האם זהו סוף עידן הקריפטו?

ד"ר ניצן גסלביץ'-פקין - מומחית לרגולציה פיננסית, הגנת הצרכן וטכנולוגיה - היית מהראשונים לחקור ולכתוב על הקריפטו. במאמר שכתבת ב-2016 עם שותפים מהאוניברסיטאות נוואדה ו-SMU, התרעתם מפני אימוץ נרחב של המודל, כי החסרונות עלולים להיות גדולים מהיתרונות. שש שנים מאוחר יותר, אנחנו נמצאים בעיצומו של "חורף קריפטו", עם אפקט דומינו שבו חברות נופלות בזו אחר זו, FTX, צלזיוס, BlockFi ואחרות. ראיתם את הנולד?

"במאמר דיברנו על כך שיש הבטחה גדולה במודל המבוזר, כזה שלא תלוי בממשלות ובבנקים; ושהוא יכול להיות טוב בקונטקסטים ספציפיים. אבל גם זיהינו פוטנציאל להשלכות בעייתיות על הממשל התאגידי והשווקים. מתברר שצדקנו".

איזה סוג של בעיות זיהיתם כבר אז?

"אחת הביקורות הגדולות כלפי טכנולוגיית הבלוקצ'יין (מעין 'גוגל דוקס' מאובטח לטרנזקציות של מטבעות דיגיטליים, כמו ביטקוין, ה"ו) - ועליה התרענו - היא שאין מספיק 'מקרי שימוש' (Use Cases) חיוביים. למשל, אם אני מתגוררת ברוסיה אני יכולה להעביר תרומות לאוקראינה דרך מטבעות קריפטו, וכך להישאר אנונימית. שאלנו אם המקרים החיוביים המעטים האלה מצדיקים את הסכנות והבעייתיות שכרוכות גם הם במודל. כפילוסופיה, הקריפטו נועד להיות כלי דמוקרטי להמונים, כי הוא חותך את המתווכים המסורתיים כמו הבנקים והממשלות, שמשרתים רק את מי שמשתייך ל'מועדון'. אבל כשחותכים ממשלות ובנקים, יש בעיות אחרות. הקריפטו היה בשנים הראשונות גן עדן לפושעים. עד היום הוא משמש כר פורה להלבנת הון והתחמקות ממס, ולמימון טרור ופשיעה. יש גם פוטנציאל גדול לתרמיות, כמו אלה שנחשפות בשנה האחרונה. חששנו מכל אלה".

איך המאמר התקבל? אמרו לכם שאתם הורסים את המסיבה?

"האמת, הוא בקושי קיבל התייחסות, כי הקריפטו היה אז מאוד רחוק מהמיינסטרים. דווקא בשנתיים האחרונות כמות ההורדות של המאמר הזה גאתה לאלפים. לפני כן זה היה בעשרות. זה די משעשע".

בשיאו שוק הקריפטו הוערך ב-3 טריליון דולר, וכיום הוא מוערך בשליש מזה. הזכרנו את אפקט הדומינו של הקריפטו, וכעת יש גם חשש שגם הבורסה בייננס, שנחשבת "המבצר האחרון של הקריפטו", תיפול גם כן. כך דמיינת את הנפילה?

"היה ברור שזה Too good to be true. כשקראתי על חלק מהעסקים, לא הבנתי מאיפה הם הביאו את הכסף, איך הם מבטיחים כאלה תשואות. צלזיוס למשל הבטיחו תשואה של 17% ואמרו שהם מצליחים להשיג אותה כי אין להם את ההוצאות שיש לבנק רגיל. אלכימיה זה דבר שהוא נהדר בתיאוריה אבל במציאות קשה ליצור יש מאין. אנשים היו שבויים ב-FOMO, 'פחד מפני החמצה' (Fear of missing out). כשמשחקים בקזינו וכולם מרוויחים, אז הכל טוב. בעיתונים כמו האקונומיסט ממהרים לספר עכשיו איך כולם שגו עם הקריפטו ותיאור את התעשייה כבתי קזינו וירטואליים. אבל הם עצמם הקדישו גיליונות כדי לפאר את התעשייה ואת ההבטחה שלה".