ארגון ה-OECD פרסם את תחזיות הצמיחה שלו, המשדרות פסימיות לגבי הכלכלה העולמית. על-פי התחזית, הכלכלה העולמית צפויה לצמוח ב-2.2% בלבד ב-2023, וב-2.7% ב-2024. כלכלות ה-OECD במצב גרוע אף יותר וצפויות לצמוח בממוצע ב-0.8% ב-2023 וב-1.4% ב-2024.
הנתונים לגבי ישראל מראים שבעוד שהמדינה צפויה לסיים את 2022 עם צמיחה מרשימה של 6.3%, הצמיחה ב-2023 צפוי להיחתך ביותר מחצי ל-2.8% בלבד. ב-2024, חוזים ב-OECD, הצמיחה בישראל צפויה לעלות חזרה ל-3.4%.
● המשכנתה חונקת והאבטלה עולה? זו לא תופעת לוואי אלא המטרה של בנק ישראל | בר לביא, פרשנות
● הריבית עלתה היום, זו התמונה המסובכת שעומדת בפני בנק ישראל בדרך להעלאת הריבית הבאה | אורי פסובסקי, פרשנות
● למרות התמתנות האינפלציה בארה"ב: 92% ממנהלי הקרנות משוכנעים שהסטגפלציה בדרך
למרות התחזיות הפסימיות, הצמיחה כלכלית בישראל תמשיך להיות השלישית בגובהה ב-OECD. עם זאת, הצמיחה הגבוהה יחסית נובעת גם מהגידול הנרחב באוכלוסיית ישראל שמעודד את הצמיחה - אך לא בהכרח את הצמיחה לנפש. נתוני האבטלה גם הם לא מעודדים, והתחזית כוללת עלייה ל-3.8% אבטלה ב-2023 (לעומת 3.6% ב-2022) ועלייה נוספת ל-4% ב-2024. תחזיות האינפלציה, לעומת זאת, מתונות יותר, כאשר האינפלציה צפוי להגיע ל-3.3% ב-2023 ול-2.2% ב-2024. הן שיעור האבטלה והן שיעור האינפלציה בישראל יוצאי דופן לטובה ביחס למערב.
בניגוד למדינות אחרות, ישראל לא צפויה להדק את החגורה יותר ב-2023
ישראל יוצאת דופן במובן נוסף: מדינות רבות ב-OECD צפויות "להדק את החגורה" מבחינה תקציבית ולצמצם את הגירעונות כדי לבלום ביקושים מניעי-אינפלציה ולגלוש לחובות שהולכים ומתייקרים בעקבות עליות הריבית בעולם. אך ישראל כבר ביצעה מדיניות כזאת ב-2021-2022, מה שמציב אותנו כרגע לטובה עם עודף קטן בתקציב הממשלה. לכן, צופים ב-OECD, לא צפוי הידוק נוסף בתקציב 2023-2024.
על-פי נתוני הלמ"ס שהתפרסמו בשבוע שעבר, המשק הישראלי צמח ב-5.8% בין הרבעון השלישי של 2021 לרבעון השלישי של 2022, ובכך אנחנו קרובים יחסית לתחזית ה-OECD לשנת 2022. בהינתן שהצמיחה תמשיך גם ברבעון הרביעי, ישראל עשויה לעבור את תחזית ה-6% צמיחה של בנק ישראל, אך יהיה מאתגר יותר לעקוף את התחזית הנדיבה יותר של 6.3% שנותן ה-OECD.
אינדיקציה נוספת למיתון מתקרב היא שעל-פי נתוני ה-OECD, נתוני הסחר בסחורות של ה-G 20 הצטמקו לראשונה מאז 2020 - היצוא ירד ב-1.3%, והיבוא ירד ב-1.1% ברבעון השלישי של 2022. הסחר בשירותים ב-G 20 ממשיך לצמוח, אך בקצב נמוך יותר מבעבר: יצוא השירותים עלה ב-0.3% בלבד, ויבוא השירותים עלה ב-1.7%.
על-פי הסטטיסטיקאי הראשי של ה-OECD, פאול שרייר, "מוקדם מדי להביא מסקנות קונקרטיות, אך ההתפתחות האחרונה בסחר בסחורות ב-G 20 דורשת פיקוח נוסף בעת שהכלכלה נתקלת במספר רוחות-פנים, כולל הידוק מוניטרי, נסיגה במחירי הסחורות וביקוש מתקרר".
ה-G 20 הוא ארגון המקיף 20 מדינות עם כלכלות גדולות ומתקדמות ברחבי העולם, יחד עם האיחוד האירופי. חברי ה-G 20 מהווים כ-80% מהתוצר העולמי ואת רוב הסחר הבינלאומי. המגמות ב-G 20 הן אינדיקציה חשובה למצב הכלכלה בעולם כולו, ולמרות שהיא לא חברה בו - גם בישראל.
התחזית לארה"ב ולאירופה קודרת במיוחד: הכלכלה האירופית והאמריקאית כאחד צפויות לצמוח ב-0.5% בלבד ב-2023, לעומת צמיחה של 2.2% בכלכלה העולמית. על-פי תחזית ה-OECD, האינפלציה צפויה לרדת, אך להישאר גבוהה למדי: ממוצע האינפלציה במדינות ה-OECD, שעומד כעת על 9.4%, צפוי לרדת ל-6.5% ב-2023 ול-5.1% "בלבד" ב-2024. שיעור האבטלה, לעומת זאת, צפוי לעלות מ-5% כיום בממוצע ה-OECD ל-5.3% ב-2023 ו-5.5% ב-2024.
נילי שלו, מנכ"לית מכון היצוא, מסרה בתגובה: "התחזית הקודרת של ה-OECD לגבי הכלכלה העולמית תואמת לקושי שאנחנו מתחילים לזהות במכון היצוא מכך שהריבית ממשיכה לעלות בצד אחד, וההאטה בארה"ב ובאירופה מקשה על גיוס משקיעים ואשראי מהצד השני. התחזיות קדימה עדיין מצביעות על יציבות ביצוא, אבל כבר ישנם קולות שמגיעים מהחברות עצמן, המבטאים דאגה וצורך בסיוע למימון שיווק ביעדי היצוא המשמעותיים. העלאת הריבית חייבת לבוא עם ארגז כלים כלכלי שלא יבלום את ההשקעות שכבר ירדו ב-27% ואת האשראי במשק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
