האם 40% מההוצאה של משק בית מופנית לדיור?

כמה מוציא משק בית ממוצע על דיור? תלוי איך סופרים, אבל לא 40% • המשרוקית של גלובס

אלי כהן, הליכוד, השיטה, גלי ישראל, 15.6.22 / צילום: איל יצהר
אלי כהן, הליכוד, השיטה, גלי ישראל, 15.6.22 / צילום: איל יצהר

העלייה החדה במחירי הדיור - 16.3% תוך שנה אחת בלבד - מביאה לכך שכולם מדברים על הבעיה ועל הדרכים לפתרונה. כשח"כ אלי כהן מהליכוד נדרש לסוגיה הוא תקף את הפתרונות שמוצעים כעת על ידי הממשלה, וגם הדגיש עד כמה מדובר בנושא קריטי עבור הישראלי הממוצע. "סוגיית הנדל"ן מהווה 40% מההוצאה של משק בית ממוצע במדינת ישראל, כלומר, זוהי ההוצאה הגדולה ביותר…", הוא אמר לאיציק מצרפי ברדיו גלי ישראל.

הטענה שההוצאה על נדל"ן מהווה את החלק הגדול ביותר מסך הוצאותיו של משק בית ישראלי לא נשמעת מפתיעה במיוחד (ונחזור אליה בהמשך), אבל האם אכן מדובר ב-40% מסך ההוצאות? מסקר הוצאות משק בית האחרון שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושנערך ב-2018 (ישנו סקר שנערך בשנת 2019 אך ממצאיו טרם פורסמו) עולה כי סעיף הדיור מהווה רק 24.8% מסך ההוצאה הממוצעת של משק הבית בישראל. בלמ"ס מכלילים בתוך הסעיף הזה: מיסים ממשלתיים, שכר דירה חודשי, צריכת שירותי דיור והוצאות דיור אחרות. אז מדוע כהן מדבר על 40%? כשפנינו אליו כדי לברר אם הוא כלל בתוך ההוצאות הללו גם סעיפים נוספים, שלא נכללים בחישוב של הלמ"ס, הוא לא פירט או הפנה למקורות, ורק מסר כי הוא מדבר על "כלל ההוצאות" שנוגעות לדיור.

 
  

בבדיקה שלנו מצאנו נתון נוסף שייתכן שראוי להיכלל בחישוב והוא סעיף "פרעון המשכנתה". בלמ"ס מתייחסים למשכנתה בדומה לכל הלוואה פיננסית אחרת, ולכן היא נכללת תחת "סעיפי חיסכון", אך אפשר גם לטעון כי מדובר בהוצאה משמעותית הקשורה באופן ישיר לנדל"ן. אם נעשה זאת, ונוסיף אותה לחישוב, נגיע לנתון שלפיו ההוצאה של משק הבית הממוצע על דיור עומדת על 31.2%. עדיין לא 40% אך כבר קרוב יותר. אגב, חשוב לציין כי באופן כללי, הדרך שבה מתייחסים בלמ"ס לסעיף "צריכת שירותי דיור" היא באמצעות חישוב של "הוצאה זקופה". כלומר, גם אם משפחה מתגוררת בדירה שבבעלותה, ואין לה הוצאות שכירות (או משכנתה), עדיין מחושבת ההוצאה התיאורטית שהייתה נדרשת ממנה כדי לשכור את הדירה (או התשלום שהיא הייתה יכולה לקבל מהשכרת הנכס).

ואם נחזור לחלק השני בדבריו של כהן, הרי שכאן הוא כבר צודק. ניתוח של כלל נתוני הסקר, בשילוב עם ניתוח הכנסות והוצאות משקי בית לפי עשירונים שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודש יולי 2021, מראה כי ההוצאה על דיור אכן מהווה את הנתח הגדול ביותר מתוך כלל ההוצאות של משק בית ממוצע בישראל. אחריו בתור נמצאים סעיפי תחבורה ותקשורת (20%) ומזון (17%).

מילה טובה לאלי כהן: אם אנחנו כבר עוסקים בכהן ובאמירות שלו על נדל"ן ננצל את ההזדמנות כדי לציין לחיוב את העובדה שאחרי שבבדיקה קודמת, לפני כשלושה שבועות, הצבענו על טעות בדבריו, לאחרונה הוא התייחס שוב לסוגיה והפעם דייק. בבדיקה הראנו כי טענתו לפיה ב"ארבע שנים של כחלון כשר אוצר מחירי הנדל"ן ירדו ב-2%", אינה מדויקת, וכי במהלך השנים הללו המחירים דווקא עלו (ב-13.6%). בשבוע שעבר, כשהח"כ עסק שוב בסוגיה במהלך ראיון לכאן ב', הוא לא חזר על הטענה לגבי הקדנציה כולה, והסתפק בכך ש"היו תקופות (תחת כחלון ונתניהו) שאפילו הייתה ירידה של 2% (במחירי הנדל"ן)".

בשורה התחתונה: דבריו של כהן חצי נכונים. לפי נתוני הלמ"ס סעיף הדיור מהווה כ-25% מהוצאות משק בית ממוצע, ולא 40%. אם נוסיף אליו את סעיף פירעון המשכנתא נגיע ל-31%. עם זאת, בהתאם לדבריו של כהן, זה אכן נתח ההוצאה הגדול ביותר עבור משק בית בישראל.

תחקיר: טלאור שמש

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: אלי כהן
מפלגה: הליכוד
תוכנית: השיטה, גל"צ
ציטוט: "סוגיית הנדל"ן מהווה כ40% מההוצאה של משק בית ממוצע במדינת ישראל, כלומר, זוהי באמת ההוצאה הגדולה ביותר"
תאריך: 15.6
ציון: נכון ברובו

בחודש יוני האחרון הציגו משרד הבינוי והשיכון יחד עם משרד הפנים את תוכנית הדיור הממשלתית , שכוללת הגדלת היצע הדירות, וזאת בנוסף לתוכנית "דירה בהנחה" שמציעה לזכאים דירות בעלות מסובסדת. תוכניות אלו באות בתקופה בה מדד מחירי הדירות עולה באופן עקבי כבר חודשים רבים. בהקשר זה נשאל ח"כ מהליכוד, אלי כהן, שר הכלכלה לשעבר, בתכנית השיטה בגלי ישראל, על דעתו בנושא. כהן, שטען שהתכניות נועדות לכישלון כי "אין יד מכוונת" וכי "הקואליציה רק עסוקה בהשרדות", הסביר את חשיבות הטיפול בסוגיה על ידי הנתון הבא: "סוגיית הנדל"ן מהווה 40% מההוצאה של משק בית ממוצע במדינת ישראל, כלומר, זוהי ההוצאה הגדולה ביותר…".

מ סקר הוצאות משק בית האחרון שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושנערך ב-2018 (ישנו סקר שנערך בשנת 2019 אך ממצאיו טרם פורסמו) עולה כי סעיף הדיור, הכולל: מיסים ממשלתיים, שכר דירה חודשי, צריכת שירותי דיור והוצאות דיור אחרות, מהווה 24.8% מסך ההוצאה הממוצעת של משק הבית בישראל.

סעיף צריכת שירותי דיור, כפי שמחושב על ידי הלמ"ס, הוא הוצאה זקופה. כלומר, עבור אנשים הגרים בדירה בבעלותם ואינם משלמים שכר דירה, מחושב שכר הדירה החלופי שהיו יכולים לקבל אם היו משכירים את הנכס. החישוב נעשה בהלימה עם דירות שוות גודל באותם יישובים או באזורים דומים בארץ.

תחת ,דיור" הלמ"ס לא את פרעון המשכנתא, אלא מתייחסת למשכנתא כסעיף הוצאה הקשור לדיור, אלא מחשבת אותה תחת "סעיפי חיסכון". כלומר, משכנתא ההיא הלוואה פיננסית, שיכלה להיות גם עבור מוצר אחר כמו רכב או עסק. עם זאת, מדובר על הוצאה הקשורה באופן ישיר לנדל"ן ולכן החלטנו להוסיף אותה לחישוב. הוספה של נתון זה מביאה אותנו כבר ל-31.2% בממוצע מסך ההוצאות.

פנינו לח"כ כהן כדי להבין מה הוא הכליל תחת המילים "סוגיית הנדל"ן" שהביא אותו לנתון של 40% ותשובתו הייתה פשוטה: "כלל ההוצאות". מכיוון שתחזוקת בית וחשבונות כמו ארנונה, מים וחשמל, משלם גם מי שגר בדירה בבעלותו וגם מי שמשכיר דירה, ההשוואה המתבקשת היא זו שנערכה בפסקה הקודמת.

עם זאת, לגבי החלק היחסי של הדיור מסך הוצאות משק הבית, כהן דווקא צודק. ניתוח של כלל נתוני הסקר, בשילוב עם ניתוח הכנסות והוצאות משקי בית לפי עשירונים שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודש יולי 2021, מראה כי אכן מדובר בהוצאה הגבוהה ביותר. ההוצאות הבאות בתור הן תחבורה ותקשורת (20%) ומזון (17%).

לסיכום ,סעיף הדיור כפי שמופיע בנתוני הלמ"ס מהווה 25% מהוצאות משקי הבית בישראל ועולה ל-31% אם מוסיפים לו את סעיף פירעון המשכנתאות, אך לא מגיע ל-40% כפי שטען ח"כ כהן. עם זאת, בהחלט מדובר בהוצאה התופסת את החלק היחסי הגבוה ביותר מבין הוצאות משקי הבית. לכן דבריו של כהן נכונים ברובם.