החידה של הבורסה: למה רוב החברות מפרסמות דוחות בדקה ה-90

עונת דוחות נוספת בבורסה מגיעה לסיומה, וגם הפעם מרבית החברות מחכות לרגע האחרון ומדווחות לעתים בשעות לא שגרתיות • בארה"ב לעומת זאת מועדי הפרסום ידועים מראש, כולל השעה, וכך המשקיעים נהנים מוודאות ומסדר • בבורסה מקווים שברבעון הבא זה ייראה אחרת

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock
בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

מי שנכנס בימים האחרונים לאתר מאיה של הבורסה בת"א, ובמיוחד ביום רביעי השבוע, לא יכול היה שלא להתרשם ממבול הדיווחים של החברות. בזה אחר זה, בקצב של דקות, שטפו הדוחות הכספיים לרבעון השלישי את המערכת. לא מעט חברות גדולות ומוכרות במשק, דוגמת הפניקס, כלל ביטוח ובנק לאומי, דיווחו בימים האחרונים של עונת הדוחות המקומית. הבליץ הזה הוא חוקי, אבל מקשה על האנליסטים והמשקיעים לעכל בבת אחת דיווחים של מאות עמודים שמפרטים מה קרה לכל חברה וחברה.

מנכ"ל ישראייר: התחרות שלנו - מול החברות האירופיות | ראיון 
קמעונאיות המזון מסכמות רבעון סוער ומחפשות דרכים חדשות לייצר רווחים | ניתוח 
"המחירים עשויים להתחיל לרדת": התחזית האופטימית של בנק לאומי לשוק הדיור 

בארה"ב התמונה שונה. החברות הציבוריות, בעיקר הגדולות, מודיעות מראש, לפעמים אפילו עבור כל השנה הקלנדרית, מתי יפרסמו התוצאות הכספיות שלהן. הן גם מדווחות לפני או אחרי המסחר, לעולם לא במהלכו, וגם זה קבוע מראש, למרות שאין חובה לכך בחוק. הסיבה היא לאפשר למשקיעים לקרוא בעיון וברוגע יחסי את התוצאות.

בשוק ההון המקומי יש תדמית רבת-שנים לחברות שמדווחות ברגע האחרון. התפיסה היא כי מי שמדווחות בימים האחרונים מנסות להסתיר תוצאות כספיות מחמיאות פחות, ולהיבלע למעשה בגל הדיווחים הגדול.

המועד החוקי לפרסום דוחות כספיים הוא עד חודשיים מתום רבעון, כלומר לרבעונים הראשון עד לשלישי המועדים הם לסוף החודשים מאי, אוגוסט ונובמבר, ועד שלושה חודשים לדוח השנתי, כלומר מסיומה של שנה קלנדרית, ובדרך כלל בסוף מרץ.

אולם יש חברות ציבוריות שמתבלטות מהצד השני, עם דיווחים מוקדמים. אחת מהן היא חברת הנדל"ן המניב גב-ים, שבשנים האחרונות הפכה לזו שמדווחת בין הראשונות על התוצאות הרבעוניות שלה. הפרסום המוקדם הקנה לחברה חשיפה רבה, ונראה שבסופו של יום אף תרם לתדמית שלה מול בעלי המניות.

"אין בעיה חוקית עם חברה שמגישה את הדוחות הכספיים שלה ביום האחרון", מבהיר גורם בכיר בשוק ההון. "זה לא אומר שבהכרח מדובר בדוחות גרועים. אולם על פי רוב דוחות פחות טובים 'מוצאים את עצמם' מתפרסמים ברגע האחרון. לחברות יש עוד 'טריקים' בשרוול: יש כאלה שמפרסמות בסופי שבוע, או מנסות לפרסם בלילה, בערב חג, והיה אף מקרה בעבר הרחוק של חברה כושלת שפרסמה ביום הזיכרון", מספר הגורם.

מנגד, לדבריו, "חברות טובות כן ינסו לבדל עצמן ולפרסם מוקדם יותר, כדי שכולם יכתבו עליהן. מי שרוצה להקדים יכולה לתזמן את המועד לעצמה, כך שתהיה כמעט בודדה ביום הדיווח ותזכה במקסימום חשיפה".

הקושי נופל בסוף על המשקיעים הקטנים, לדבריו. "אם מישהו רוצה לעקוב אחרי כמה חברות, יהיה לו קשה יותר ככה. צריך לזכור שהשוק שלנו מורכב בעיקר מהגופים המוסדיים, שלהם יש מחלקות אנליזה שמסוגלות לעכל את התוצאות. אבל למשקיע הקטן אין דרך להתמודד".

 
  

הבורסה: "אנחנו מנסים לחנך את השוק"

חני שטרית בך, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה, מציינת כי "הרבעונים המייצגים יותר את דיווחי החברות הם השני, או סוף המחצית הראשונה של השנה (יוני), עם דיווח עד סוף אוגוסט, והרבעון הרביעי (דצמבר) - שבו מסתיימת השנה, והדיווחים נמתחים עד סוף חודש מרץ שלאחריה. אז כלל החברות חייבות בדיווח על התוצאות הכספיות, ומהסטטיסטיקה בשני המועדים האלה, 20% מהחברות מדווחות ביום האחרון. זה לא מעט, אבל לא נורא. אם מסתכלים על השבוע האחרון למועד הדיווח - 60% מהחברות מדווחות בו".

לדברי שטרית בך, "אנחנו באמת מנסים לחנך את השוק. להסביר לחברות שהמשקיעים הם לא שלנו, אלא שלהן. גם האנליסטים הם לא שלנו אלא של החברות. ככל שהמידע יינתן מוקדם יותר למשקיעים - יהיה להם זמן לקרוא ולעכל אותו. אז גם התמחור של החברות יהיה נכון יותר".

היא מוסיפה כי בבורסה מנהלים "שיחות פרטניות עם החברות גם בנושא פרסום המועד הצפוי לדיווח. יש מספר מוגבל של אנליסטים בשוק, ואם כל החברות מפרסמות בשבוע האחרון, מבלי להודיע מתי, זה מקשה על האנליסטים".

כדי שחברה ציבורית תודיע מתי היא הולכת לדווח, היא לא צריכה להוציא דיווח מיידי דרך מערכת המאיה, "מספיק לשלוח לנו מייל", אומרת שטרית בך. "אז הציבור והאנליסטים מתארגנים מראש ולא מופתעים".

נושא נוסף שמקדמת הבורסה הוא שבדומה לארה"ב, החברות לא ידווחו בשעות המסחר. "דוח כספי כולל המון אינפורמציה. צריך לתת את הזמן לציבור לקרוא אותו בנחת. כשמדווחים במהלך המסחר יש חצי שעה של הפסקת מסחר. אנחנו רוצים שהחברות יעשו מאמץ לדווח עד 9:00 בבוקר או אחרי שעות המסחר. זה המצב האידיאלי".

בבורסה קבעו שיחות עם כלל החברות במדד ת"א-125 בסוגיה זו, ומתכננים להמשיך וללחוץ עליהן. התוצאות מראות על שיפור מסוים, אך הוא עדיין חלקי מאוד. 94 מהחברות הציבוריות הודיעו על מועד הדיווח של תוצאות שנת 2020, ושנה לאחר מכן כבר 140 חברות הודיעו מראש. אך מאחר שהבורסה מונה כיום מעל ל-550 חברות, הרי שלא מדובר אף במחציתן.

שטרית בך מוסיפה כי "בארה"ב, ככלל, בדקנו ואין שם הוראה אם לדווח לפני או אחרי המסחר. אבל זו המסורת שם בקרב החברות הגדולות. נדיר שחברה בולטת בוול סטריט תפרסם בשעות המסחר. אצלנו זה בדיוק הפוך. לכן, אנחנו רוצים לחנך את השוק בנושא הזה. כשנרשמת חברה חדשה, אנחנו מסבירים לה את החשיבות מבחינת המשקיעים".

"מי שמזדרז לדווח, נהנה מאמון השוק"

עו"ד ניר דאש, מנהל משותף של מחלקת חברות וני"ע במשרד הרצוג, אומר כי "בעוד שלא מעט חברות מדווחות בדרך כלל מוקדם יותר מהמועד האחרון, למשל הבנקים נוטים לעשות כך, אין תשובה טובה מדוע חלק כה גדול מהחברות עושות זאת במועד האחרון, או קרוב אליו. עם זאת, ייתכן שיש חברות שנקלעו לאירוע ייחודי, או חשבונאי במהותו".

הוא מציין חברות שפעלו נגד המגמה, למשל "חברת החשמל הייתה מדווחת היסטורית ביום האחרון ברבעון. נעשה מאמץ שהוביל היו"ר הקודם, יפתח רון טל, להקדים את פרסום התוצאות. בכל רבעון הם 'הרוויחו' עוד יום, עד שהתחילו לפרסם מוקדם משמעותית מסוף התקופה. בסופו של דבר זה עזר להגביר את האמון של שוק ההון בהם".

עו"ד עופר ינקוביץ, ראש מחלקת שוק ההון במשרד וקסלר ברגמן ושות', מוסיף כי "אומנם בישראל ישנם 60 יום לדווח את התוצאות של הרבעון, אך זה לא הרבה זמן יחסית. בחברות הגדולות יש גם חובה לבצע תהליכי בקרה פנימית. כמו כן, מרבית מהחברות הציבוריות מרוכזות בארבעת משרדי הרו"ח הגדולים, וגם זה עלול לייצר צוואר בקבוק".

הוא מציין, כי "בארה"ב יש לחברות 45 יום, הבדל של כשבועיים מישראל. אך מה שקורה הרבה בחו"ל הוא פרסום מהיר של תמצית הדוחות הכספיים - והחברות מוציאות תמצית כזאת תוך 3-4 שבועות מסוף הרבעון. היה ניסיון לעודד חברות בארץ לעשות זאת, אבל בפועל כמעט ולא רואים את זה".

למה בארץ לא מפרסמים תמצית שתצביע על המגמה בהכנסות וברווח הנקי? להערכת ינקוביץ, "קודם כל, אם יש זמן אז 'לוקחים אותו'. ומעבר לזה, זירוז לוחות הזמנים כרוך גם בעלויות. אם שוק ההון היה מעניק מעין 'תגמול' לחברות שמדווחות מהר, אולי זה היה קורה".