לאחר הפגישה עם לפיד: האיחוד בין מפלגת העבודה למרצ לא התקדם

פחות משעה לאחר שהחלה, הסתיימה פגישתם של ראש הממשלה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד עם יו"ר העבודה מרב מיכאלי ויו"ר מרצ זהבה גלאון ללא התקדמות בדרך לאיחוד שתי הרשימות - העבודה ומרצ. הפגישה שהתקיימה בביתו של לפיד התקיימה באווירה טובה לדברי כל הצדדים אך על השולחן לא עלתה נוסחת הקסם שתשכנע את מיכאלי לחזור בה מעמדתה נגד איחוד המפלגות בבחירות הקרובות.

לגלובס נמסר כי שלוש המשתתפים הגיעו מצוידים בסקרים שמבקשים לחזק את עמדתם - לפיד בעד האיחוד, מיכאלי נגד וגלאון שמוכנה לאיחוד אך לא דוחפת אותו. בסקרים שהציגה מיכאלי נראה כי אין כל יתרון לגוש המרכז שמאל באיחוד וכי במצב כזה המפלגות יאבדו מנדט אחד למשותפת ומנדט אחד לטובת כחול לבן בעוד הגוש עצמו לא יגדל. הרמז על השולחן ללפיד היה ברור: גם אם נתאחד, יש עתיד לא תרוויח ולא תגדל כתוצאה ממנו.

בעוד לפיד ביקש מהשתיים לפעול כדי לשמר את הישג המרכז שמאל בבחירות האחרונות בהקמת ממשלה ובהדחת בנימין נתניהו, מיכאלי הזכירה כי באיחוד האחרון בין מרצ לעבודה המפלגות השיגו יחד 7 מנדטים בלבד, בזמן שנתניהו הרכיב ממשלה. השלושה הסכימו כי ישובו לדבר לאחר "חשיבה", אלא שהזמן קצר ונראה שאיחוד לא באופק. בפגישות שנערכו ללא לפיד בין נציגי העבודה למרצ בחתימה על הסכם עודפים משותף, הסכימו נציגי המפלגות כי איחוד כעת לא ישרת את המפלגות אך יש לעבוד לאחר הבחירות על איחוד ארוך טווח.

עד להגשת הרשימות ביום רביעי הקרוב יידרש לפיד כדי להשיג את האיחוד שהוא רוצה בו או להציג סקרים שמראים שאחת המפלגות בוודאות לא עוברת את אחוז החסימה (לא סביר שיקרה) או להציע למיכאלי הצעה שלא תוכל לסרב לה. אך הסיכויים כאמור קלושים עד לא קיימים. לפיד מעוניין באיחוד של שתי המפלגות כדי לגדול על חשבונן ולצמצם את הפער מול הליכוד וכמובן גם כדי להותיר את גנץ הרחק מאחור עם המחנה הממלכתי.

הסנטימנט של מצביעי השמאל תומך באיחוד, ולכן גלאון מוכנה לשתף פעולה עם לפיד עד למועד הגשת הרשימות, מיכאלי חוששת לעשות את זה כדי לא לייצר "מומנטום" סוחף לטובת תרחיש שהיא מתנגדת לו. בימים הקרובים תתקיים שיחה נוספת אך התוצאה בהימור סביר ידועה כבר כעת: מרצ והעבודה ירוצו בנפרד וההיגיון הכלכלי פשוט: טריק שיווקי ידוע הוא לייצר מספר מותגים מאותו בעל הבית ובאנלוגיה מספר מפלגות שמאל יעשו טוב לתחרות בגוש וימריצו בוחרים. ריצה של מפלגה אחת תייצר פחות הד והתעסקות ועשויה להשאיר מצביעים בבית.