך תוכנית הבוקר של ערוץ "עכשיו 14" (לשעבר ערוץ 20) וחבר הכנסת סימון דוידסון מיש עתיד ניסה להשיב עליה. "אנחנו עניי העולם בתקציב הספורט. 0.18% מתקציב המדינה מופנה לספורט. זה אחד מהנתונים הנמוכים ביותר לא רק ב-OECD, אלא בכלל בעולם. אני אתן לך סתם דוגמה, ביוון זה 1% מתקציב המדינה, בצרפת 3%, בגרמניה 3.5%. הספורט זה ילד חורג במדינת ישראל". האם ח"כ דוידסון שם את האצבע על הנקודה הנכונה? בדקנו.
ראשית, הנתון שהזכיר הח"כ בכל הנוגע לישראל נראה מדויק. ב-2022 התקציב המאושר נטו למינהל הספורט (שכולל תחתיו פעילות ספורט ותשתיות ספורט) עומד על 864.4 מיליון שקל, והוא אכן מהווה כ-0.18% מכלל התקציב שעומד על 462.5 מיליארד שקל. אבל מה לגבי המצב בעולם?
מתברר שהבדיקה אינה כה טריוויאלית. הפרמטר המקובל בעולם הוא של "שירותי ספורט ופנאי", כך שאי אפשר לבודד מתוכו רק את הוצאות הספורט. ב-2017, למשל, פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) סקירה בנושא, וגם שם הוסבר כי הנתון ההשוואתי כולל ספורט ופנאי יחד. ההשוואה שנערכה אז על ידי המרכז, הסתמכה על תקציב 2015 וחישבה את הנתון כאחוז מהתוצר. הממצאים העלו כי ישראל דווקא לא נופלת ממדינות האיחוד בקטגוריה הזאת: אצלנו הנתון עמד על 0.39% מהתוצר ואילו ממוצע האיחוד הסתכם ב-0.3%.
במאגר של ה-OECD ניתן למצוא נתונים עדכניים יותר של הפרמטר הזה (נכונים ל-2019). נעזרנו בהם כדי לבדוק איזה אחוז מהווה הנתון מסך ההוצאה הציבורית בכל מדינה, אך גם בדיקה כזאת לא קירבה אותנו לאישוש טענתו של הח"כ. בחישוב כזה נתון ההוצאה בישראל עומד על 1.3% מהתקציב, מה שממקם אותנו מעל ממוצע ה-OECD שמסתכם ב-1.04%. אבל שוב, מדובר בהוצאות שלא מתייחסות רק לספורט.
לאחר שפניות רבות מצדנו לדוידסון בניסיון להבין באיזה פילוח או מדד משווה הוא השתמש כדי להגיע למסקנות עליהן דיבר לא נענו, ניגשנו לבדוק בעצמנו את התקציבים שלוש המדינות הספציפיות שהוזכרו על ידיו.
לפי אתר התקציב של ממשלת צרפת, הקטגוריה "ספורט, צעירים וחיי קהילה" מהווה 0.22% מסך ההוצאה התקציבית. כלומר, סך ההוצאה בסעיף הזה היא מעט גדולה יותר מבישראל, אך פירוק של הסעיף מראה שרק 52% מתוכו מופנה לספורט. משרד האוצר של גרמניה מסר למשרוקית שהתקציב שהממשלה הפדרלית הקצתה לספורט ב-2021 עמד על כ-0.185% מהתקציב, דומה למה שישראל השקיעה בספורט ב-2022. במשרד הדגישו שלא כל המימון מגיע מהממשלה הפדרלית וחלקו מגיע מהממשלות של מדינות המחוז, מה שמגדיל את ההוצאה הציבורית שם על ספורט. עם זאת, גם דוידסון בחן רק את תקציב המדינה, ולא התייחס לתקציבים נוספים כמו תקציבי העיריות. לפי ספר התקציב של יוון ל-2022 ההוצאה שמנותבת שם למשרד התרבות והספורט מהווה כ-0.05% - נמוך משמעותית מישראל ומהנתון שהוזכר על ידי הח"כ.
בשורה התחתונה: דבריו של דוידסון לא נכונים ברובם. ישראל אמנם משקיעה 0.18% מתקציבה בספורט, אך הפרמטרים הבינ"ל המקובלים לא מאפשרים לקבוע כי נתון זה הוא אחד הנמוכים בעולם. הנתונים שהוזכרו על ידיו לגבי אחוז ההשקעה בספורט של גרמניה (3.5% מהתקציב), צרפת (3%) ויוון (1%) נמצאו על ידינו כלא נכונים.
תחקיר: אוריה בר-מאיר
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: סימון דוידסון
מפלגה: יש עתיד
תוכנית: ישראל הבוקר, עכשיו 14
תאריך: 17.5.22
ציטוט: "0.18% מתקציב המדינה מופנה לספורט, זה אחד מהנתונים הנמוכים בעולם"
ציון: לא נכון ברובו
ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד) התראיין לתכנית "ישראל הבוקר" של עכשיו 14. המראיין שי גולדן תהה למה למרות ההתפתחות וצמיחת האוכלוסייה הישראלית, ישראל לא מצליחה יותר בעולם בכל הנוגע לספורט, וכינה את המדינה "עניי כל העולם בספורט". דוידסון השיב: "אנחנו עניי העולם בתקציב הספורט. 0.18% מתקציב המדינה מופנה לספורט. זה אחד מהנתונים הנמוכים ביותר לא רק ב-OECD, בכלל בעולם. אני אתן לך סתם דוגמה, יוון זה אחוז מתקציב המדינה, צרפת זה שלושה אחוז, גרמניה שלושה וחצי אחוז. הספורט זה ילד חורג במדינת ישראל, שזה לא צריך להיות ככה. זה המראה של המדינה בסופו של דבר. תסתכל כמה משקיעים במדינות אחרות".
לפי פיסקלי דיגיטלי של משרד האוצר, התקציב המאושר נטו לשנת 2022 עומד על 462.5 מיליארד ש"ח. לפי אותו אתר, התקציב המאושר למינהל הספורט (שכולל תחתיו פעילות ספורט ותשתיות ספורט) עומד על 864.4 מיליון ש"ח. בחישוב גס, מדובר ב-0.186% מהתקציב נטו, בדומה למה שאמר דוידסון. כעת, יש להשוות זאת לתקציבים של מדינות אחרות.
ל-Eurostat, המקבילה של האיחוד האירופי ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש נתונים מרוכזים על הוצאות הממשלות לפי פונקציות שונות במדינות האיחוד, מעודכנים ל-2020. בקטגוריה Recreational and sporting services (שירותי ספורט ופנאי), התקציב הגדול ביותר היה של איסלנד (שאינה חברה באיחוד אבל כן בשוק המשותף), שעמד על 3.4% מכלל הוצאות הממשלה. אחריו נמצאה הונגריה עם 2.5%. בצרפת וביוון התקציב עמד על 0.9% ובגרמניה על 0.6%. התקציבים הנמוכים ביותר היו אירלנד ומלטה, עם 0.4%. ממוצע האיחוד האירופי עמד על 0.8%.
ניתן לטעון ש-2020 היא שנה לא מייצגת, בגלל הקורונה ששיבשה את סדר הדברים הרגיל, לכן בדקנו גם את 2019. הממצאים לא שונים בהרבה: איסלנד עדיין עמדה בראש עם 3.5% מהתקציב ואחריה הונגריה עם 2.4%. בצרפת על 1%, ביוון על 0.9% ובגרמניה על 0.6%. בתחתית הרשימה, עם 0.3%, עמדה בולגריה. ממוצע האיחוד אז עמד על 0.8%.
אלא שיש להשוות את ישראל לפי אותם קריטריונים. ב-2017 מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) הכין סקירה בנושא, בהסתמך על תקציבי 2015. במסמך נכתב כך: "הנתונים המופיעים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של האיחוד האירופאי (Eurostat) כוללים פנאי וספורט יחד, ועל-כן אנו מציגים נתונים אלו יחד גם לגבי ישראל". הסקירה נתנה את ההוצאות כאחוז מהתוצר, ולא מהתקציב, אבל זה כן יכול לתת פרופורציה אחרת על הדברים: באותה שנה, ישראל הוציאה 0.39% מהתוצר על שירותי ספורט ופנאי, בעוד ממוצע מדינות האיחוד על 0.3%, כלומר ישראל הוציאה יותר.
הסקירה הזו אמנם נותנת דרך אחרת להסתכל על הדברים, אבל היא אינה מספיקה כיוון שהיא לא עדכנית ומכיוון שדוידסון התייחס להוצאה ביחס לתקציב ולא ביחס לתמ"ג. לשם כך נעזרנו גם במאגר של ה-OECD, שמעודכן לגבי ישראל עד 2019. המאגר מאפשר בחינה של הוצאות הממשלה לפי פונקציה. חישבנו בכל מדינות ה-OECD (למעט צ'ילה, ניו-זילנד, דרום קוריאה, ארצות הברית, טורקיה, קנדה ומקסיקו, לגביהן לא היו נתונים) את גובה המימון לשירותי ספורט ופנאי מסך כל ההוצאה הממשלתית (שכוללת לא רק את הממשלה המרכזית אלא גם גופי שלטון נוספים כמו מדינות מחוז ועיריות). כדי לאפשר אחידות בנתונים, בכל המדינות נבדקו הוצאות 2019. הנתונים רוכזו בטבלה הבאה.
לפי החישוב הזה, ב-2019 כ-1.3% מההוצאות הציבוריות הופנו לשירותי ספורט ופנאי, מה שמציב אותה במקום החמישי ב-OECD, אחרי איסלנד (3.5%), הונגריה (2.4%), קולומביה (1.8%) ואסטוניה (1.5%). בממוצע, מבין מדינות ה-OECD לגביהן היו נתונים זמינים, ממוצע ההוצאה לספורט ופנאי עמד על 1.04% מכלל ההוצאה במדינה, פחות מבישראל. כאמור, הקטגוריה הזו לא מאפשרת לדעת כמה מהתקציב הופנה לספורט וכמה לדברים אחרים, כך שיהיה מדובר בהשוואה בעייתית אם מעוניינים לבדוק את ההשקעה בספורט לבדה. לכן, בדקנו גם את שלוש המדינות שדוידסון ציין: גרמניה, צרפת ויוון.
לפי אתר התקציב של ממשלת צרפת, התקציב שחסה תחת קטגוריית "ספורט, צעירים וחיי קהילה" קיבל כ-2 מיליארד יורו, שהם 0.22% מהתקציב. מדובר בנתח קטן יותר מזה שקיבל הספורט בישראל. מעבר לכך, פירוק של הסעיף הזה מראה ש-48% מהתקציב של אותה קטגוריה מוקדש לסעיף "צעירים וחיי קהילה". 52% האחרים מוקדשים לסעיפים "ספורט" ולמשחקים האולימפיים הפראלימפיים של 2024. כלומר, מדובר בערך ב-0.11% מהתקציב הכללי שמוקדש לספורט.
משרד האוצר של גרמניה מסר למשרוקית שהתקציב שהממשלה הפדרלית הקצתה לספורט ב-2021 (בגלל הבחירות בסתיו 2021 טרם נקבע תקציב ל-2022) כ-0.185% מהתקציב (923.1 מיליון אירו שהוקצו לספורט מתוך תקציב של 498.6 מיליארד אירו), דומה למה שישראל השקיעה בספורט ב-2022. משרד האוצר הגרמני הדגיש שלא כל המימון מגיע מהממשלה הפדרלית וחלקו מגיע מהממשלות של מדינות המחוז, מה שמגדיל את ההוצאה הציבורית שם על ספורט. עם זאת, גם דוידסון עצמו הסתכל רק על תקציב המדינה, ולא התייחס לתקציבים נוספים כמו תקציבים העיריות. לדוגמה, ניתן למצוא סעיפי ספורט בתקציב עיריית תל-אביב.
בספר התקציב של יוון לשנת 2022, משרד התרבות והספורט (סעיף 1021) קיבל בסך הכל כ-0.05% מהתקציב הכללי (למסקנה זו הגיעו גם ניתוחים בתקשורת היוונית). מעבר לכך שמדובר באחוז משמעותית קטן מזה של ישראל, מדובר בכסף שהולך למשרד התרבות והספורט כולו, כך שחלקו לא מוקצה כלל לספורט.
כמובן, במקרה הזה קשה להשוות בין סך הכסף הציבורי שמוקצה לספורט בכל מדינה, שכן ישנה משמעות גם לשלטון המקומי. הדבר גם לא מתחשב בשאלות כמו לאן הכסף מוקצה (למשל, כמה למתקנים, כמה לספורטאים, כמה לעובדי משרד התרבות הספורט וכו'). מחקרים מראים שהקשר בין הוצאות המדינה על ספורט לבין ההישגים הוא מורכב.
מח"כ דוידסון לא נמסרה תגובה.
לסיכום, הוצאת ממשלת ישראל על ספורט עומדת על כ-0.18% מתקציב המדינה. עם זאת, תקציבי הספורט של גרמניה, צרפת ויוון דומים ואף נמוכים בשיעורם מזה של ישראל. לא ניתן לעשות השוואה בינלאומית שיטתית של תקציבי הספורט, מאחר והמדדים הסטטיסטיים בוחנים הוצאה על "שירותי ספורט ופנאי", שכוללים יותר מאת תקציב הספורט לבדו. בכל מקרה, גם שיעורים אלו נמוכים מהמספרים בהם נקב דוידסון ומבחינות עבר ניתן לראות שבתחום זה ישראל מוציאה יותר מהממוצע של האיחוד האירופי. לכן דבריו של דוידסון לא נכונים ברובם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
