הלחצים עבדו, ומשרד האנרגיה החזיר בענק את חיפושי הגז והנפט בים

בן רגע, הפכה הצהרתה בת החצי שנה של שרת האנרגיה, קארין אלהרר, לפיה "בשנה הקרובה נתמקד בעתיד, בחשמל הירוק, בהתייעלות אנרגטית ובאנרגיות מתחדשות, ונשים בצד את העיסוק בהרחבת פיתוח הגז הטבעי", לאפיזודה קצרה ונשכחת. הלחצים עבדו, ומשרד האנרגיה החזיר בענק את חיפושי הגז והנפט בים לתמונה, כשהוא מזמין חברות מקומיות וגלובליות להצטרף למרוץ לקידוח הבא בשטחיה של ישראל בים.

● המרוץ לגז מחזיר אפילו את ישראל ולבנון לשולחן המשא ומתן

מאגרי הגז שכבר נמצאים בחזקתה של ישראל, יספקו את תצרוכת האנרגיה שלה עשרות שנים קדימה, בזמן שלפי התוכנית הממשלתית - בה עד כה ישראל לא טרחה לעמוד, משנה לשנה תפחת התלות במאגרי הגז, דלק פוסילי מזהם, שהפקתו כרוכה בפליטות מתאן - גז חממה אגרסיבי פי 80 מפחמן הישר אל האטמוספירה, לצד פליטות מזהמים מסוכנים לבריאות בתחנות הכוח. מאגרים חדשים, שזמן הפיתוח שלהם עלול להיערך זמן רב, יופנו ליצוא בשווקים שונים, בעידן שבו צריכת האנרגיה המזהמת צריכה לרדת בחדות כדי לעמוד ביעדי האקלים שקבעו פוליטיקאים ברחבי העולם, וכשלפי הערכות רבות וביניהן של חברת הייעוץ מקינזי, הביקוש לגז ידעתך ויחתך במחציתו עד שנת 2050.

העולם מתרכז במעבר לכלכלת אפס פליטות

כלכלנים מטילים ספק בכדאיות של קידוחים חדשים בעולם המצוי במעבר לכלכלת אפס פליטות, אך בטווח הקרוב את מחיר החלטת הפוליטיקאים ישלם הטבע המקומי. הים התיכון עשיר בבעלי חיים וצורות חיים ייחודיות: דולפינים - חלקם בסכנת הכחדה, לוויתנים, צבי ים, אלמוגים ועוד. לבעלי החיים תפקיד קריטי בשימור הסביבה האקולוגית הרגישה, והם ממלאים את חלקם בהפיכת הים ל'ספוג' הנלחם בהתחממות הגלובלית, ומסייע לבני האדם. גם חיפושי הגז והנפט עצמם, עלולים לסכן את חיות הים, בתהליך שבו גלי קול והדף חודרים באמצעות סונר לקרקעית הים, כדי לבדוק את המתרחש תחת הקרקע. כך יכולים בעלי החיים לאבד את חייהם, או לספוג פגיעות גופניות הרסניות.

ביבשת אמריקה חזו במו עיניהם בהשלכות

גם עבור יושבי החוף, הגברת הלחץ על הסביבה הימית הרגישה והפיכת הים לזירת סחר עבור כל המרבה במחיר, מעלה את הסיכון לפגיעה אקולוגית וכלכלית. קידוחי נפט וגז אינם חפים מתקלות, ויעידו על כך התושבים שחזו בתוצאות דליפת הנפט במפרץ מקסיקו, או תושבי פרו, שרק בפברואר האחרון עמדו חסרי אונים מול אלפי חביות נפט שנשפכו לאוקיינוס השקט, בסמוך ללימה. האוקיינוס הכחול הפך שחור, בעלי חיים שילמו בחייהם, דייגים בפרנסתם, וענף התיירות ביכולתו להציע טבע שוקק חיים למבקרים.

למרות ששרת האנרגיה קפצה בשמחה על ההזדמנות להפוך את הים לזירת מסחר בגז ובנפט בעידן שבו העולם דווקא נדרש לפנות לכיוון של הפחתה דרסטית של השימוש באותם דלקים מזהמים והרסניים לאקלים, ממשלתה לא טרחה עד היום לאשר ולתקצב את חוק התלמ"ת (התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן), שתכליתו לשפר את יכולתה של ישראל להתמודד עם אסון נפט או קונדנסט (תוצר לוואי של תעשיית הגז) לחופיה.

בחוק ההסדרים האחרון, במסגרתו נלחמו השרים לשלב רפורמות שונות, לא היה קול או זכר לתוכנית כה קריטית בעידן שבו הטבע הופך לכלי מניב מזומנים עבור חברות ענק. אותה תוכנית, מתעכבת ותקועה מאז שנת 2008, ואפילו אסון הזפת שהתרחש לפני כשנה - לא הצליח לעורר את הפוליטיקאים כדי לקדמה בבהילות. אילו יקרה אסון, ספק אם יאלצו אותם פוליטיקאים או פקידי ממשל חרוצים לעמוד מול התושבים ולהסביר כיצד היה טבע ואיננו עוד, והאם אותו מרוץ שהואץ בשנת 2022 בעצימת עיניים סביבתית, הצדיק מחיר שעלול להיות כבד.