שוק העבודה | פרשנות

האם ההתפטרות השקטה בכלל קיימת? 3 הערות על הטרנד הכי מדובר בשוק העבודה

סרטון קצר בטיקטוק העלה לשיח הציבורי את תופעת ההתפטרות השקטה, בה אנשים לא מתפטרים אבל במקביל לא עושים מעל למצופה • התופעה הציתה אינספור כתבות, ניתוחים וטורי דעה • האם הטרנד חדש, ומה המשמעות הרחבה שלו לשוק עבודה?

אם מישהו מבצע את מה שמוטל עליו, איך זו בדיוק התפטרות? / צילום: Unsplash
אם מישהו מבצע את מה שמוטל עליו, איך זו בדיוק התפטרות? / צילום: Unsplash

מדהים מה שסרטון בטיקטוק יכול לעשות. בחודש יולי העלה צעיר בשם זייד קאן סרטון על רקע רחובות ניו יורק, שמספר על מונח בו נתקל: ההתפטרות השקטה. "אתה לא ממש מתפטר מהעבודה, אבל אתה נפטר מהרעיון של לעשות מעל ומעבר. אתה עדיין ממלא את החובות שלך, אבל כבר לא קונה את המנטליות של תרבות ה־Hustle ולפיה העבודה חייבת להיות חייך. היא לא חייבת, והשווי שלך כבן אדם לא מוגדר לפי העבודה שלך". 

בלי התראה מראש ובלי מחאות: הכירו את גל "ההתפטרות השקטה" ששוטף את העולם
הקפיטליזם ועונשו: ההתפטרות השקטה ובקצב הטיקטוק

אין כאן מניפסט ארוך במיוחד, ובכל זאת ההתפטרות השקטה זכתה בחודש האחרון לאינספור כתבות, ניתוחים וטורי דעה. "פיננשייל טיימס", למשל, חילק עצות למתפטרים שקטים. כדאי להעביר את הזמן במשרדי החברה במקום להיעלם בעבודה מהבית.

כמו שרבים העירו, זה מונח קצת מקומם. אם מישהו מבצע את מה שמוטל עליו, איך זו בדיוק התפטרות? אולי גם זה חלק מההסבר לעיסוק הנרחב בנושא. אבל, האם ההתפטרות השקטה היא תופעה אמיתית? ואם כן, האם היא דבר חדש? ומה בכלל המשמעות שלה?

האם יש התפטרות שקטה?

העובדה שלא כולם נותנים מעל ומעבר בעבודה היא דבר ידוע. יש מי שמתלהב ומוצא תחושת שליחות, יש מי שרוצה להתקדם, יש מי שעבורו העבודה היא רק עבודה, ויש מי שרוצה להחתים שעון. כתבו על זה סיטקומים.

נכון, אחרי שנתיים פלוס של קורונה, טשטוש גבולות בין הבית לעבודה, ולא מעט לחץ, הגיוני שהרעיון של הורדת הילוך יעורר עניין. אבל מה העדויות שזה אכן קורה? אחד הנתונים העיקריים שמצוטטים בהקשר הזה מגיע מדוח גאלופ, שמראה כי מעורבות העובדים נמצאת בירידה. ואכן, אחרי שיא של 36% בשנת 2020 הגיע היפוך, ושיעור העובדים המעורבים בעבודה בארה"ב ירד בתחילת 2022 ל־32% בלבד. יש כאן משהו.

אבל העניין הוא ש־32% זה פחות או יותר איפה שהמספר עמד ב־2015. למעשה, מתחילת שנות האלפיים ועד 2015, שיעור מעורבות העובדים עמד פחות או יותר על 30%. כלומר פחות מהמעורבות שלהם כרגע.

ואמריקה, מסתבר, היא בכלל שיאנית מעורבות העובדים. בעולם כולו, לפי הדוח האחרון, מעורבות העובדים עמדה ב־2021 על 21% בלבד - קרוב לשיא שנרשם בשנת 2019 ועמד על 22%.

בשורה התחתונה: לפי גאלופ יש בארה"ב ירידה מסוימת במעורבות העובדים. האם זה מעיד על גל התפטרויות שקטות? שאלה טובה.

אולי זה פשוט עניין של גיל

נניח שההתפטרות השקטה היא תופעה אמיתית, ויותר אנשים מבקשים למתוח קו הפרדה בין העבודה לשאר החיים. כאמור, זה נשמע הגיוני.

אבל יש עוד טענה שמוזכרת, והיא שההתפטרות השקטה מאפיינת את דור ה־Z. כלומר, את בני העשרים ומשהו שנולדו אחרי 1996 - ואולי גם את חלק מבני ה־Y, שמבוגרים מהם.

"נראה שהטרנד מעוצב בידי שינויים דוריים, כשעל רקע המגפה עובדים מדור ה־Z וה־Y מטילים ספק בתרבות ה־Hustle באמריקה התאגידית", קבעו ב-Axios. במגזין .Inc הציעו "4 דרכים להימנע מכך שעובדי דור ה־Z שלך יתפטרו בשקט". למשל: להקשיב להם.

האם יש כאן שינוי דורי? לא כולם משוכנעים. הבלוגר הוותיק קווין דראם טוען שיכול להיות שבני דור ה־Y וה־Z אכן לא מרוצים מהאיזון בין העבודה לחיים. "אבל כך גם היו הבומרים, שהפכו את 'איזון עבודה/חיים' למנטרה בשנות ה־70. דור ה־X עשו אותו הדבר בשנות ה־90. ועכשיו דור ה־Y עושים את זה. ברוכים הבאים למקום העבודה, חבר'ה".

ובאמת, חיפוש זריז מוביל לחשד שהיינו בסיפור הזה, ושגם אז היה נדמה שמדובר בדור חדש ששובר מוסכמות. למשל, בני דור ה־Y, שנולדו בין 1980 ל־1996. "בעוד ששאר האומה מתייסרת בגלל משקל עודף, נראה שבני דור ה־Y תמיד בחדר כושר", הכריזה כתבת השער של מגזין פורצ'ן במאי 2007, שעסקה בשאלה איך למשוך את העובדים המקועקעים בני העשרים ומשהו של אותה תקופה, שאולי "לא בעניין של 'עבודה'". אחת המרואיינות סיפרה על שיחה עם סמנכ"ל כספים מניו יורק. "הוא אמר לי 'אני לא יכול למצוא אף אחד שיהיה מוכן לעבוד 60 שעות בשבוע. את יכולה לדבר איתם?'".

מגזין פורצ'ן, יוני 2007
 מגזין פורצ'ן, יוני 2007

עוד לפני בני דור ה־Y, התייצב במשרד דור ה־X, ילידי 1965 עד 1980. "הם מעדיפים לטפס בהימלאיה מאשר בסולם התאגידי", קבעה כתבת שער של 'טיים' מ־1990. "בני העשרים ומשהו מרגישים משיכה בכיוונים מנוגדים, של לעשות כסף ולעשות טוב, אבל מסרבים להתחייב בלהט לאחד מהם", קבעה הכתבה. "הם דוחים את שבוע העבודה של 70 שעות כשיגעון יאפי, באותה מידה שהם נרתעים מעוד מהפכה חברתית".

מגזין טיים, יולי 1990
 מגזין טיים, יולי 1990

בקיצור, סיפור ההתפטרות השקטה מציף דילמה אנושית חשובה, שיש בה גם רצון לפלס דרך משלך בחיים, שיש בה עוד, מעבר לימים ארוכים במשרד. אבל לא בטוח שזה חדש. ולמען האמת, גם את התובנה הזאת כבר הציעו. ייתכן, לפי פורצ'ן, שבדור ה־Z התפתחות הזאת הקדימה להגיע. "מסיבות שונות, עובדים לא מרוצים תמיד מצאו דרכים להתנתק ממקום העבודה ועדיין לקבל משכורת". כך קובעת כתבה של ה־BBC שמוסיפה בצדק שעדיין אפשר לתהות מה הפופולאריות של המונח אומרת על התרבות כרגע.

ואולי זו הכלכלה, טיפשון

אם כבר חזרנו לשנות התשעים, כדאי להזכיר עוד משהו, חוץ מחולצות פלאנל. 'זו הכלכלה, טיפשון', קבעה סיסמת הבחירות של קלינטון מ־1992. ברקע הדיון על 'ההתפטרות השקטה' קיימות עוד נסיבות יוצאות דופן, מעבר למגפה. לא רק ששוק העבודה השתקם משיא הקורונה, אלא שבחלק מהענפים, בייחוד בתחתית הסולם, נרשם מחסור חריף בעובדים. זה גם הרקע ל'התפטרות הגדולה' ב־2021, שכללה פרישה מוקדמת של עובדים מבוגרים, אבל בדיעבד נראה שתיארה בעיקר עובדים שניצלו את המחסור בכוח־אדם ואת חסכונות הקורונה, כדי להשתדרג.

מחקר עדכני לאוגוסט 2022, של הכלכלנית אליזה פורסיית' מאוניברסיטת אילינוי באורבנה־שמפיין ועמיתיה, מראה כי המחסור בעובדים הביא בשנתיים אחרונות את המעסיקים להוריד את דרישות הקבלה, והגדיל את יכולת העובדים לטפס בסולם. "הירידה בתעסוקה במקצועות עם שכר נמוך וכישורים נמוכים משקפת כנראה את העובדה שעובדים שהועסקו בענפים האלה מוצאים עבודות יותר טובות", הם קובעים.

 
  

כל אחד מאיתנו חי את המיקרו ולא את המאקרו, אך ברקע ההחלטות לקבוע מחדש גבולות בעבודה או להחליף עבודה, עומדות לא רק מחשבות קיומיות בימי הסגרים, אלא גם העובדה ששוק התעסוקה חזק ביותר. זה מגדיל את יכולת המיקוח של העובדים, ולא רק בתחתית הסולם, אלא גם בהייטק, לפחות עד לא מזמן. אנחנו לא רגילים לשוק עבודה כזה, עד שכל תופעה־נלווית זוכה לתווית משלה.

העניין הוא ששוק התעסוקה חזק גם ואולי בעיקר בזכות התערבות הממשלות והבנקים המרכזיים, שהזרימו סכומי עתק לכלכלה - ובדרך גרמו גם לאינפלציה. בינתיים, הבנקים המרכזיים פתחו במהלך העלאות ריבית, במטרה להשתלט עליה. ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב, הבהיר לפני שבוע שמבחינתו, המצב חייב להשתנות. "שוק העבודה חזק במיוחד, אבל בבירור יצא מאיזון, עם ביקוש לעובדים שחורג משמעותית מהיצע העובדים הזמינים". פאוול מתכוון להמשיך ולהעלות ריבית, בניסיון לקרר את הכלכלה, מה שיוביל ל"כאב", וגם "להתרככות" של שוק העבודה. במצב כזה, ייתכן שההתפטרות השקטה תהפוך לטרנד מדובר הרבה פחות.