להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
איך התדרדרה ירושלים מאשכול 3 ל־2 במדד החברתי־כלכלי של הלמ"ס שפורסם לאחרונה? כשראש העיר משה ליאון נשאל על כך בראיון ב־ynet הוא התמקד בטענה כי מדובר בנתונים ישנים. "בואי נעשה קצת סדר", הוא אמר לאלכסנדרה לוקש. "את מדברת על נתונים ששייכים ל־2019… אנחנו היום בסוף 22', כלומר, אנחנו מדברים על משהו שהיה לפני הרבה שנים". בהמשך אף הבטיח כי בזכות "המהפכה" שמתחוללת כיום בירושלים העיר תעלה בדירוג בשנים הבאות.
מה יקרה בעתיד אנחנו כמובן לא יכולים לדעת, אך חשבנו שמעניין להכניס להקשר את דבריו של ליאון, ולהסביר מעט על המדד הזה של הלמ"ס שכיכב השבוע בכותרות. ראשית, ליאון צודק. נתוני המדד שפורסמו כעת אכן מבוססים על ממצאים שנאספו ב־2019. כפי שהסביר עמיתנו עידן ארץ בגלובס, המדד מחושב באמצעות נוסחה מורכבת שכוללת 14 קריטריונים שנמדדים על ידי שישה גופים שונים. אלה כוללים נתונים דמוגרפיים, מאפייני השכלה, ונתונים כלכליים נוספים כמו ההשתתפות בשוק העבודה והכנסה לנפש. המורכבות הזו של המדד מביאה לכך שהמדד מפורסם רק אחת לשנתיים ושהוא מתייחס לנתונים מלפני שלוש שנים.
מה שחשוב יותר להבין הוא שלא מדובר רק במאבק על יוקרה. לדירוג יש משמעות גם בעולם המעשי מכיוון שרשות מקומית שדירוגה נמוך נהנית מסבסוד גבוה יותר למערכת החינוך שלה, למענקי איזון מהמדינה ועוד. במילים אחרות, הדירוג הזה תורם ליצירת מעין עולם הפוך שבו ירידה לאשכול נמוך עשויה להוות דווקא בשורה משמחת לתושבים, ולהיפך. לא מדובר כאן בהבחנה מקורית שלנו. כשב־2016 ירדה ירושלים מאשכול 4 לאשכול 3, ראש העיר הקודם, ניר ברקת, חגג את ההידרדרות והגדיר אותה "שינוי דרמטי שיביא לחיסכון של אלפי שקלים בשנה למשפחות הירושלמיות הצעירות".
ליאון, כפי שראינו, נוקט גישה שונה, ולא חוגג כשהעיר יורדת במדד כפי שקרה כעת. למעשה, אנחנו יודעים גם כיצד הוא מגיב כשהעיר עולה במדד. לפני שנתיים, ב־2020, כשהתברר שירושלים עלתה מאשכול 2 ל־3, הוא חגג את הנתונים והגדיר אותם "בשורה ענקית לעיר". אבל רגע, כפי שליאון לימד אותנו הדירוג של 2020 הרי מבוסס על נתונים ישנים. כלומר, העלייה שאותה נסמכת על נתוני 2017, תקופה שבה לאון כלל לא היה ראש העיר (לזכותו צריך לציין כי בהודעה לעיתונות שהוציאה אז העירייה נכתב כי המדד "מייצג את המצב נכון לשנת 2017, ולא משקף את המצב היום").
והיה עוד משהו מעניין בחגיגה ההיא של ליאון. הוא הבטיח אז, ממש כמו היום, ש"העיר צפויה לטפס עוד בעתיד ולהפוך לעיר המובילה בישראל". אלא שבינתיים, כאמור, העיר דווקא ירדה בדירוג. וגם אם אין לנו דרך לדעת מה יעלה בגורלה בעתיד, שווה להזכיר כי - לפי נתונים שגם הם פורסמו השבוע בגלובס - מאז שנות התשעים, אז דורגה ירושלים באשכול 5, העיר נמצאת במגמת ירידה מתמשכת.
בשורה התחתונה: האם נתוני המדד שפורסם כעת נכונים ל־2019? כן, אבל. המדד החברתי־כלכלי של הלמ"ס אכן מבוסס על נתונים מלפני שלוש שנים. לאחר הפרסום של המדד הקודם, ב־2020, בו עלתה ירושלים בדירוג, ליאון התגאה בתוצאות למרות שהן היו מבוססות על שנה שבה כלל לא כיהן כראש העיר.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: משה ליאון
תפקיד: ראש עיריית ירושלים
תוכנית: ynet tv
ציטוט: "[המדד החברתי-כלכלי] מבוסס על נתונים ששייכים לשנת 2019"
תאריך: 27.11
ציון: כן, אבל
לאחר שפורסם המדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התראיין ראש עיריית ירושלים משה ליאון ל-ynet tv ונשאל על ידי המראיינת על הידרדרות העיר במדד. בתגובה, ליאון התבסס העלה טענה מתודולוגית שמסתייגת מההסתמכות על המדד: "את מדברת על נתונים שהם שייכים לשנת 2019", הוא טען.
תחילה, כדאי להבין מהו בכלל המדד המדובר. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת מדד חברתי-כלכלי, שהוא למעשה "אפיון ודירוג של יחידות גאוגרפיות שונות בישראל, לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה". אותן יחידות גאוגרפיות הן "רשויות מקומיות, יישובים בתוך המועצות האזוריות, ואזורים סטטיסטיים בתוך העיריות והמועצות המקומיות". אותן יחידות גאוגרפיות מדורגות לפי אשכולות, כאשר אשכול 1 הוא הנמוך ביותר ואשכול 10 הוא הגבוה ביותר.
באשר לירושלים, במדד הנוכחי היא הידרדרה מאשכול 3 לאשכול 2. על פי הנתונים שהוצגו בגלובס, אם בוחנים את הנתונים על פני תקופה ארוכה יותר, הרי שניתן לזהות מגמת ירידה שנמשכת מאז שנות ה-90: במדרג שערכה הלמ"ס ב־1995, הגיעה הבירה לאשכול 5; לאחר מכן בעשור הראשון של שנות האלפיים היא נכללה באשכול החברתי־כלכלי 4; ב־2013 ירדה ל־3, ב־2015 ירדה ל־2, ב־2017 עלתה בחזרה ל־3 ואולם ב־2019, כאמור, ירדה שוב ל־2.
כפי שהוסבר בגלובס, המדד מחושב באמצעות נוסחה מורכבת שכוללת 14 קריטריונים שנמדדים על ידי 6 גופים שונים. הקריטריונים כוללים נתונים דמוגרפיים כמו הגיל החציוני, כמות הילדים והקשישים ושיעור המשפחות מרובות הילדים; מאפייני השכלה כמו ממוצע שנות הלימוד ואחוז בעלי תואר אקדמי, ונתונים כלכליים פשוטים כמו ההשתתפות בשוק העבודה, כלי רכב למשפחה, ימי שהיה בחו"ל והכנסה לנפש. המורכבות הזו של המדד מביאה לכך שהמדד מפורסם רק אחת לשנתיים ושהוא מתייחס לנתונים מלפני 3 שנים.
כלומר, כאן כבר אפשר לקבוע שהטענה הבסיסית של ליאון היא נכונה: המדד שפורסם כעת אכן מתייחס לנתוני 2019.
אלא שבמדד שפורסם ב-2020 ושמתייחס לנתוני 2017 - אז, כאמור, חל שיפור בדירוג של ירושלים - ליאון דווקא בירך על תוצאות המדד וטען שפרסום התוצאות הוא "בשורה ענקית לעיר ירושלים". יתרה מזאת, חשוב לזכור כי לאון נכנס לתפקידו כראש העיר רק בסוף 2018 - מה שמעיד כי אי אפשר לייחס לכהנותו כראש עיר את השיפור במדד. אם כי חשוב לציין כי באותה הודעה לעיתונות שהוציאה העירייה, אכן נכתב כי המדד "מייצג את המצב הכלכלי-חברתי נכון לשנת 2017, ולא משקף את המצב היום".
אולם ליאון אף הוסיף והעריך שירושלים "עוד צפויה לטפס עוד במדד ולהפוך לעיר המובילה בישראל" - הצהרה שכידוע לא עמדה במבחן התוצאה.
באותו הקשר, זכורה גם התבטאותו של קודמו של ליאון בתפקיד, ח"כ (דהיום) ניר ברקת. בדירוג 2016 (שהתייחס לנתוני 2013), ברקת, אז ראש העיר, חגג את ההידרדרות של ירושלים מאשכול 4 לאשכול 3: "זה שינוי דרמטי שיביא לחיסכון של אלפי שקלים בשנה למשפחות הירושלמיות הצעירות", הכריז ברקת. עיריית ירושלים מסרה כי "הגדרת ירושלים באשכול סוציו-אקונומי 3 תשקף נאמנה יותר את העיר כפי שאנו מבקשים זמן רב, תאפשר העברת תקציבים גדולים יותר לירושלים שיורגשו על-ידי התושבים ותגדיל את הצדק החלוקתי".
למעשה, זוהי דוגמה פרטית שממחישה תופעה כללית יותר. כפי שהוסבר בגלובס, הדירוג הוא משמעותי עבור התושבים - שכן לרשות מקומית שנמצאת בדירוג נמוך הפעוטונים יהיו מסובסדים, בתי הספר והגנים מקבלים סיוע בהסעות, הזנה וסייעות, העירייה זוכה ל"מענק איזון" מהמדינה היישר לקופתה, והתושבים זכאים להשתתפות בתוכניות רבות של משרד הרווחה. כך שלמעשה, דירוג נמוך מיטיב עם התושבים ודירוג גבוה פוגע בהם.
לסיכום, האם נתוני המדד החברתי-כלכלי שפורסם כעת נכונים לשנת 2019? כן, אבל: לאחר הפרסום של המדד הקודם ב-2020, בו הוצג שיפור בדירוג של ירושלים, ליאון דווקא בירך על הפרסום, אף שגם הוא התייחס לנתונים משלוש שנים לפני כן - אז ליאון אפילו לא כיהן כראש העיר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
