אחרי שנה של אינפלציה מזנקת: אירופה מיטלטלת בין העלאות שכר לסחרור מסוכן של עליית מחירים

אחרי יותר משנה של אינפלציה אירופית גבוהה, שאינה מראה סימני דעיכה, מתרקם בימים אלה קרב שעשוי להכריע אם היא תצא משליטה או שתשוב לרמה המבטיחה יציבות מחירים. במרכז הקרב ניצב השכר הריאלי של העובדים בגוש האירו, שנשחק בחדות בשנה האחרונה בגלל האינפלציה ודרישות של ארגוני עובדים גדולים ברחבי היבשת לתוספות יוקר ולהצמדות השכר למדד. זאת כדי לסייע לעובדים להתמודד עם רמת המחירים המזנקת.

● תוכנית "צנע 2.0" של בריטניה: קיצוץ של מיליארדים בהוצאות הממשלה וזינוק במסים 
● הדילמה באירופה: האם להתמודד עם האינפלציה בצעדי צנע או בהעמקת החוב? 
● הכי גבוהה מאז הקמתו: האינפלציה בגוש האירו טיפסה ל-10.7% באוקטובר 

עד כה, ובין היתר מתוך הבנה של הדינמיקה הנפיצה שנקראת "ספירלת שכר-מחירים" - תהליך שבו העלאות השכר שנועדו לפצות את העובדים על הירידה ברמת החיים מעלות עוד יותר את רמת המחירים וכך הלאה - דחו ארגוני עובדים גדולים את מאבקי השכר שלהם, או הסתפקו בהתאמות מינוריות. אולם כעת, כאשר הפגיעה ברמת החיים מורגשת כמעט בכל משק בית אירופי והאינפלציה מטפסת לשיעורים דו־ספרתיים, נראה כי הקרב מתחיל להתחמם.

שורת הפגנות, שביתות־אזהרה ואיומים בשביתות נרחבות כבר התרחשו בשבועות האחרונים במדינות אירופיות מרכזיות, מבריטניה ועד לגרמניה, מהולנד ועד ליוון. זו הייתה, למשל, הסיבה למחסור החריף בדלק שנרשם בתחנות דלק בצרפת בסתיו (שביתת עובדי בתי הזיקוק), למהומות בתחבורה הציבורית בבריטניה (שביתת עובדי הרכבות), ולאיומים בשביתות בימים הקרובים ביוון, גרמניה, ספרד ובמדינות נוספות. עובדי מערכת הבריאות במדריד ביצעו שביתת אזהרה השבוע, ושביתת עובדי התחבורה האווירית ביוון שיבשה את התנועה האווירית במדינה. בבסיס רוב המאבקים עומדות דרישות להגדלת השכר במשא ומתן הקיבוצי שמתנהל בין העובדים למעסיקים, בין אם הם איגודי מעסיקים או הממשלות האירופיות עצמן.

חוששים משידור חוזר של המשבר

החשש של כלכלנים הוא מ"שידור חוזר" של ספירלת השכר־מחירים שאירעה למשל בארה"ב אחרי משבר האנרגיה של שנות ה־70' ושלפי רוב החוקרים תרמה לתקופה ממושכת של אינפלציה גבוהה. כדי להימנע מכך, הממשלות באירופה מנסות בימים אלה למנוע עד כמה שהן יכולות העלאות שכר קבועות צמודות למדד, ולהסתפק בבונוסים שנתיים או לאשר במגזר הציבורי העלאה מינורית של כמה אחוזים, שלא תפצה במלואה על הפגיעה בהכנסה.

ממשלת גרמניה, למשל, איפשרה בחקיקת בזק מוקדם יותר השנה למעסיקים לתת לעובדים "מענק אינפלציה" של עד 3,000 אירו, שיהיה פטורים לחלוטין ממס בעבור העובד ובעבור המעסיק. זו הדרך של הממשלה, שאינה מעורבת ישירות במשא ומתן הקיבוצי בין המעסיקים לעובדים, לנסות ו"לדחוף" את הארגונים לטובת בונוסים ומענקים, ולא להעלות באופן קבוע את השכר. קנצלר גרמניה אולף שולץ מודע לחלוטין לסיכון שבספירלת שכר־מחירים, לאחר שנים רבות של ניסיון כעורך דין בהן תיווך במשא ומתן קיבוצי וכן בכהונתו כשר העבודה. זו הייתה אחת הסיבות שבגינן הזמין גם את איגודי העובדים וגם את ארגוני המעסיקים להשתתף ב"פסגות החירום הממשלתיות" שכינס, שמטרתן לבלום את האינפלציה.

כבר לא מסתפקים בעליות שכר צנועות

אך נראה כי הדינמיקה הרגועה בגרמניה משתנה. המדינה אמנם רחוקה משיעורי העובדים המאוגדים של מדינות סקנדינביה (רק אחד משישה עובדים חבר בארגון עובדים), אך יש בה כמה ועדי עובדים מרכזיים וחזקים הנותנים את הטון למשק כולו.

אם בחודשים האחרונים ארגון העובדים בתעשיות הכימיות וארגונים אחרים "הסתפקו" בתוספות שכר של 2%־3%, IG METALL , האיגוד הגדול ביותר בגרמניה ולמעשה באירופה כולה, משמיע טון שונה לגמרי בשבועות האחרונים. הארגון, שבו חברים קרוב לארבעה מיליון עובדים, כבר ביצע כמה שביתות־אזהרה במדינות מחוז שונות בגרמניה. הוא דורש כעת תוספת יוקר שנתית של 8% לשנה, הקרובה פחות או יותר לשיעור האינפלציה עד כה. זו עלתה בהדרגה מ־4.9% בתחילת השנה ל־10.4% באוקטובר (בהשוואה שנתית).

כמה אלפי עובדים מהארגון כבר השתתפו בפעילות המחאה, כולל בחברות־ענק כמו "תיסנקרופ" או "בוש". ארגוני המעסיקים במגזר הציעו לעובדי האיגוד את מענק ה־3,000 אירו שהממשלה מעודדת, יחד עם עלייה לא ידועה של כמה אחוזים בשכר למשך 30 החודשים הקרובים. בימים אלה מתנהל סיבוב נוסף של שיחות בין הצדדים. אם הן יסתיימו ללא הסכמה, ייתכן כי תוכרז שביתה כללית.

"התנאים למשא ומתן קיבוצי כעת בגרמניה הם בין הקשים אין פעם", מעריך העיתון FAZ. בעשורים האחרונים, ארגוני העובדים בגרמניה הסכימו לשחיקה בשכר הריאלי שלהם בשל רמת החיים הגבוהה במדינה (ירידת העלויות במגזר השירותים). זה היה חלק מהיתרון התחרותי של גרמניה בשוק העולמי. כעת, כשרמת החיים הגרמנית של העובד המאוגד מידרדרת, ייתכן שהעמדות ישתנו. נגיד הבנק המרכזי הגרמני יואכים נאגל אמר החודש בתקווה, כי "הנושאים והנותנים על השכר התנהגו בגרמניה באופן מאוד אחראי ב־25 השנים האחרונות, אני סמוך ובטוח שהם יעשו זאת גם הפעם".

בריטניה: מערכת הבריאות על בלימה

סערה דומה מתרקמת גם בבריטניה, שבה משבר יוקר המחיה הוא בין החריפים באירופה ומדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב־10.1%, בדרך לעלייה מוערכת נוספת. כ־300 אלף אחים ואחיות מאיימים לשבות בבריטניה החל מהחודש הבא, ולשתק למעשה את מערכת הבריאות במדינה, אם לא יתקבלו דרישותיהם לתוספת שכר.

במקרה זה, המעסיק הוא המדינה, כך שהכיוון שתראה הממשלה החדשה בראשות רישי סונאק תשמש כסיגנל למשק כולו. בעוד כשבוע, בדיוק בזמן ל"בלאק פריידי" ולחגיגת הקניות המקוונת המתלווה אליו מאיימים גם עובדי הדואר בשביתת מחאה של 48 שעות. הדואר המלכותי הבריטי מציע לעובדיו לפי הדיווחים העלאת שכר של 7% שתיפרש על פני שנתיים, יחד עם תשלום חד פעמי של 2% מהשכר. ארגון העובדים של הדואר דוחה בשלב זה את ההצעה.

באוסטריה, ארגון עובדי המתכת רב העוצמה, שמשמש גם הוא כ"סמן" לארגוני עובדים אחרים, סיכם השבוע עם ארגוני המעסיקים של הענף על עליית שכר של 7% בשנה הקרובה. האינפלציה באוסטריה טיפסה ל־11% בחודש אוקטובר (בהשוואה לאוקטובר 2022), אולם בחישוב שנתי האינפלציה עומדת על 6.3% לשנה החולפת. בתחילת הדיונים דרשו העובדים עלייה של 10.6% בשכר, לעומת הצעה של 3.5% מצד המעסיקים. ארבעה סיבובי שיחות נדרשו כדי להגיע להסכמה.

בלגיה: מנגנון הצמדה למדד קבוע בחוק

בהולנד, ארגון הגג של איגודי העובדים במדינה (FNV) דורש לא פחות מקיזוז מלא של האינפלציה, כלומר הצמדה מלאה של השכר למדד, שבהולנד טיפס לרמה של 17%. זוהי ללא ספק רק נקודת פתיחה במשא ומתן, אך היא משקפת "הקשחה" של העמדות. העובדים בהולנד מסתכלים על הנעשה בבלגיה השכנה, שבה פועל מנגנון הצמדה למדד קבוע בחוק, אחד האחרונים שנותרו פעילים באירופה (יחד עם לוקסמבורג), ומציינים כי המדינה לא נכנסה לסחרור שכר־אינפלציה למרות קיומו.

בעוד דנמרק, איטליה ומדינות רבות זנחו את ההצמדה למדד בדיוק בשל החשש מספירלת שכר־מכירים, בבלגיה הוא עדיין פועל, תחת תנאים מורכבים. המנגנון הקבוע בחוק מחייב את המגזר הציבורי ואפילו את הפרטי להעלות את השכר אוטומטית אם האינפלציה עולה מעל לרף מסוים. ההיגיון מאחוריו הוא להגן על התושבים מפני ירידה חדה ברמת החיים, מפני עוני אפשרי ומפני פגיעה כלכלית, אך גם לשמור על המשק ממיתון במקרה של אינפלציה גבוהה.

המערכת נכנסת לפעולה במקרה שבו שיעור האינפלציה עובר את ה־2%. עם מדד מחירים לצרכן הגבוה ב־12.2% באוקטובר לעומת השנה שעברה, ארבע העלאות שכר גורפות של 2% כבר נרשמו בשנה החולפת, ולפי התחזיות, החודש תירשם העלאה נוספת. גם המגזר הפרטי מחויב להגדיל את המשכורת, אולם השאלה מתי ואיך תלויה בפרמטרים מורכבים שונים.

למרות שבהולנד מסתכלים על המנגנון בקנאה, בבלגיה יש ביקורת עליו. מצד אחד, איגודי המעסיקים במדינה קראו להשעות אותו בדיוק בגלל העלויות הגוברות שלהם על משכורות, ואומרים כי הן "מחייבות אותם להעלות את המחירים עוד יותר". לפי חישוביהם, עסקים בלגיים צפויים לשלם לעובדים כ־5% יותר מאשר עסקים צרפתיים, גרמניים והולנדיים, מה שיפגום בתחרותיות שלהם. מצד שני, גם איגודי העובדים קראו בשבועות האחרונים "לפתוח את האפשרות לדיון בעליות שכר גדולות יותר" במגזרים מסוימים, ולא להסתפק בעליות שכר מתונות במדרגות של 2% לכל רוחב הכלכלה. הפגנה גדולה שיזמו האיגודים במדינה בחודש שעבר קראה לממשלה לאפשר העלאות שכר, פנסיה ותשלומי רווחה גדולות יותר מאלו שנקבעו בחוק.

קרן המטבע נערכת לתסריטי אימים

החשש מספירלה אינו מוגבל רק לשכר העובדים המאוגדים, אלא גם לפנסיות ולקצבאות הרווחה, אם כי במקרים אלו ההשפעה על הצ ריכה ועל רמת המחירים אמורה להיות קטנה יותר. בצרפת, גרמניה ובכלכלות מובילות אחרות באירופה הממשלות כבר התחייבו להעלות את הפנסיות בשנה הקרובה, בשיעור של עד 5%.

 הפגנת עובדים בעד העלאת השכר וההפרשות לפנסיה בשבוע שעבר בפאריס / צילום: Reuters, Gonzalo Fuentes

קרן המטבע הבינלאומית התייחסה לתסריטי האימים בסקירה אחרונה ואמרה כי "נכון לעכשיו, הסיכונים להופעת ספירלה הם מוגבלים". זאת, בעיקר בשל העובדה כי האינפלציה גבוהה הרבה יותר מתוספות השכר שנדונות, ככל שהשכר הריאלי נשחק ופועל כדי להוריד את רמת המחירים בשווקים. אך שינוי הדינמיקה בחודשים הקרובים ובכמה מקרי משא ומתן קיבוצי יכולים להוות שינוי־כיוון מבחינה זו.

לפי הקרן, למרות שוק העבודה ההדוק ותוספות שכר צנועות שניתנו בשנה האחרונה, יש כעת בפועל שחיקת שכר ריאלית. הקרן ציינה כי "ציפיות האינפלציה" משחקות גורם מכריע בדרישות השכר של העובדים, ולפיכך כל עוד אלו צופות חזרה לאינפלציה יציבה של 2%, אפילו בעוד כשנתיים, הסיכון קטן. מבחינה זו, כותבים מומחי הארגון, כל עוד הבנקים המרכזיים משדרים כי הם נחושים להפחית את האינפלציה חזרה לטווח הנורמלי ומבצעים העלאות ריבית כדי לתמוך בכך, החשש מספירלה כמו זו שאירעה בסוף שנות ה־70' בארה"ב, אינו כה גבוה.

אך מומחי הקרן עצמם מזהירים לגבי הבאות. נתונ ים שהתפרסמו השבוע ממדד המנטר משכורות בזמן־אמת על פי מודעות דרושים מעלים, כי השכר הממוצע בגוש האירו כבר עלה ב־5.2% באוקטובר האחרון, לעומת אוקטובר אשתקד. בגרמניה העלייה הייתה "גבוהה באופן חריג", ועמדה על 7.1%. הנתונים אמורים להגביר את החשש מהשפעות ספירלת שכר־מחירים על עומק ואורך האינפלציה, או כפי שאמר אחד מחברי הבנק המרכזי האירופי השבוע, "עלינו להיות ערים לסוגיה בצורה יוצאת דופן".