אחרי הבריחה מהשווקים המתעוררים: האם הודו תצליח להפוך לסין החדשה?

הכותבת היא מנהלת מחקר מדדים בקסם קרנות ETF. המידע מסופק על ידי קבוצת קסם מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. אין באמור משום הבטחת תשואה או רווח

משבר האנרגיה, עליות הריבית, התחזקות הדולר וחשש כבד למיתון עולמי - נראה כי לא ניתן לחשוב על תמהיל כלכלי עגום יותר עבור מניות השווקים המתעוררים (EM) מאשר זה שנוצר בשנת 2022. בהתבסס על נתוני העבר, כשכפתור ה־risk off מופעל, נכונות המשקיעים להיחשף לאפיקים "אקזוטיים" שואפת לאפס, ושווקים מתעוררים שנתפסים ככאלו ננטשים ראשונים. 

● חמישית מהאוכלוסייה בעוני קיצוני, אך התמ"ג מזנק: כך הפכה הודו לכלכלה החמישית בעולם 
● ממדינה נחשלת למעצמה פיננסית: הודו חוגגת 75 שנות עצמאות
● הקרב על עתיד הודו: היא עולה, היא תעלה, אבל הדרך עדיין ארוכה מאוד | פרשנות 

לפי הנתונים של IIF (המכון הבינלאומי לפיננסים), משקיעים זרים מכרו את המניות ואת איגרות החוב של ה־EM במשך חמישה חודשים ברציפות עד חודש יולי 2022, הרצף הארוך ביותר של יציאות כספי המשקיעים מאז החלו רישומי IIF בשנת 2005.

כרגיל בשוק ההון, בהלה גלובלית מובילה לחיסול רוחבי של חשיפות - ומדינות ה־EM הופכות למקשה אחת, גם אם בפועל זו קבוצה מאוד לא הומוגנית. הבשורות הטובות הן שבשלב כלשהו מחירי המניות מגיעים לתחתית ובחירת אפיקי ההשקעה חוזרת להיות סלקטיבית.

את שינוי המגמה קשה מאוד לתזמן, בוודאי באווירת הנכאים הנוכחית, אך אם וכאשר השינוי יקרה, להודו יש סיכוי להתגלות כהזדמנות השקעה לטווח ארוך, לפחות לפי חזונו של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. כשמודי נבחר מחדש בשנת 2019, הוא הבטיח להכפיל את גודלה של כלכלת הודו עד שנת 2024, מה שיכניס את המדינה ל"מועדון ה־5 טריליון דולר", לצד ארה"ב, סין ויפן.

במהלך שנת 2022 סבלה הודו ממכירת נכסיה על ידי זרים בדיוק כמו יתר השווקים. עם זאת, שוקי המניות ההודיים נשארו עם ביצועים חזקים בהשוואה לרוב עמיתיהם המובילים בעולם - הכול הודות למשקיעים מקומיים. משקיעים אלה היו כל כך חזקים בשנת 2022, שהם פיצו כמעט לחלוטין על האקסודוס של המשקיעים הזרים - על כל 100 רופי שמשכו הזרים, המקומיים הזרימו כ־89 רופי.

  

הודו חווה השנה התרוממות רוח חסרת תקדים: מנהיגיה מאמינים כי המשבר העולמי מהווה עבורה הזדמנות פז להגיע לנקודת מפנה היסטורית, שבעוד כ־25 שנים תהפוך אותה למדינה מפותחת. את היעד האמביציוזי היא תשיג על ידי המשך תהליך הליברליזציה, השקעה מסיבית בתשתיות, בריתות פוליטיות חדשות, טיפוח ענפי הטכנולוגיה, מלחמה בהון השחור (שכבר קורמת עור וגידים) ולאחרונה, הודו גם מתיימרת להחליף את סין כמרכז הייצור העולמי.

צפויה לרשום את הצמיחה המהירה בעולם

בחודש אוגוסט 2022, כשהודו חגגה את 75 שנות עצמאותה, היא הפכה למוקד תשומת לב בינלאומית, אחרי שדווח בהרחבה כי עקפה את בריטניה ככלכלה החמישית בגודלה בעולם, ואחרי שהתברר כי בשנה פיסקאלית זו היא צפויה לרשום את הצמיחה המהירה ביותר בעולם.

לפי קרן המטבע הבינלאומית, צמיחת התוצר המקומי הגולמי של הודו צפויה לעמוד בשנת הכספים 2023 על כ־7.4%, ולפי Capital Economics היא תצמח ב-6% בממוצע בשנים 2022-2030. סין וארה"ב, לעומתה, יראו צמיחה ממוצעת של 2% ו־2.7%, בהתאמה. אם שום דבר לא ישתבש, לאט ובטוח צפויה הודו לעקוף את גרמניה ואת יפן, ולהפוך לכלכלה השלישית בגודלה עד 2032.

  

מהם מקורות החוסן הכלכלי של המדינה? ההתרחבות המהירה של הודו משקפת בחלקה את המעמקים שאליהם היא צנחה בשנות מגפת הקורונה, אז מגבלות וסגרים דחקו את רבבות הפועלים ההודים לצאת ממרכזים עירוניים והמשבר החריף. צמיחתה משקפת גם את האופי המבודד של כלכלת הודו: היא הצליחה להימלט משפל עמוק יותר כי היא נשענת יותר מאחרות על הביקוש המקומי, ונשענת פחות מאחרות על היצוא.

אולי את החלק החשוב ביותר מילאה המדיניות הממשלתית: הגדלת ההשקעות הציבוריות, הקלות ללווים וערבויות אשראי לחברות קטנות ובינוניות שנפגעו הכי קשה במגפת הקורונה. ההתערבויות המדיניות שמרו על סביבת האינפלציה - שהיסטורית גבוהה בהודו - בשליטה יחסית. רכישות של נפט מוזל מרוסיה, בניגוד לרצונן של ארצות-הברית ואירופה, סייעו למתן את עליית מחירי האנרגיה העולמיים.

זינוק צפוי בשיעור ההשקעות הריאליות

כלכלני מורגן סטנלי מצפים לפריחת ההשקעות הריאליות בהודו, כך ששיעורן מהתמ"ג יעלה לכ־36%, מכ־31% היום, השיעור הגבוה ביותר מאז שנות הכספים 2012-2013. הסיבה לאופטימיות של בית ההשקעות נעוצה במאזני החברות והבנקים שלהערכת הכלכלנים נמצאים במיטבם זה כעשור.

חוב החברות ביחס לתוצר הוא הנמוך ביותר לאחר כ־15 שנים, שיעור החובות הבעייתיים של הבנקים נמצא בשפל של העשור האחרון ואחרי שנים של קיפאון הבנקים מוכנים להלוות כספים בקצב דו־ספרתי. מצד החברות ניכר הרצון להגדיל את כושר הייצור.

בדרך כלל, רווחי החברות כאחוז מהתמ"ג עולים במהלך פריחת השקעות, ובמורגן סטנלי מעריכים שרווחי החברות יצמחו בארבע השנים הבאות בשיעור שנתי ממוצע של 25%, מה שהופך את התמחור הנוכחי של שוק המניות של הודו (מכפיל רווח סביב ה־21) לפחות יקר.

בגולדמן זאקס יצאו עם הערכות דומות, והדגישו כי לא מדובר רק בהתאוששות מחזורית מהקורונה, אלא גם בשינוי מבני לטובה - פועל יוצא של שורה של צעדי מדיניות שביצעה ממשלת מודי במטרה להגדיל צמיחה פוטנציאלית ולשפר את הפריון. צעדים אלו כללו את הפחתת מס החברות ב-2019, רפורמה בחוקי העבודה, המקילה על חברות לגייס ולפטר עובדים, ולבסוף, גישה חדשה להפרטה, שבה הממשלה מוכנה למכור מניות שליטה ולא רק החזקות מיעוט.

ב־Capital Economics מציינים שהודו רחוקה אומנם מלהיות חסינה לזעזועים כלכליים, אך היא חשופה פחות מעמיתיה הרבים ל־EM, שכן הודו היא "כלכלה שמונעת מכוחות מקומיים". בעוד שהחוב הציבורי עלה בחדות בשנים האחרונות, לכ־85% מהתמ"ג, העובדה שהוא מוחזק על ידי מקומיים ובמטבע מקומי מעניקה להודו ביטחון גדול יותר מאשר מדינות רבות אחרות.

מגפת הקורונה הבהירה לעולם שהסתמכות על מקור מרוחק אחד לייצור והפצת כמעט כל דבר בשוק האלקטרוניקה טומנת בחובה סיכונים רבים. ממשלת מודי מזהה היום הזדמנות להציב את הודו כמרכז אלקטרוניקה חלופי לסין (ולא רק משיקולי מלחמת הסחר ארה"ב-סין).

עד כה הודו לא הצליחה לייצר סביבה עסקית תומכת יזמות, אך בשש השנים האחרונות ננקטו במדינה מאמצים כבירים למשוך אליה השקעות ריאליות מחו"ל. היעד - ייצור אלקטרוניקה בסך של כ־300 מיליארד דולר לקראת שנת 2026, פי 3.5 לעומת שנת 2021.

טלפונים ניידים וטלוויזיות סומנו כמטרה ראשונה. המהלך הצליח ונתן השראה להקצות כ־10 מיליארד דולר לייצור שבבים. הודו התברכה אומנם במוחות הנדסיים, שאותם היא מייצאת בהצלחה למערב, אך מורכבות ענף השבבים, היעדר התשתיות הפיזיות ומיעוט משאבי טבע, מעמידים אותה בעמדה נחותה מול המתחרות. המומחים סבורים שכלכלי יותר לנתב את המשאבים להקמת מרכזי פיתוח.

בטווח הקצר, שוק המניות של הודו נשען בין היתר על התאוששות הביקוש, ירידת מחירי האנרגיה (הודו היא יבואנית הנפט השלישית בגודלה בעולם), רופי חלש שעוזר ליצואניות ובריאות פיננסית של הסקטור הפרטי.

בשווקים סבורים, כי אם הכלכלה העולמית תידרדר למיתון, או אם יתחדש זינוק במחירי הסחורות בעקבות המלחמה או עקב בעיות אחרות בצד ההיצע, ספק אם השוק ההודי ימשיך לבלוט לטובה. בטווח הארוך, קשה לראות כיצד הודו תחליף את סין כמעצמת הייצור, אך עם קצת מזל ועם הרבה יציבות פוליטית ומדיניות כלכלית נכונה, יש להודו סיכוי לקפיצת מדרגה כלכלית.

עבור המשקיע הישראלי, לשוק המניות של הודו ניתן להיחשף באמצעות שני מדדי בנצ'מרק עיקריים: Nifty 50 ו־MSCI India.