האם ל-90% מהאוכלוסייה בישראל יש דירה בבעלותם?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: אלי דלל
מפלגה: הליכוד
מקום: מנדי ביתאן, כאן מורשת
תאריך: 16.11.22
ציטוט: "10 אחוז מהאוכלוסיה אין דירה. אבל 90 אחוז יש"
ציון: לא נכון

לא מעט חברי כנסת חדשים נוספו בבחירות האחרונות למפלגות השונות. אחד מהם הוא אלי דלל, מקום 29 ברשימת הליכוד. יום לאחר השבעתו כח"כ התראיין דלל בתכנית "מנדי ביתאן" בכאן מורשת ונשאל על ידי המגיש, מנדי גרוזמן, מה הנושאים שירצה להתמקד בהם במהלך כהונתו. דלל פתח את תשובתו עם נושא הדיור: "קודם כל יש לי תוכנית מגובשת בנושא של פתרונות דיור לזוגות צעירים" והוסיף התייחסות לשיטה: "אני לא מדבר על הורדת מחירים… לא כולם בעצם רוצים. בוא ניקח את הבנקים וערבויות - בטח לא רוצים. בוא ניקח את האזרחים הפשוטים - כל אחד מאיתנו יש לו דירה אחת או שתיים… הוא לא רוצה שההשקעה שלו תלך לאיבוד". גרוזמן הופתע מהנתון האחרון ונתן דוגמה על עצמו: "לא לכולם יש, לא לכל אחד יש, לי למשל עדיין אין דירה", אך דלל לא התבלבל ודייק את דבריו: " 10% מהאוכלוסייה אין דירה, אבל 90% יש".

בדצמבר 2021 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהודעה לעיתונות ממצאים על נכסים פיזיים של משקי בית, מתוך סקר משקי בית ארוך טווח לשנים 2018-2019. על פי ההודעה 67% ממשקי הבית גרים בדירה בבעלותם או בבעלות קרובי משפחה. פנינו אליהם כדי לברר האם יש נתונים מעודכנים יותר והאם יש נתונים שאינם למשקי בית אלא לפרטים, שכן לא משתמע מדבריו של דלל שהתכוון בהכרח למשקי בית. על השאלה הראשונה נעננו בשלילה אך בתשובה לשאלה השניה דווקא קיבלנו נתונים מנהליים על 2022, שטרם פורסמו באתר הלמ"ס.

הנתונים מחלקים את הפרטים באוכלוסיה לפי קבוצות גיל: 0-20, 21-30, 31-40, 41-50, 51-60, 61-70, 71+ ומציינים את מספר בעלי דירה אחת לפחות בכל קבוצת גיל ואת ושיעורם מכלל אותה קבוצה. בסך הכל ישנם 2.75 מיליון בעלי דירות בישראל, המהווים 29.1% מכלל האוכלוסייה, נתון נמוך משמעותית מזה שהציג דלל. אם מסתכלים בחתך גיל, קבוצת הגיל בה הבעלות על דירות היא הגבוהה ביותר היא 61-70, בה 63.7% מחזיקים בדירה אחת או יותר. אם תהיתם לגבי קבוצת הגיל הנמוכה ביותר, 0-20, שם שיעור בעלי הדירות באופן לא מפתיע הוא 0.1% והורדת קבוצת גיל אמנם מעלה את האחוזים ל-43.7%. אם נצמצם עוד יותר ונבדוק רק עבור גילאי 31 ומעלה נגיע ל- 52.4%.

ההבדל בין הנתון של הלמ"ס למשקי בית לעומת פרטים נובע מכך שמספיק שאדם אחד ממשק הבית הוא בעלים של דירה וכל משק הבית נספר כגר בדירה בבעלות, אך כשסופרים את אותו הנתון עבור פרטים, רק בעל הדירה יספר בעוד ששאר חברי משק הבית לא יכללו בנתון. על כן האחוזים גבוהים יותר בנתוני משקי הבית ונמוכים יותר עבור פרטים. בכל מקרה, הם לא מגיעים ל-90% עליהם דיבר דלל בביטחון רב.

נתון אחד יכול להוות חבל הצלה חלקי בלבד - שיעור משקי הבית בעלי דירה אחת או יותר לפי עשירוני הכנסה (2018) שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת באוקטובר 2021. בפרסום אמנם מצויין הנתון 90% בהקשר בעלות על דירות, אך רק עבור העשירון העליון. בשאר העשירונים שיעור המחזיקים בדירה אחת לפחות נמוך מכך ויורד עד 43% בעשירון התחתון.

עד מועד פרסום בדיקה זו לא התקבלה תגובה מטעמו של דלל.

לסיכום, 67% ממשקי הבית בישראל גרים בדירה בבעלותם, נתון הנמוך ב-23% מזה שהציג דלל בדבריו. הסתכלות על אותה הקטגוריה עבור פרטים מציגה תמונה גרועה יותר - 29.1% מהפרטים הם בעלי דירה אחת או יותר. רק בעשירון העליון הנתון מגיע ל-90%. לכן דבריו של דלל לא נכונים.