בנימין נתניהו עולה לבמה חדור רוח קרב. הוא מנפנף מעליו איש במה שמנסה להציע לו מכשיר להרצת השקפים ("עופר", הוא פונה לדוברו, "תעמוד כאן ותעשה את הקליקים אתה"), ופונה ישר למצגת שהכין. זה יהיה אנדרסטייטמנט להגיד שהציבור חלוק בדעותיו לגבי נתניהו, אבל מבחינת בודקי עובדות ראש האופוזיציה הוא כמעט מתנה משמיים. במהלך הדקות הבאות הוא יציג בכישרון רב - שלגביו נראה אין מחלוקת - אין ספור נתונים השוואתיים, גרפים וטענות עובדתיות שבדיקה שלהם - עם ציונים חיוביים ושליליים - יכולה למלא מוסף שלהם. בחלק מהדברים אולי עוד ניגע בעתיד, כאן בחרנו להתמקד בשתיים מהבטחות הבחירות הבולטות של נתניהו בתחום הכלכלי: הקפאת מחירים של מה שהוא מכנה "מחוללי אינפלציה": חשמל, דלק, מים וארנונה; והנהגת חינוך חינם בגיל אפס עד שלוש. או יותר נכון, במקור התקציבי להן.
● נאומו של נתניהו חולל סערה והופסק באמצע: "משבר כלכלי עולמי זה לא תירוץ למה שקורה כעת לכלכלה הישראלית" | ועידת ישראל לעסקים של גלובס
● אביגדור ליברמן: "מכל החברים שהיו עם נתניהו, לא נשאר איתו אף אחד" | ועידת ישראל לעסקים של גלובס
● בני גנץ: "שאלתי את עצמי השבוע בלילה האם בן גביר בכלל היה מבין מה אומרים בפורומים הביטחוניים" | ועידת ישראל לעסקים של גלובס
נתניהו יודע כמובן שכשמציגים תוכניות כאלה צריך להראות מאיפה יבוא הכסף, אך לפי מה שהוא אומר לבאי הוועידה אין כאן בעיה אמיתית: "נעשה את זה בקלות… יש עודפי מסים של 60 מיליארד שקל. בנוסף, הוצאנו את הגז מהמים. התמלוגים להערכתי יגיעו עד סוף השנה ל־10 מיליארד שקל, וזה יכסה את זה בקלות". אלא שהדברים מעט יותר מורכבים. ראשית, מהם אותם "עודפי המסים" שעליהם דיבר נתניהו? בעבר הקדשנו לכך כתבה שלמה שבה הסברנו כי העודפים הללו נמדדים ביחס לתחזית המקורית להכנסה ממסים שהציגה המדינה בעת אישור התקציב.
הנתון שציין נתניהו, 60 מיליארד שקל, הוא אכן נכון (הנתון המדויק הוא 61.6 מיליארד), אך עודפי גבייה מן הסוג הזה מנותבים באופן אוטומטי לצמצום החוב של המדינה, שהוא גבוה עשרות מונים מ"העודף" הנוכחי של 60 מיליארד שקל. זה נכון שהממשלה יכולה לנצל את העודפים הללו בדרך עקיפה, בתקציב הבא: לנצל את הכספים ש"התפנו" כתוצאה מצמצום החוב השנה וכך להגדיל את ההוצאות בסעיפי תקציב אחרים, אך זה בוודאי לא דבר טריוויאלי.
ומה לגבי המקור השני שהזכיר נתניהו? הוא עוד יותר בעייתי. ראש האופוזיציה טען כי עד סוף השנה התמלוגים מהגז יגיעו ל־10 מיליארד שקל, אולם נראה שבדבריו חל בלבול מסוים. אמנם לאחרונה פרסם משרד האנרגיה נתון שלפיו עד היום נגבו כ־10 מיליארד שקל מתמלוגי גז טבעי, אך מדובר בנתון שמתייחס לגביית התמלוגים המצטברת משנת 2004 ועד סוף יוני 2022. כלומר, בתקופה של 19 שנים. במילים אחרות, אלה הכנסות מהעבר שבוודאי לא יכולות לשמש כמקור תקציבי עתידי.
ומה אם נרצה בכל זאת לבדוק אילו הכנסות צפויות למדינה בעתיד מהגז? ההכנסות הללו מגיעות משלושה אפיקים: תמלוגים, היטל רווחי טבע ("מס ששינסקי") ומס חברות (אמנם מבחינה טכנית נתניהו הזכיר בדבריו רק את התמלוגים, אך נצא מנקודת הנחה שהתכוון לכלל ההכנסות). התמלוגים הסתכמו השנה ב־820 מיליון שקל. כלומר, הרחק מהמיליארדים שהזכיר נתניהו.
"מס ששינסקי"? אלה הכנסות שמראש הוגדרו כך ש"הפוליטיקאי המזדמן" לא יוכל לעשות בהם שימוש כרצונו. הן מנותבות ל"קרן העושר", ורק אחוז מזערי מתוכן (3.5%) יכול לעבור לתקציב השוטף של המדינה. מה עוד שבכל מקרה, בקרן הזו הצטברו עד כה רק 2 מיליארד שקל. גם מס החברות שצפוי להתקבל מהחברות שעוסקות בגז הוא אינו בהקפים שהזכיר נתניהו, ועל פי דוח מבקר המדינה הוא הסתכם בעבר בסדר גודל של מאות מיליוני שקלים בשנה.
הרכבת של גנץ
"אני לא מפחד לדבר על כלכלה", השיב בני גנץ לשאלה של כתבת גלובס, שירית אביטן כהן. אולם כמו שקורה לנו לא אחת כשאנחנו מנסים לבחון את דבריו של שר הביטחון, גם הפעם נוכחנו לדעת כי ברוב המקרים ארסנל הכלים של בודק העובדות פשוט לא מאפשר זאת. כשאביטן כהן ניסתה לאתגר אותו בשאלות על הפערים הכלכליים האידיאולוגיים בתוך מפלגתו הוא השיב במונחים כמו "הרכבת מורכבת מהרבה מאוד קרונות", וכשהיא גיששה בעניין הסכם הגז קיבלנו משפט כמו "משאים ומתנים טבעם להבשיל כשהם בשלים". לזכותו צריך לציין שחלק גדול מהראיון עמו עסק בתרחישים פוליטיים למיניהם, וגם שלא הצלחנו לתפוס אותו בעובדה לא נכונה.
מה בכל זאת מצאנו? גנץ דיבר למשל על כך ש"מאז צוק איתן (יש) בוסט מאוד גדול בבנייה בשדרות". ואכן, בדיקה של המשרוקית מ־2021 מאשרת שאוכלוסיית עוטף עזה גדלה משמעותית בין 2014 ל־2021 (שדרות עצמה גדלה ב-35%). עניין אחר שעליו דיבר גנץ ונבדק על ידינו לאחרונה קשור להשוואה שהוא ערך בין הסכמי אברהם בתקופת נתניהו לבין הסכם הגז שאותו לא הביאה הממשלה הנוכחית לאישור הכנסת. נתניהו, הוא אמר "חתם (על ההסכמים) ורק חודש וחצי אחר כך הביא אותם לכנסת". ואכן, ההסכם עם האמירויות אושר בכנסת ב־15 באוקטובר 2020, חודש לאחר החתימה עליו, וההסכם עם בחריין אושר ב־10 בנובמבר - כחודשיים לאחר החתימה. יחד עם זאת, בהסכם עם האמירויות מצוין כי הוא ייכנס לתוקף לאחר שכל אחד מהצדדים יאשר את ההסכם "בהתאם לנהלים הלאומיים" שלו.
הכתבה של ליברמן
בניגוד לגנץ, אביגדור ליברמן דווקא אוהב נתונים ומספרים. גם בראיון שלו בוועידה היו כאלה, חלקם כבר נבדקו על ידינו בעבר והתגלו כנכונים. אבל נראה ששר האוצר לא הצליח להתאפק, וקצת הפריז במחמאות שחלק לכלכלה הישראלית, ובעקיפין לעצמו. לפי "הערכות המצב כלפי הכלכלה הישראלית, מהבנק העולמי, קרן המטבע, סוכנויות פיץ' ו־S&P - אנחנו נמצאים במצב הכי טוב בעולם. אלה הן העובדות", הוא טען. לא מצאנו דירוג עולמי שכזה אצל הגופים הללו. ישראל אכן קיבלה דירוג אשראי גבוה מהחברות שהוזכרו, אך בוודאי לא הגבוה בעולם.
גם במדדים שונים של הבנק העולמי, לדוגמה, ישראל אמנם מציגה שיפור, אך נמצאת הרחק מראש הרשימה. והנה עוד אי דיוק או הגזמה: "כשאני רוצה להבין מה מצבה של הכלכלה הישראלית", אמר ליברמן, "אני פונה לוושינגטון פוסט. הם נתנו הערכה כלכלית לכלכלת ישראל, וקיבלנו (שם) באמת שיר הלל, שבחים". במה מדובר? הכוונה היא לטור דעה שאמנם הופיע באתר הוושינגטון פוסט, אך פורסם במקור בבלומברג (שגם הוא, כידוע, מקור כלכלי מכובד). הפסקה הראשונה בו אמנם מזכירה את מצבה הכלכלי המרשים של ישראל, אך רובו המוחלט מוקדש לעשר השנים האחרונות, שברובן, כידוע, כיהנו כאן ממשלות אחרות. "גם אם הממשלה הבאה תיפול... הכלכלה לא מראה סימני האטה", נכתב בסיום הטור. לא בדיוק דברי הלל לממשלה הנוכחית.
לקריאה נוספת:
המשרוקית של גלובס: מהו "העודף התקציבי" שמככב בהבטחות הבחירות?
דו"ח מבקר המדינה: התועלת מיישום מתווה הגז
משרד האנרגיה: דו"ח על הכנסות מינהל אוצרות טבע
בדיקת המשרוקית: האוכלוסייה בעוטף עזה כן גדלה - אבל לא הכפילה את עצמה
המשרוקית של גלובס: האם כל ההסכמים הובאו בעבר לאישור הכנסת?
מאמר הדעה שהתפרסם בוושינגטון פוסט
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
