בחינת נתוני ההעסקה בשנת 2020 מגלה כי שיעור הייצוג של קבוצות שונות בחברה כמעט שלא השתנה מאז 2015, כך גם בכל הנוגע לפערי שכר, בדגש על פערים מגדריים, וחלקם אף גדל. מדוח מדד הגיוון שהגישה נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא, לשרת הכלכלה והתעשייה האלופה (במיל') אורנה ברביבאי, עולה כי למרות ההצהרות והכוונות הטובות, לא חלו תמורות משמעותיות במשק בנושאים אלה. דוח הגיוון בוצע בשיתוף הלמ"ס ואוניברסיטת תל אביב.
כך למשל, פערי השכר המגדריים במשק הישראלי נותרו גבוהים במהלך שש השנים האחרונות ברוב ענפי המשק. מהדוח עולה כי נשים כמעט שלא ראו שינוי בפערי השכר שלהן בהשוואה לגברים. עוד עולה כי פערי השכר המגדריים במשרדי הממשלה גדלו בשש השנים האחרונות: הפער בין שכר הגברים לשכר הנשים ללא תואר אקדמי (יצוין כי הכוונה באופן כללי, ללא התייחסות למקצוע ותפקיד מסוים) עלה מ-22% ל-34%. בשנת 2020 נשים עדיין מרוויחות בין 55% (ייצור טקסטיל והלבשה) ל-80% (בשירותים פיננסים, משפטים וחשבונאות) משכר הגברים, כפי שהיה בשנת 2015.
עם זאת, מהדוח עולה כי בשש השנים האחרונות שולבו בשוק העבודה בעיקר נשים ללא השכלה אקדמית מקבוצות הגיוון - יותר מאשר נשים עם השכלה אקדמית, ויותר מאשר גברים מאותן קבוצות: מלבד נשים מהחברה הערבית, בכל קבוצות הגיוון, יש עלייה שייצוג נשים ללא השכלה אקדמית במספר רב של ענפים.
בכל הנוגע לייצוג קבוצות שונות בחברה, מהדוח עולה כי ייצוגם של בני החברה החרדית עלה במה שמוגדר כ"ענפי יוקרה", וייצוגם של בני החברה הערבית עלה בתחום הצווארון הכחול. בקרב יוצאי אתיופיה נראה כי אלה ממשיכים להיות מרוכזים במספר מצומצם של ענפים, ולאורך שש השנים שבחן המדד, הם לא השתלבו בענפים נוספים.
יש לציין כי בענפים המשלמים את השכר הגבוה במשק ישנן עליות בייצוג אותן קבוצות גיוון מדוברות, ויש להעריך כי מדובר בחברות הייטק הדוגלות בשילוב ורואות בכך ערך. עם זאת, הדוח מראה כי גם בהינתן עובדה זו, בכל הנוגע לפערי שכר, אלה נותרו כמעט זהים לכשהיו בשנת 2015. בענפי המחשבים למשל, נשים מהחברה החרדית עדיין מרוויחות 50% משכר העובדים היהודים שאינם מהחברה החרדית.
עלייה בייצוג עובדים ועובדות בגיל 45 ומעלה בהייטק
נקודה מעניינת נוספת בדוח, נוגעת לגיל ולמגדר. מדוח הגיוון עולה כי בקרב נשים בגיל 45 ומעלה, בדגש על כאלו ללא השכלה אקדמית, נמצא השיפור הרחב ביותר - בענפים שהוגדרו כמידע ותקשורת, ובמסחר ובייצור. עוד עולה מהדוח כי צמצום בפערי השכר המגדריים נמצא בקרב נשים אקדמאיות בגיל 45 ומעלה. בענפי ההייטק - תכנות ומחשבים, המוכרים כמי שמשלמים שכר מהגבוהים במשק ושבהם היה ייצוג חסר של עובדים מבוגרים, נמצאה עלייה בייצוג של עובדים ועובדות בגיל 45 ומעלה, בין אם הם אקדמאים או לא.
המדד בוחן ענפים שונים הכוללים כ-50% מהמעסיקים בישראל, המסתכמים כ-1.5 מיליון עובדים. המדד בוחן קבוצות בהן - נשים באופן כללי, בני ובנות החברה הערבית, יוצאי ויוצאות אתיופיה, בני ובנות החברה החרדית, וגברים ונשים בגיל 45 ומעלה.
תגובות: "ממצאי הדוח אינם מספקים"
שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה (במיל') אורנה ברביבאי, מסרה כי "ממצאי הדוח, המצטרפים לנתונים אודות הפערים בחברה הישראלית ובשוק העבודה, אינם מספקים, למרות הגידול היחסי בייצוג אוכלוסיות בשוק העבודה. קבוצות אוכלוסייה רבות מודרות מתעסוקה איכותית ופערי השכר המגדריים עדיין גדולים. בשנה האחרונה יצרנו מסלולים רבים לשילוב מגוון אוכלוסיות במשרות איכותיות במטרה לייצר שינוי במודעות, בשותפות המעסיקים ובהשמה בשוק העבודה".
נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא, מסרה כי: "ישנה חשיבות רבה ביצירת משק שבו ישנו ייצוג והשתלבות של כל קבוצות האוכלוסייה, בכל הדרגות והמשרות ללא פערי שכר. רק כאשר נעבוד כולנו ביחד ובשיתוף פעולה, נוכל להפוך את הגיוון התעסוקתי למובן מאליו ולהטמיע את ערך השוויון בשוק התעסוקה. מדד הגיוון מוסיף להתפתח, להעמיק ולהשתכלל. אני מאמינה כי מדד הגיוון והקמתו של המחוון המקוון, אשר יאפשר גישה נוחה וקלה לנתונים, יסייעו לזהות בקלות רבה יותר את הבעיות הרוחביות בייצוג ובשכר הקיימות בענפי הכלכלה השונים ויהוו כלי חשוב ועיקרי לביסוס מדיניות שוויונית ומגוונת בשוק העבודה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
