ההרעה בשירות התחבורה הציבורית: עלייה חדה באיחורי האוטובוסים ב־2022

כמעט 60% מהאוטובוסים בנובמבר לא הגיעו לתחנה האמצעית שלהם בזמן, כך עולה מהמדד • מלבד ספטמבר, מדובר בחודש הגרוע ביותר בשנה החולפת, בו כשליש מהאוטובוסים איחרו ביותר מ־10 דקות • משרד התחבורה: "פועלים לגיוס נהגים באמצעות מענקים"

נסיעה בתחבורה ציבורית. עלייה חדה באיחורי האוטובוסים ב-2022 / צילום: Shutterstock
נסיעה בתחבורה ציבורית. עלייה חדה באיחורי האוטובוסים ב-2022 / צילום: Shutterstock

מה זה מדד התחבורה הציבורית

איך הישראלים ינטשו את הרכב הפרטי אם האוטובוס תמיד מאחר? אחד הפרמטרים המרכזיים בבחירה בתחבורה ציבורית, היא האמינות שלה. מדד גלובס ומוביט יבחן בכל חודש 828 מסלולי נסיעה ב־47 רשויות ויבדוק עד כמה ניתן לסמוך על התחבורה הציבורית בישראל. 

ההרעה במדדי שירות התחבורה הציבורית נמשכת, כך עולה ממדד גלובס ו־moovit, אך ברשות הארצית לתחבורה ציבורית נצמדים לבקרה מיושנת ונצמדים ללוחות זמנים לא רלוונטים. גם בנובמבר שיעור האוטובוסים שהגיעו בזמן המתוכנן לתחנה האמצעית בקו או בחריגה של 5 דקות ממנו נמוך ממחצית ועומד על 41%. באוקטובר, שבו חלו החגים והכבישים היו פנויים יותר, הוא עמד על 49% ובספטמבר על 38%, שהיה הנתון הנמוך מאז תחילת המדידה.

מירי רגב יוצאת נגד נתיבי התחבורה הציבורית. ומה היא חושבת על המטרו? 

המשמעות: שיעור האיחורים המשמעותיים הולך ותופח - 8% מהאוטובוסים איחרו ביותר מ־20 דקות לעומת 2%־4% בחציון הראשון של השנה, כמעט רבע מהאוטובוסים (23%) איחרו בין 10 ל־20 דקות ו־20% מהם איחרו בין 5 ל־10 דקות.

כשבוחנים את זמני ההגעה לתחנה הסופית, מגלים תמונה עגומה עוד יותר: מעט נוסעים נשארים באוטובוס מתחילת הקו ועד לסיומו. כמו כן, רק רבע מהאוטובוסים (24%) הגיעו במועד לתחנה הסופית או בחריגה של 5 דקות. 26% מהאוטובוסים הגיעו באיחור של 20 דקות לתחנה הסופית ו־22% הגיעו באיחור של 10־20 דקות.

אמינות על הנייר

השנה דווקא אמור היה לחול שיפור בשירות: בשנתיים האחרונות הופשרו מכרזים חדשים לשיפור התחבורה הציבורית, ובמקביל עבר תקציב המדינה לאחר שלוש שנים של קיפאון, שנועד בין היתר לשפר את שירותי התחבורה הציבורית בארץ.

אולם, המחסור החמור בכ־5,000 נהגי אוטובוסים ובתשתיות מונע את שיפור השירות בפועל, ואף גורר הרעה במדדים שונים: הנסיעה של האוטובוסים מושפעת מהעלייה בעומסים ובעבודות התשתית במטרופולינים, משום שעדיין לאמצעי תחבורה אין העדפה בדרך ונתיבים נפרדים.

לא רק שהמהירות נפגעת, אלא גם האמינות בכלי התחבורה שדועכת. הפקקים יוצרים שונות בזמני ההגעה והאוטובוסים לא מגיעים בזמן לתחנה. במצב כזה, הציבור מתקשה להסתמך על התחבורה הציבורית. הבעיה קיימת באוטובוסים שאינם תדירים, אך גם באלו התדירים. כך, אוטובוסים מגיעים יחד לתחנות, והדבר יוצר המתנה ארוכה עד שהאוטובוס הבא מגיע, למרות שהוא אמור להיות תדיר.

בנוסף, קיים מחסור בנהגים. לפי משרד התחבורה, נמצאים 1,200 נהגים בהליך הכשרה, אך הבעיה היא שהליכי ההכשרה אורכים זמן רב וכך גם האישורים הפרוצדוראליים ממשרד התחבורה עצמו. לבסוף, לפי ועדי הנהגים, שיעור הפרישה של נהגים חדשים נותר גבוה.

לכן, מעבר לצורך לסלול נתיבים בלעדיים לאוטובוסים על חשבון הנתיבים הקיימים ולגייס נהגים, במשרד התחבורה תכננו לצאת לפיילוט שבמסגרתו תבחן האמינות של האוטובוסים בתחנות הביניים, והענקת תמריצים שונים למפעילים. עם זאת, במשרד לא הסכימו לנקוב בתאריך שבו יחול הפיילוט, והיוזמה נשארה כרגע על הנייר בלבד.

גם ההבטחה להכשרת 120 קילומטרים של נתיבים מידיים לתחבורה הציבורית במהלך השנה האחרונה מומשה רק בחלקה - לפי המשרד בשנה האחרונה נפתחו 30 צירי העדפה ובאורך כולל של כ־70 קילומטרים. אמנם מדובר על התקדמות ביחס לשנים קודמות, אבל יוזמות של המשרד להכשרת נתיבי העדפה במרכז הארץ נתקלה בהתנגדויות של חלק מהרשויות המקומיות, ולא יצאו לפועל.

אוטובוסים "נעלמים"

ההרעה בשירות גוררת גם שתי תופעות לוואי נוספות: האחת, חברות רבות מוותרות על נסיעות של קווים ספציפיים. מדובר בתופעה שהולכת ומתרחבת, במיוחד במרכז הארץ, ועומדת על כ־2% מהנסיעות שפשוט לא יוצאות מתחנות המוצא.

השניה, היא דילוג על תחנות כדי להספיק לסיים את הקו. בעיה חריגה שזוהתה היא אוטובוסים שנעלמים לאחר 2־4 תחנות לאחר תחנת המוצא. במשרד איימו בהזמנת מנכ"לי החברות לשימועים והזהירו כי מדובר בעבירה פלילית. "בחודשים האחרונים פיתחנו כלים טכנולוגיים שמזהים נסיעה שחורגת מהמסלול", טוענים במשרד התחבורה. "ביררנו מול המפעילים את המקרים החשודים, ולשמחתנו המקור לרובם זה כשל טכנולוגי בשידור ה־GPS ולא סטייה מהמסלול. בכל מקרה של הפרה - אנחנו קונסים את המפעיל". אלא שבמשרד סירבו להשיב כיצד בוצעה אותה בדיקה, וכן סירבו לפרט את הקנסות שניתנו השנה.

"מטילים עיצומים"

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "בשנה האחרונה נפתחו 30 צירי העדפה לתחבורה הציבורית, באורך כולל של כ־70 קילומטרים. המשרד יצבע בשנה הקרובה 135 קילומטרים של נתיבי העדפה, בנוסף ל־150 קילומטרים נוספים הנמצאים בשלבי תכנון מתקדמים.

"בכל מקרה של אי עמידה בלוחות הזמנים, דילוג על קווים או אי ביצוע נסיעה, מוטלים על המפעיל עיצומים כספיים וניתן ניקוד שלילי, המשפיע על סיכויו לזכות במכרזים עתידיים להפעלת שירות התחבורה הציבורית. ב־2021 הוטלו על המפעילים עיצומים בסך 48.5 מיליון שקלים.

"המשרד גם פעל בשנה האחרונה לגיוס ושימור נהגים באמצעות מענקים, שיפור תנאי העבודה, שיפור סביבת העבודה באמצעות הקמת מבני התרעננות ועוד. בימים אלה נמצאים בהליכי הכשרה שונים 1,200 נהגי אוטובוס. נהגים אלה יצטרפו ל־17,360 נהגי אוטובוס העובדים כיום בחברות התחבורה הציבורית".