קואליציה מול אופוזיציה: 57% מהבדיקות הוקדשו לקואליציה
השנה העברית החולפת הייתה השנה הראשונה מזה 13 שנים שבמהלך כולה עמד בראש הממשלה אדם שאינו בנימין נתניהו. אחרי שנים שבהן ניצבו הוא ומפלגתו במרכז השיח, היה צורך לעשות סוויץ' בסיקור הפוליטי ולהתמקד בממשלה חדשה. גם אנחנו כאן במשרוקית הצבנו לעצמנו יעד לעסוק בצורה נרחבת יותר באמירות של השרים החדשים. כעת, כשהממשלה הנוכחית השלימה שנה עברית מלאה אנחנו יכולים לבדוק עד כמה הצלחנו. הנתונים מראים כי 57% מכלל בדיקות המשרוקית בשנה החולפת נגעו לקואליציה, ואילו 43% לאופוזיציה. זאת עלייה מסוימת לעומת השנה העברית הקודמת, שהתחלקה בין שתי ממשלות, הקודמת והנוכחית, שלכל אחת מהן הוקדשו בין 53% ל־54%.
רוב בדיקות המשרוקית שמגיעות לכדי פרסום הן בעלות ציון שלילי, אבל עד כמה שליליים היו הציונים של האופוזיציה והקואליציה? אצל הממשלה, 68% מהבדיקות זכו לציון שלילי, ואילו 14.5% קיבלו ציון חיובי (והיתר ניטרליות). אצל האופוזיציה, 60% מהאמירות קיבלו ציון שלילי ו־18% חיובי. אם משווים את המספרים הללו לנתוני המחצית השנייה של השנה העברית הקודמת, כלומר לתקופה שבה הממשלה הנוכחית כבר כיהנה, מגלים דווקא התמתנות בציונים השליליים של שני הצדדים. אז 76% מבדיקות הקואליציה הניבו ציונים שליליים, ו־81% מבדיקות האופוזיציה.
חלוקה לציונים: מחפשים את השלילי
65% מהבדיקות שלנו השנה היו בעלות ציונים שליליים, וזאת ההזדמנות השנתית שלנו לחזור ולהסביר למה זה קורה. אז הנה הסבר קצר על עקרונות ושיטות העבודה שלנו, שגם מכניס להקשר הנכון את הסיכום שלפניכם. ראשית, אין לנו אפשרות לנטר את כל האמירות של כל הפוליטיקאים. באופן טבעי, העדיפות ניתנת לפוליטיקאים בולטים, ולתוכניות בעלות בולטות תקשורתית. כלומר, אם תרצו, אנחנו "מחפשים" יותר את הפוליטיקאים המוכרים והמשפיעים ולכן גם תופסים אותם יותר. הלאה. לאחר שהאמירות נאספות הן שוב עוברות סינון שחשוב להיות מודעים לו. מכיוון שאחת המטרות המרכזיות שלנו היא לנקות את השיח מאמירות מטעות ולא נכונות, אנחנו ניתן עדיפות לטיפול בהתבטאויות מהסוג הזה. אז למה משמשים הציונים החיוביים? באלה אנחנו עושים שימוש כשאנחנו נתקלים באמירה שלהערכתנו יש בה ממד של הפתעה או חידוש. למשל, כשבשיח רווחת המוסכמה שהטענה היא דווקא אינה נכונה. וגם זה לא הכל. הבדיקות שלנו נסמכות במקרים רבים על מידע רשמי ממשרדי הממשלה. לאור זאת, כששר מציין נתון מסוים ולאחר בדיקה מתברר שהוא אכן התבסס על נתוני המשרד שלו, בדרך כלל לא נפרסם בדיקה בנושא, מכיוון שזהו המובן מאליו.
ציוני המפלגות: הליכוד ויש עתיד עם ציונים דומים
השנה בחרנו לשים דגש על ציוני המפלגות, ולא על ציונים של פוליטיקאים ספציפיים על רקע העובדה שהדבר מאפשר מדגם גדול יותר, שנתון פחות למקריות ועיוותים. המפלגה שנבדקה הכי הרבה על ידינו בשנה החולפת היא המפלגה הגדולה בכנסת, הליכוד. אמירות הח"כים שלה היו אחראיות ל־47 מהבדיקות שלנו, בדיוק כמו בשנה שעברה (אז המפלגה הייתה בחלק מהזמן בקואליציה). כ־70% מאמירות חברי הכנסת של המפלגה זכו לציונים שליליים, עלייה מסוימת לעומת השנה שעברה, אז היוו הציונים השליליים 63%. המפלגה עם היחס החריג ביותר בין כמות האמירות שנבדקו לבין מספר הח"כים היא באופן לא מפתיע ימינה - מפלגתו של ראש הממשלה במהלך רוב השנה העברית החולפת. השנה בדקנו לא פחות מ־22 אמירות של אנשי המפלגה (12 מתוכן הן של נפתלי בנט ואיילת שקד), לעומת חמש בלבד בשנה הקודמת. שיעור האמירות השליליות עמד על 59%. המקבילה של הליכוד בגוש הקואליציה, יש עתיד, נמצאת במקום השלישי מבחינת מספר האמירות, עם 16 התבטאויות שנבדקו - בדיוק פי שניים מבשנה שעברה. אחוז הציונים השליליים שלה דומה לזה של הליכוד ועומד על 68.8%.
מי שבולטות לרעה מבחינת אחוז הציונים השליליים הן העבודה ומרצ. על רקע העובדה ששתי המפלגות היוו חלק מהממשלה לאורך כל השנה, סך הבדיקות שלהן גדל - העבודה מ־11 ל־13, ומרצ עם עלייה משמעותית מ־9 ל־16 - ולמרבה הצער גם אחוז האמירות השליליות מתוכן. בעבודה, שהגיעה למקום הראשון בקטגוריה הזאת כ־85% מהאמירות זכו לציון שלילי. במרצ הנתון הזה עומד על 75%. מפלגה נוספת מהקואליציה, תקווה חדשה, זכתה לכמות נמוכה יחסית של בדיקות (עשר), אך גם אצלה אחוז הציונים השליליים היה גבוה (80%), ולמעשה היא אף עוקפת את מרצ מהבחינה הזאת.
מי נבדק הרבה, ומי פחות: בני גנץ וכחול לבן מציגים: כך תתחמקו מבדיקות של המשרוקית
יש משהו קצת מתעתע בבדיקות עובדות לפוליטיקאים, והוא בא לידי ביטוי בצורה מובהקת יותר כשעורכים סיכומים כמו זה. אף פוליטיקאי לא רוצה להיתפס באמירות שמתגלות כלא נכונות עובדתית, בטח לא באופן סדרתי. כל אחד מהם שמח כשהוא מוצג כמי שהאמירה שלו התבררה כמדויקת מהבחינה הזאת. אבל מה עם האפשרות שהאמירות שלך פשוט לא יגיעו לבדיקה? זה, למרבה הצער, לא כל כך קשה. היות שבדיקת עובדות עוסקת, ובכן, בעובדות, פוליטיקאי שידאג לא להיכנס בכלל בדבריו לתוך השדה הזה, ויקפיד על שיח "שטוח" - שמתמקד בסיסמאות שחוקות, באמירות בנאליות, או בהצהרות והבטחות שעוסקות בהבטחות לגבי העתיד - יכול לזכות, די בקלות, לפטור מהנודניקים של המשרוקית.
גנץ לא נבדק מאז שהפך לשר
יש כל מיני סוגי פוליטיקאים שנכנסים לקטגוריה הזאת, אבל אין ספק שהבולט ביותר שבהם הוא שר הביטחון בני גנץ. בכל שנות קיומה של המשרוקית גנץ סיפק רק שתי אמירות שנמצאו מתאימות לבדיקה עובדתית. האחרונה שבהן במרץ 2020 חודשיים לפני שנכנס לממשלה. מאז שהפך לשר, במשך כמעט שנתיים וחצי, אף אמירה של גנץ לא חצתה את הרף הנדרש כדי להתפרסם כבדיקת עובדות (מהו הרף? הרחבנו על כך מעט במסגרת של "חלוקה לציונים"). ומתברר שרוח המפקד הזאת שורה היטב על אנשי המפלגה שבראשה הוא עומד. בשנה העברית הקודמת כחול לבן נבדקה רק פעם אחת (אמירה של ח"כ רם שפע שבינתיים הספיק לעזוב את המפלגה ולעבור לעבודה). השנה, שבמהלך כולה היא היוותה חלק מרכזי מהממשלה החדשה, עם נציגות של ארבעה שרים, נבדקו רק ארבע אמירות של ח"כים או שרים מטעמה (שלוש של יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון, ואחת של השרה אורית פרקש הכהן - אף אחת מהן לא זכתה לציון שלילי). לשם השוואה, תקווה חדשה שאיתה התאחדה כעת כחול לבן נבדקה עשר פעמים. העבודה - 13 פעמים; מרצ ויש עתיד - 16 פעמים; וימינה - 22 פעמים. הליכוד, שמנהיגה את האופוזיציה, והיא גם גדולה משמעותית מכל יתר המפלגות בכנסת, נבדקה 47 פעמים.
אז מה זה בעצם אומר? אולי כחול לבן ראויה לשבח על כך שאנשיה לא מפיצים בציבור עובדות לא נכונות? אין ספק שגם זה היבט חשוב. עדיף מי שכלל לא נכנס לשדה העובדתי על פני מי שמפיץ מידע שגוי באופן סדרתי. ובכל זאת, יש בזה גם טעם לפגם. ממי שעומד בראש משרד מרכזי, שואף לעמוד בראש המפלגה השלישית בגודלה ורואה בעצמו מועמד לראשות הממשלה, מצופה לדעת לנהל גם שיח עובדתי. ואם הוא מקפיד לחמוק מכך פעם אחר פעם - אולי זאת נקודה שמראייניו העתידיים צריכים להיערך לקראתה מראש, ולשים עליה דגש מיוחד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
