המשכנתה חונקת והאבטלה עולה? זו לא תופעת לוואי אלא המטרה של בנק ישראל

המדיניות שאימץ בנק ישראל מכוונת להקדים את האינפלציה כדי להוריד הילוך במשק בהמשך ולמנוע משבר גדול יותר • אלא שהגמילה מכסף זול למי שהתרגל אליו, עלולה להיות כואבת

השפעות העלאת הריבית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
השפעות העלאת הריבית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הכאב שחווים הזוגות הצעירים שנטלו משכנתה או מי שסתם לקח הלוואה לרכב הוא לא באג ולא תופעת לוואי. זו בדיוק המטרה של בנק ישראל בהעלאות הריבית שנועדו לרסן את האינפלציה ולהחזירה ליעד אליו מחויב הבנק - 1%־3%. התפיסה שעומדת מאחורי גל העלאות הריבית היא פשוטה - עדיף כאב מסוים כעת, מאשר שהאינפלציה תשתולל והכאב יהיה גדול יותר בהמשך.

המחירים ישתוללו: הניסיון המסוכן של משה גפני להתערב בהחלטות הריבית | פרשנות
הראשונים לשלם את מחיר המשבר בהייטק: ג'וניורים ומנהלי משאבי אנוש | בדיקת גלובס
● אופטימיות לצד נורות אזהרה: הסיבות לגישה המתונה של בנק ישראל, ומה צופים הכלכלנים?

הריבית היא מחיר הכסף. כשהכסף זול כולם נהנים, וכשהוא מתייקר, בדיוק כמו כל מוצר אחר, זה משפיע ומכווץ את הצריכה. אחרי שנים ארוכות של כסף זול המציאות משתנה, וזה כואב. המדיניות הזו שאימץ בנק ישראל מכונה בין היתר על ידי הנגיד, פרופ' אמיר ירון, Front Loading - להקדים את האינפלציה, ולהאיץ את העלאות הריבית כדי להוריד הילוך בהמשך ולמנוע משבר גדול יותר.

כדי להבין את המדיניות שמנהיג הבנק המרכזי כדאי לחזור קודם כל לחוק, שמגדיר במפורש את מטרותיו: לשמור על יציבות מחירים, לייעץ לממשלה בהגדרת יעד האינפלציה, "לתמוך במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, במיוחד צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים, בתנאי שלדעת הוועדה לא תהיה בכך פגיעה בהשגת יציבות המחירים לאורך זמן", ו"לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה". במילים פשוטות, הבנקים מרוויחים מעליית הריבית והציבור משלם את המחיר במטרה להחזיר את האינפלציה ליעד? זה בדיוק מה שמורה החוק שבנק ישראל פועל לאורו.

מבט על סקירה של בנק ישראל משבוע שעבר, מספק הסבר נרחב מדוע כל כך דחוף לבנק המרכזי לצנן את הביקושים: כדי לעצור את הסחרור בשוק האשראי. "במחצית הראשונה של 2022 נמשכה מגמת הצמיחה המואצת באשראי שהחלה בשנת 2021, ואף התעצמה", כתבו בבנק ישראל. "כך, במהלך המחצית הראשונה לשנה, גדל תיק האשראי בכ־15.5%, בהשוואה לכ־13.6% ב־2021, ובהשוואה לקצב גידול ממוצע של 3.75% בשנים 2019־2016, טרום משבר הקורונה". בבנק המרכזי הוסיפו כי האשראי העסקי והמשכנתאות הם 95% מסך הגידול ביתרות האשראי לציבור ובמקביל האשראי הצרכני גדל במהירות.

בבנק מציינים כי לרוב, "גידול מואץ באשראי נוטה להיות מלווה בעלייה במדדי הסיכון. אולם, אף כי ניכרת עלייה במדדי הסיכון באשראי לדיור, עד כה אין אינדיקציה לשינוי מהותי באיכות תיק האשראי הכולל". בבנק כנראה גם מאוד לא רוצים להגיע לשם.