מדוע צנחו המניות של ליפט ואובר בוול סטריט?

ממשל ביידן מציע חוק חדש שעלול לטלטל את כלכלת החלטורה (כלכלת הפלטפורמה) ולהפוך מיליוני עובדים שנחשבים פרלינסרים לשכירים של החברות • המהלך יאתגר את מודל העבודה הזול של ענקיות עמק הסיליקון כמו אובר וליפט

אפליקציית ליפט. אחת מחברות הכלכלה השיתופית / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen
אפליקציית ליפט. אחת מחברות הכלכלה השיתופית / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הצעת חוק של ממשל ביידן עלולה לגרום לכך שיותר עובדי "כלכלת החלטורה" ייחשבו לעובדים במשרה מלאה. מדובר בשינוי בעל פוטנציאל משמעותי בעולם העבודה האמריקאי, שעלול לפגוע בעסקיהן של חברות שיתוף הנסיעות, המשלוחים, הבנייה ותחומים אחרים שמסתמכות על עובדים המועסקים כקבלנים פרטיים עצמאיים. מניות אובר וליפט צללו בכ־14% מיד לאחר ההכרזה של משרד העבודה האמריקאי בשלישי וסיימו את יום המסחר אמש עם ירידות של 10% (אובר ), 12% (ליפט ) ו־6% לחברת משלוחי המזון DoorDash .

החוק החדש יסווג נהגים של חברות משלוחי מזון או שיתוף נסיעות כמו אלה של אובר, ליפט או DoorDash כעובדים מן המניין בחברות ולא כעובדי "כלכלת הפלטפורמה" - מודל העבודה הכלכלי, שצבר תאוצה בשנים האחרונות ובמיוחד בתקופת הקורונה, ובו עבודה מנוהלת ומאורגנת באמצעות פלטפורמה דיגיטלית, שהיא גם המתווכת בין לקוחות ונותני-שירות, וגם לוקחת חלק פעיל בארגון העבודה ואספקת השירות.

בעבר התנגדו החברות למאמצים דומים והשקיעו מאות מיליוני דולרים במאבק נגדם או כדי לקבל החרגות בחוק מכללי ההגנה על עובדים במדינות שונות בארה"ב. הן צופות שעלויות ההעסקה שלהן יעלו בעד 30% אם יחויבו לסווג מחדש קבלנים כעובדים.

טיוטת ההצעה של משרד העבודה האמריקאי, שתפורסם באופן רשמי ביום חמישי, מנסה לקבוע האם מעסיקים מפרים את חוקי השכר וההעסקה לפי שעה במדינה. הצעת החוק מגדירה שישה קריטריונים שיקבעו אם עובד צריך להיחשב למועסק, ולפיכך זכאי לשכר מינימום, שכר גבוה יותר בשעות נוספות והזכות להתאגד, או שהוא קבלן עצמאי.

אנשי משרד העבודה אומרים שהכלל החדש הוא חלק מניסיון רחב יותר לנקוט צעדי ענישה נגד מעסיקים המסווגים את עובדיהם כקבלנים כדי להימנע מתשלומים והטבות לעובדים הקבועים בחוק. "המאבק נגד סיווג לא נכון הוא בעדיפות גבוהה מבחינת המשרד לאחר שראינו כיצד הוא מונע מעובדים רבים לקבל שכר חוקי; פוגע בחברות שכן מתנהלות על פי החוק; ופוגע בכלכלה באופן נרחב יותר", אמרה סימה ננדה, המשפטנית הבכירה במשרד העבודה.

"ראינו מקרים רבים שבהם מעסיקים מסווגים לא נכון את עובדיהם כקבלנים, וזה נכון במיוחד לעובדים הכי פגיעים במשק", אמר שר העבודה מארטי וולש. "סיווג לא נכון מונע מעובדים זכויות הגנה פדרליות, כולל הזכות לקבל שכר מלא באופן חוקי".

איגודי עובדים דחקו בשנתיים האחרונות בממשל ביידן לפעול נגד תעשיות המסתמכות על כלכלת הפלטפורמה. לטענתם, העובדים מפסידים הטבות יסוד ומתקשים להתאגד בגלל המעמד שלהם כקבלנים. לאחר שהטיוטה של משרד התעסוקה תפורסם, הצעת החוק תעבור לשלב הערות הציבור למשך 45 יום, והחוק צפוי להיות מחוקק בתחילת השנה הבאה.

קבלנים עצמאיים הרבה יותר זולים להעסקה מכיוון שהם אחראיים בעצמם לשלם מס הכנסה ואינם זכאים לשעות נוספות או שכר המינימום המחויבים על פי חוק. פרויקט חוק העבודה הלאומי, מכון מחקר התומך בזכויות עובדים, העריך שעד כ־30% מהעובדים בארה"ב עלולים להיות מסווגים באופן שגוי כעצמאיים. גם מדינות ארה"ב יוצאות נפסדות מכך מאחר והן מפסידות מיליארדי דולרים בהכנסות ממיסים.

הצעת החוק תחליף תקנה מימי ממשל טראמפ, שחברות כלכלת הפלטפורמה היו התומכות הקולניות ביותר שלה, שהקלה על חברות לסווג את עובדיהם באופן חוקי כקבלנים עצמאיים. עם כניסת ביידן לבית הלבן, הממשל שלו חסם את ביצוע התקנה עד ששופט פדרלי הורה לאכוף אותה.

מניות חברות הפלטפורמה צונחות

מניות של חברות החלטורה צנחו לאחר ההכרזה על הכלל החדש. אובר וליפט ירדו מיד בכ־14% ו־DoorDash ירדה ב־9% בתחילת המסחר. מאוחר יותר המניות עלו מעט.

לאחר התנודות בשוק המניות, אובר וליפט אמרו שהכלל החדש לא יפגע במודל העסקי שלהן. בהצהרה בעקבות ההכרזה של משרד התעסוקה, מסרה אובר כי הצעת החוק נוקטת "בגישה מתונה, ולמעשה מחזירה אותנו לתקופת אובמה, אז גדלנו באופן אקספוננציאלי".

בהודעה מטעם ליפט נמסר כי "זהו רק הצעד הראשון במה שצפוי להיות תהליך ארוך לפני שתתקבל החלטה סופית על החוק הזה". עודנמסר מליפט כי היא צפתה שחוק מסוג זה ייכנס לתוקף בעתיד הקרוב. החברה הוסיפה שרוב עובדי ליפט עובדים מעט מאוד שעות והם מעדיפים את ההסדר הנוכחי על פני להיות מסווגים כעובדי החברה.