תעשיית הסייבר מחכה לביידן: מקווה להקלות ביצוא אחרי הביקור

חברות סייבר התקפי בישראל וגורמים במשרד הביטחון מקווים לשכנע את צמרת הממשל האמריקאי להקל את הגבלות היצוא, שהחלו לאחר פרשת התחקירים על NSO • ברקע, הזעזועים בענף נמשכים לאחר ששניים ממייסדי קוואדרים מכרו מניות בחברה

נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, והיועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן / צילום: Associated Press, Doug Mills
נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, והיועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן / צילום: Associated Press, Doug Mills

הזעזועים בענף הסייבר ההתקפי הישראלי נמשכים. אחרי סגירת חברת הרוגלות נמסיס בחודש אפריל וסגירת חטיבת הסייבר ההתקפי של קוגנייט ביוני, גם שניים ממייסדי קוואדרים (Quadream) - אחת המתחרות הגדולות של NSO - מכרו מניות בחברה.

מדיווח באתר המודיעין הצרפתי Intelligence Online עולה כי גיא גבע ונמרוד רינסקי, מכרו בתחילת חודש יוני מניות לשורה של אנשי סייבר ישראלים. המייסד השלישי, אילן דבלסטין, נותר בעל המניות המרכזי בקוואדרים.

משרד הביטחון ממשיך להגביר לחצים

סכום המכירה לא פורסם, אך ככל הידוע קוואדרים - כמו גם מתחרותיה הישראליות NSO וקנדירו - נמצאות תחת לחץ הולך וגובר מצד אפ"י (אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון). במשרד עצמו לוחצים שלא למכור תוכנות רוגלה למדינות שאינן נמצאות ברשימה חדשה ומצומצמת של מדינות מורשות - רובן ככולן מדינות דמוקרטיות ומערביות.

קוואדרים, שמבקשת למכור את המערכות שלה למדינות ערביות כמו מרוקו ובחריין, פיתחה מערכת סייבר התקפית עבור רשויות ביטחון, המתמחה במכשירי אייפון. בדומה לפגסוס של NSO, גם התוכנה של קוואדרים, המכונה Reign, מותקנת מרחוק על גבי הטלפון ומסוגלת לשאוב ממנו את כל תכולתו - התכתבויות וואטסאפ, שיחות טלפון ופגישות המתועדות במצלמת הטלפון ובמיקרופון.

בשונה מ-NSO, קוואדרים פועלת באופן ייחודי וסודי בהרבה. NSO פעילה בישראל ומוכרת מכאן את מוצריה, מחזיקה באתר אינטרנט ומנהליה מתראיינים מדי פעם בתקשורת. לעומת זאת, מנהליה של קוואדרים שומרים על חשאיות מרבית.

החברה, שממוקמת ברמת גן, פועלת תחת פיקוח אפ"י ומשתפת פעולה עם משרד מכירות בקפריסין באמצעות שותפות עם חברת אינריץ’ (InReach), אשר החזיקה במניות קוואדרים הישראלית. על פי בדיקת גלובס, אינריץ’ מכרה את כל מניותיה בקוואדרים מאז אוגוסט האחרון.

הגבלת היצוא למדינות דמוקרטיות פוגעת בשוק

כאמור, הלחץ בקרב חברות הסייבר ההתקפי הישראליות גובר בשל חוקי הפיקוח הנוקשים של אפ"י, אשר מגביל את מספר המדינות בעלות הפטור להוצאת רישיון שיווק. הרשימה מונה 38 מדינות דמוקרטיות במערב אירופה, בצפון אמריקה וכן מדינות דמוקרטיות באסיה והפסיפיק, דוגמת אוסטרליה, קוריאה הדרומית ויפן.

לטענת החברות, משרד הביטחון כמעט לא מאשר עסקאות סייבר התקפי עם מדינות בדרום אמריקה, באפריקה, באסיה ובמזרח התיכון - חלק הארי של שוק היצוא בתחום. להגבלות המתמשכות יש אפקט שלילי על שוק הסייבר הישראלי, שהביא לסגירה של כמה חברות ולפגיעה בהכנסותיהן של עוד רבות אחרות - כמו NSO, קנדירו וקוואדרים.

על פי הערכות, המדיניות החדשה של משרד הביטחון היא תוצר של מכבש לחצים מצד הממשל האמריקאי. מכבש זה החל לאחר פרשת התחקירים על NSO שפורסמו לפני שנה בתקשורת העולמית, והגילויים כי רוגלות החברה הישראלית פעלו גם נגד אזרחים אמריקאים וגופי תקשורת ברחבי העולם.

על מנת למנוע את התייבשותה של תעשיית הסייבר ההתקפי הפרטית מחד, שקיומה חשוב לביטחון המדינה, ומאידך כדי למנוע מבוכה לאומית מצידן של חברות סייבר פרטיות, הגו במערכת הביטחון תוכנית להקמת חברה ממשלתית. חברה זו הייתה אמורה לעבוד במודל המזכיר את זה של רפאל או התעשייה האווירית, ולרכז מערכות תקיפה וחולשות מעולם הסייבר. כלומר, קוד תוכנה המספק מידע על פרצות במערכות הפעלה של טלפונים ניידים ואפליקציות. אם תרצו, מעין חברת NSO ממשלתית.

הרעיון ירד מהפרק לפני מספר חודשים הן בגלל החשש מזיהוי מערכות וכלי תקיפה פרטיות כממשלתיות, והן מחוסר רצון לבצע הלאמה של תעשייה פרטית המעסיקה אלפי עובדים בישראל.

כעת, חברות הסייבר ההתקפי מצפות כי משרד הביטחון יסייע להן בעת ביקורו של נשיא ארצות הברית, ג’ו ביידן, שיגיע לישראל באמצע החודש. ביידן צפוי להביא איתו פמליה ביטחונית ובראשה היועץ לביטחון לאומי ג’ייק סאליבן. בין דיונים על היחסים עם סעודיה ועל הגרעין האיראני, מקווים בחברות הסייבר, יחד עם גורמים במשרד הביטחון, לשכנע את צמרת הממשל האמריקאי להפחית את הלחץ על החברות.

מטרה מבחינת החברות היא לקבל אישור לחתום על הסכמים עם מדינות שונות, גם כאלו שנמצאות בהסכם שלום עם ישראל, לרבות איחוד האמירויות, בחריין ומדינות באפריקה ובאמריקה הלטינית שאינן מהוות סיכון ביטחוני לישראל ואינן נחשבות לדיקטטורות באופן מובהק.

גם מקורבים לחברת NSO, למשל, יודעים היטב שללא ברכת הבית הלבן, יהיה קשה להוציא לפועל את כוונת החברה להימכר לחברה האמריקאית L3Harris, חברת ציוד ביטחוני מפלורידה שאיתה היא מנהלת משא ומתן למכירה בשבועות האחרונים.

לאחר שבחודש שעבר נחשפו המגעים שהתקיימו בין שני הצדדים, גורם בכיר בבית הלבן הביע דאגה בפני הוושינגטון פוסט מכך שיצרנית רוגלת פגסוס הישראלית עושה צעדים לקראת הפיכתה לחברה אמריקאית.

החברה הישראלית, לצד קנדירו, נכנסה כזכור בחודש נובמבר האחרון לרשימה השחורה של משרד המסחר האמריקאי ואם לא תצא משם בברכת הממשל בביקור הנוכחי, עסקת המכירה הנוכחית תיקבר קבורת חמור. במשרד הביטחון ובכמה מחברות הסייבר ההתקפי מקווים כי הממשל האמריקאי ישנה את גישתו, כפי שהמדיניות כלפי הממשל הסעודי התהפכה מקצה לקצה.

בין סעודיה לגרעין: הסייבר עשוי להתמסמס

התקופה האחרונה הייתה מורכבת מאוד מבחינה מודיעינית ובתעשיית הסייבר ההתקפי בישראל מקווים כי זה ישמש לטובתם.

בתקופה זו נעשה שימוש ברוגלות כאלה ואחרות באיתור גורמים עויינים ברחבי העולם, ובחברות מצפים שבמשרד הביטחון יבינו שהכחדת ענף הסייבר ההתקפי הישראלי, פירושה אובדן יכולות מקומיות ועידוד הוצאת כלי תקיפה וחולשות מודיעיניות לחו"ל, כפי שקורה לא אחת בשנים האחרונות.

בתרחיש מחמיר בו הענף הישראלי יוכחד, כוחות הביטחון שנאלצים לעשות שימוש ברוגלות למלחמה בטרור, ייאלצו להסתמך על גורמים זרים שאינם פועלים תחת הפיקוח הישראלי. הנושא אמור להיות מספיק חשוב כדי לעלות לשולחן הדיונים, אך ייתכן שבין סעודיה להסכם הגרעין עם איראן, לנשיא ביידן ולראש הממשלה יאיר לפיד יהיו סיבות טובות מאוד שלא לדון בעניין.