קמפיין הגעוואלד של מפלגות השמאל נגד לפיד, והמלכודת שטמן בן גביר לגנץ

התעוררות המפלגות הקטנות בגוש המרכז־שמאל לקמפיין הגעוואלד, ימים ספורים לפני הבחירות, עשויה להתברר כהחלטה מאוחרת מדי. שיעורי ההצבעה בחברה הערבית עדיין נמוכים מאוד, ואילו בחברה היהודית מתברר כי הקמפיין של יאיר לפיד מכיסא ראש הממשלה נוחל הצלחה. הצלחה רבה מדי עבור מרצ והעבודה, שנמצאות קרוב לאחוז החסימה. בראיונות האחרונים שלו, לפיד התנער מקמפיין המפלגה הגדולה וקרא למצביעי מרצ והעבודה להישאר איפה שהם. או, במילים אחרות: הנחה את אנשיו שלא לגייס במעוזי ההצבעה שלהן קולות נוספים.

● אושר הקיצוץ הרוחבי לטובת הסכם המורים; על חשבון מה הוא יבוא? 
● אביגדור ליברמן: "מכל החברים שהיו עם נתניהו, לא נשאר איתו אף אחד"

אולם, לא בכדי יו"ר העבודה מרב מיכאלי ויו"ר מרצ זהבה גלאון יצאו השבוע למתקפה חזיתית נגד לפיד, שהרי גם הן מבינות שהקריאה הזו עלולה להיות מאוחרת מדי עבורן. שתיהן מגובות בסקרים עם תוצאות מעוררות דאגה לגבי עתידן הפוליטי. לפיד נמצא במלכוד: מחד גיסא, הוא מכוון את יש עתיד להיות המפלגה הגדולה בגוש ומערער את מעמדו של השותף לשעבר בני גנץ, ומאידך גיסא - הצלחה מפוארת מדי של יש עתיד בבחירות יכולה להיות הרת גורל לעתידו של גוש המרכז־שמאל.

מרצ, העבודה או חד"ש־תע"ל, אם רק אחת מהמפלגות נשארת ביום שלישי מתחת לאחוז החסימה, בליכוד יכולים לחגוג לבטח עם יותר מ־61 מנדטים לגוש הימין. זאת, בעוד שלפיד עשוי לחגוג ניצחון מפואר למפלגתו, ששוברת שיא - תוך ריסוק מפלגות המרכז־שמאל. וכך, יוכתר כמי שהעניק במו ידיו את הניצחון לימין.

השבוע יצא לפיד למסע קצר ביישובים הערביים והדרוזיים. הוא פגש 60 ראשי רשויות ערביות בכפר קאסם, אך באזז תקשורתי גדול לא יצא מזה. בסביבתו יאמרו שהוא עשה הכל כדי להעלות אחוזי הצבעה בחברה הערבית, הפעיל מטה שטח בראשות יואב סגלוביץ' וחילק הבטחות. לעומת זאת, בחברה הערבית, תהו איך סגלוביץ' היהודי אמור להעלות אחוזי הצבעה אצלם - ובעיקר מדוע לפיד לא מנע את הפיצול ברשימה המשותפת.

כלל ידוע מהבחירות הקודמת בחברה הערבית הוא שכאשר יש רוח של איחוד במפלגות הערביות, יש סחף מצביעים גדול לקלפיות ביום הבחירות. מנגד, כאשר יש פיצול - האדישות מכריעה. מלחמות רע"ם ברשימה המשותפת ולהיפך מאז הקמת הממשלה ייצרו אדישות בחברה הערבית, ואילו הפיצול ברגע האחרון בין בל"ד לבין חד"ש־תע"ל יצר מרמור. התחושות הללו לא יוצרות תנועה, אלא קיפאון.

חד"ש־תע"ל מקצינה כדי ליטול קולות מבל"ד

ולא רק זאת, הצבעת המחאה בציבור הערבי נזקפת לזכותה של בל"ד שהודרה מהמרוץ לכאורה כבר בתחילתו. זו הסיבה לכך שאחמד טיבי, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן, חברי חד"ש־תע"ל, הרשו לעצמם בימים האחרונים לתמוך במחבלים שחוסלו בשכם בסדרת מסרים שהיו בדרך כלל נחלתם של יו"ר בל"ד, סמי אבו שחאדה, ושותפיו.

"כרגע, חד"ש־תע"ל לא עומדת בתנאים שלי לממשלה", אמרה מיכאלי בתגובה לעאידה תומא סלימאן שנפרדה בעצב ממחבלי גוב האריות בפוסט בפייסבוק, שבו נכתב: "שכם נפרדת מהקדושים שלנו, העם הפלסטיני נפרד מהשהידים שלו". ההקצנה במסרים, שנועדה להתחרות בבל"ד, עשויה להבריח את המצביעים היהודים של המפלגה. לכן, ההערכה היא שהמפלגה מתקשה לעבור את אחוז החסימה.

גם מרצ ניזוקה מהאדישות במעוזי ההצבעה בחברה הערבית. בבחירות קודמות, המעוזים הללו הצילו את מרצ, אבל הפעם לא בטוח שתהיה התגייסות כזו - כאשר גם המפלגות הערביות חוות בעצמן מחסור מבית. בתמונת ראי אמר השבוע בוועידת ישראל לעסקים של גלובס יו"ר רע"ם מנסור עבאס את הדברים הבאים: "יש המון אנשים שיצביעו רע"ם, אני ויתרתי על ניהול קמפיין בעברית". כשנשאל על ידי העיתונאי מוחמד מג'אדלה אם חשש "לשתות" את מרצ ענה: "לדעתי, מפלגות הגוש צריכות להיות מתואמות יותר, כדי שנוכל לעבור את ה־61".

עבאס למעשה הגדיר בקולו את כל הסיפור של בחירות 2022: אחוזי ההצבעה בימין ובחברה הערבית יכריעו את התוצאות ביום שלישי הקרוב. אם יו"ר הליכוד בנימין נתניהו יצליח היכן שנכשל ארבע פעמים, ויוציא מאה אלף בוחרי ליכוד נוספים להצביע - הוא יכריע את הכף לימין. מנגד, אם לאו ושיעורי ההצבעה יעלו ברגע האחרון בחברה הערבית, הימין יאבד את הרוב וסביר להניח שנתניהו לא ירכיב ממשלה. כפי שאמר נתניהו בעצמו בעבר: "זה או ביבי או טיבי".

בליכוד התבשמו השבוע מהסקרים, שמצביעים כי הם מצליחים להגיע לקהלי יעד חדשים־ישנים, בהם מצביעי כחלון. זו הסיבה שמסרי נתניהו האחרונים (גם בוועידת ישראל לעסקים של גלובס) נשמעים כאילו נלקחו מהמצע של מפלגת העבודה - חינוך חינם, הקפאת מחירים וחיזוק חקלאים. "נושא יוקר המחיה מאוד משמעותי, ומשפיע בעיקר על הקולות החופשיים", אמר לגלובס אחד מחברי הכנסת במפלגה. "אם דודי אמסלם ידבר על מערכת המשפט, זה להעביר קולות בתוך הגוש. יוקר המחיה יביא קהלי יעד חדשים".

ומי הם המצביעים הפוטנציאליים? החקלאים שהיו חברי מפלגת העבודה ולא קיבלו את התמיכה שביקשו בשנה החולפת, מצביעי כחלון לשעבר שדורשים רווחה כלכלית, ואף מצביעי ימין מנומנמים שבליכוד מקווים שייצאו להצביע כעת כשהליכוד באופוזיציה - ונדרשים צעדים אקטיביים כדי להחזיר אותו לשלטון. נתניהו, אגב, מצטלם ומפזר התחייבויות, אך חקלאים ונציגי הורים שביקשו ממנו לחתום על התחייבויות עתידיות - נדחו בנימוס.

גנץ מכוון לצעירים ואנשי ההתיישבות העובדת

במחנה הממלכתי של שר הביטחון בני גנץ מזהים מנדט וחצי של צעירים, בעיקר אנשי החקלאות העובדת שסובלים מטרור שמכה ביבולם, שעובר מתמיכה בהם לאיתמר בן גביר. זו הסיבה שהקמפיין המתגרה של יו"ר עוצמה יהודית נושא פרי ובשבוע האחרון גנץ מכוון אליו את החיצים.

גנץ ספג השבוע מתקפה חריפה מימין על ידי ראשי מועצות ביהודה ושומרון, שטענו נגדו כי הקפיא בנייה מעבר לקו הירוק. הטענות נגדו הן נגזרת פעולותיו מהשנתיים האחרונות שכוללות פעולות בלחץ אמריקאי והעלמת עין מבנייה פלסטינית בלתי חוקית. גם גדעון סער וזאב אלקין, יקירי ההתיישבות בעבר, הפסיקו לקבל קרדיט על פעולות עבר לטובת ההתיישבות. וכך, המחנה הממלכתי נגרר שמאלה ומאבד קולות.

בתגובה לכל המתקפות מימין, במחנה הממלכתי יצאו למבצע החזרת קולות הביתה כשהם מצוידים בסקרים ומחקרים. המטרה ברורה: להחזיר את המצביעים הביתה. לא רק לגדול, אלא למנוע מנתניהו לסיים עם אותם 61 מנדטים.

בסיכומו של דבר, המחנה הממלכתי והציונות הדתית, למרבה הפלא, הן היחידות שמצליחות להעביר קולות בין גוש המרכז־שמאל לבין גוש הימין, ולהיפך - ולכן בדיוק שם ממוקדים הקמפיינרים.